הכי

כך תשמרו על הפנסיה שלכם

אי אפשר לבחור בקרן פנסיה ללא ייעוץ מקצועי, וגם לאחר שביררנו ובחרנו יש לעקוב בקפדנות אחרי הקרן ולא להסס לעבור לקרן אחרת כאשר התנאים משתנים. מערך הייעוץ הפנסיוני שהמדינה מנסה להקים עדיין מקרטע ופגום, אבל זו לא סיבה לוותר על ביקור שנתי אצל היועץ במקום העבודה או בבנק

הדר חורש | 25/3/2013 18:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מדובר בחיסכון החשוב ביותר שיש לנו. זו מערכת ההגנה העיקרית שיש לנו מפני ירידה חדה ברמת החיים בעקבות מחלה, נכות, אובדן כושר השתכרות או סתם יציאה לגמלאות. בכל זאת רבים מתקשים להבין כיצד לבטח את עצמם כראוי בקרן פנסיה ולבחור במי שאמור לנהל עבורם את הכסף.

בעבר המדינה פטרה מדאגה את החוסכים. עבור השכירים, המהווים את חלק הארי של העובדים, נבחרה קרן הפנסיה על ידי המעסיקים. כל מה שנותר לעובד לעשות היה להתמקח על היקף המשכורת המבוטח לפנסיה במקרים שבהם נטו המעסיקים לחסוך לעצמם את עלויות העבודה באמצעות הגדרות מצמצמות של השכר המבוטח. בעקבות הרפורמה בענף הפנסיה נפתחה התחרות בין קרנות הפנסיה על כספי העמיתים, ושכיר המבקש להבטיח את כספו נדרש ללמוד את הנושא ולהחליט לאן יעביד המעסיק את ההפרשות לפנסיה.

במסגרת הרפורמה התפצל הענף לשניים: קרנות הפנסיה הישנות או ה"הסתדרותיות" והקרנות החדשות. הישנות הן קרנות פנסיה סגורות, שלא ניתן להצטרף אליהן, אבל למי שכבר חבר באחת משמונה הקרנות הישנות לא כדאי לו לעבור לקרן אחרת. בעקבות הסכם מיוחד עם ההסתדרות הן מציעות למבוטחים בהן זכויות שהקרנות החדשות אינן יכולות להציע. את התנאים המועדפים מבטיחה המדינה באמצעות סבסוד התשואה על הכספים המופקדים בקרנות אלה, אבל גם העמיתים המבוטחים בקרנות אלה אינם פטורים לחלוטין מדאגה: הם יכולים לבטח בקרן הפנסיה הישנה רק משכורת השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק (כ18,000- שקל לחודש בסך הכול).

בקרב המבוטחים בקרנות אלה יש רבים ששכרם עולה על סכום זה, בעיקר בשירות הממשלתי ובחברות הממשלתיות, ולכן עליהם למצוא מבטח נוסף ליתרת השכר שאינה מבוטחת. הפתרון המועדף במקרים אלה הוא בדרך כלל ביטוח מנהלים, המשתלם פחות לבעלי הכנסה ממוצעת. בעיה אחרת של המבוטחים בקרנות הוותיקות היא התלות ברצונה הטוב של הממשלה וביחסי הכוחות בינה לבין ההסתדרות והוועדים הגדולים. המדינה יכולה לשנות את תנאי החיסכון בקרנות הפנסיה, והיא כבר עשתה זאת בעבר.
איור: מורן ברק
אי אפשר לבחור בקרן פנסיה ללא ייעוץ מקצועי איור: מורן ברק
אף אחד אחר לא ידאג לנו

ההתלבטות של מרבית העובדים היא בין 14 קרנות פנסיה המתחרות בתחרות עזה על תיקי חיסכון בשווי כולל של יותר ממאה מיליארד שקלים, אשר מניבים למנהליהן הכנסות שנתיות של מיליארדים. ההחלטה על קרן הפנסיה אינה רק ההחלטה הפיננסית החשובה ביותר של השכיר הממוצע אלא גם המסובכת ביותר. גם אנשים בעלי הבנה פיננסית גבוהה יתקשו להשיג את הנתונים הדרושים, לעבד את המידע ולהגיע להחלטה מושכלת על קרן הפנסיה הטובה ביותר עבורם. במקביל להחלטה על פתיחת התחרות בענף הפנסיה, ניסתה המדינה להקים מערכת יעילה ואובייקטיבית של ייעוץ ללקוחות תוך כדי מתן אפשרות לבחור בין יועצים שונים - אבל השלמת המערכת מתעכבת (ראו מסגרת).

הייעוץ בבחירת קרן הפנסיה ניתן בשתי דרכים: מערכי הייעוץ בבנקים, המעניקים את השירותים בעיקר לעצמאים, ויועצים פנסיוניים במקומות העבודה המטפלים בשכירים. על פי כללי משרד האוצר, על יועצי הפנסיה להיות בלתי תלויים באף לא אחת מקרנות הפנסיה וחברות הביטוח, והם מקבלים עמלת ייעוץ בסכום אחיד מכל קרן פנסיה שאליה הם מפנים מבוטחים. עם זאת, אין ההסדר מבטיח אי תלות מוחלטת מפני שהכנסתו של היועץ מעמלות עולה ככל שהוא ממליץ למבוטח להחליף את קרן הפנסיה לעתים קרובות יותר.



את דירוג קרנות הפנסיה הטובות ביותר ערכנו בסיוע מערך ייעוץ בהשקעות של בנק לאומי, בראשותה של עינת סקורניק. המערך שהקים לאומי כולל אנליסטים ואנשי מחקר העוקבים אחר דיווחי הקרנות, נפגשים עם מנהליהן ושואבים מהם מידע על התנהלות הקרנות.

בראיון למעריב אומרת סקורניק שהיא מזהה עניין גובר בביטוח הפנסיוני, נוכח התערערות הביטחון התעסוקתי והירידה בתמיכת המדינה באוכלוסייה המבוגרת.

 "אנשים לא אוהבים לחשוב על ביטוח שמאלץ אותם להתמודד עם בעיות של מוות, זקנה ואובדן כושר השתכרות", אומרת סקורניק, "אבל חשיבות הביטוח הפנסיוני עולה ככל שתוחלת החיים מתארכת ויכולתה של המדינה לתמוך באוכלוסייה שאינה עובדת יורדת. זה מחייב את כולנו לפקוח היטב את העיניים ולחשוב איך לדאוג לעצמנו. לכן אנחנו רואים היום מודעות הולכת וגדלה לביטוח הפנסיוני וביקוש גובר לשירותיו, ולא רק בקרב מבוגרים המתקרבים לגיל פנסיה, אלא דווקא בקרב בני הדור הצעיר".

-קרנות הפנסיה שולחות למבוטחים דוחות על התשואות שהשיגו עבור מבוטחיהן, ומדי חודש מתפרסמים נתוני השוואה על ידי משרד האוצר. אין די בכך כדי לבחור בקרן הטובה ביותר?
הדבר הראשון שיש לדעת כשניגשים לבחור קרן פנסיה הוא שאין מסלול אחד שטוב לכל אחד, ועל המבוטח לבחור בקרן הפנסיה המתאימה לו ביותר אישית. לשם כך יש לברר ראשית את נתוני המבוטח: הגיל, ההכנסה האישית, מצבו המשפחתי, מספר האנשים התלויים בו לפרנסתם ומה תיק החיסכון הכולל שלו. מבוטח צעיר ובעל משפחה למשל יהיה מעוניין בחיסכון המבוסס על השקעות ארוכות טווח שתשואתן בדרך כלל גבוהה יותר, ובמרכיב ביטוחי גבוה שיגן על ילדיו במקרה שיאבד את כושר השתכרותו או ימות בגיל צעיר. זאת בניגוד למבוטח שעדיין אין לא משפחה או שילדיו כבר בגרו ואינם תלויים בו לפרנסתם.

-כלומר, שינויים במצב האישי מחייבים התייעצות חוזרת.
כמובן. אנחנו איננו נותנים יעוץ חד פעמי אלא עוקבים אחרי המבוטחים שאנחנו מייעצים להם ובודקים מחדש את מצבם לפחות פעם בשנה. גם שינויים במצבים תעסוקתיים מחייבים בחינה מחדש, כגון שינויים ברמת המשכורת או תקופת אבטלה. מי שפרש מעבודה ואינו עובד במשך יותר מחמישה חודשים מאבד את זכויות הביטוח שלו וכאשר יחזור לעבודה הוא צריך לעבור תקופת אכשרה מחודשת שבמהלכה ישלם אך לא יהיה מבוטח. יש צורך לדאוג לביטחון בתקופה כזו.

-מה השיקולים בבחירה מבחינת הקרן עצמה, למעט התשואה?
הקרנות נבדלות ביניהן בגודלן, באיכות תיק ההשקעות שלהן, בהרכב המבוטחים שלהן בתנאים שהן מציעות למבוטחים ובעמלות שהן גובות. העיתונות מרבה לדבר על תשואות קרנות הפנסיה, שאת זה הכי קל לבדוק, אבל קרן פנסיה אינה רק חיסכון אלא גם ביטוח, ואנחנו חייבים לבחון כיצד היא מנהלת את הסיכונים. לכן הבדיקה מורכבת יותר. כל אחד מהמרכיבים שאנחנו בוחנים יכול להשפיע מאוד על התמורה שיקבל המבוטח במקרה של אובדן כושר עבודה, מוות או יציאה לגמלאות, ולכן הוא דורש בדיקה מדוקדקת שרק יועץ פנסיוני מיומן, שמאחוריו מערכת העוקבת בקביעות אחרי התנהלות קרנות הפנסיה, יכול לערוך.

צילום: אסף שילה
בצלאל צוקר. בניגוד לחיסכון או לביטוח רגיל, קרן פנסיה היא קרן של ערבות הדדית צילום: אסף שילה
לא להתרשם מתשואה לטווח קצר

-גודל הקרן חשוב?
בניגוד לחיסכון או לביטוח רגיל, קרן פנסיה היא קרן של ערבות הדדית, וכל העמיתים חולקים ביניהם את הרווחים והסיכונים. ככל שמספר העמיתים גדול יותר, הסיכון שהקרן תיפגע מאירוע ביטוחי גדול נמוך יותר, והקרן נחשבת בטוחה יותר. קרנות פנסיה, למשל, חותמות לעתים קרובות על הסכמים עם מעסיקים גדולים. אסון רב נפגעים במפעל מסוים עשוי לחייב את קרן הפנסיה בתשלומים של עשרות מיליוני שקלים, ובנטל יישאו כל יתר המבוטחים.

-קרן קטנה יותר היא גם מסוכנת יותר?
בדרך כלל הבעיה אינה קריסת הקרן, מפני שקרנות קטנות מתגוננות מפני סיכון יתר באמצעות ביטוח משנה - הן מבטחות את עצמן מפני תביעות גדולות העלולות לערער את יציבותן - אבל אלה ביטוחים יקרים ותשלומי הפרמיה האלה נוגסות בתשואה על ההשקעות. לכן לקרנות קטנות קשה לפעמים להתחרות בתשואה של הקרנות הגדולות.

-אם כן מספר העמיתים הוא הנתון הקובע?
לא רק. כשאנחנו משווים בין הקרנות אנחנו בודקים גם את נתוני העמיתים. יש אבחנה למשל בין עמיתים פעילים, כלומר כאלה שמשלמים הפרשות לפנסיה ותורמים לגידול בנכסים, לעמיתים שאינם משלמים, שפרשו מעבודה והם מקבלים את המגיע להם מהקרן. ברור שקרן עם שיעור גבוה יותר של עמיתים משלמים היא טובה יותר. בין העמיתים המשלמים אפשר לבדוק גם את הגיל שלהם ואת קרבתם לגיל פרישה. אנחנו גם בוחנים את מדיניות החיתום של הקרן, כלומר את התנאים לקבלה לקרן וכיצד היא מטפלת בתביעות ביטוח. ייתכן שפחות נעים להיכנס לקרן המקפידה על בדיקות בריאות, ומסרבת לבטח מבוטחים בגלל מחלות שנגרמו קודם להחלת הביטוח, אבל מי שכבר התקבל לקרן עשוי ליהנות מתמורה גבוהה יותר לכספו. 

-מבחן התשואה שאנחנו נוטים להחשיב אותו עלול להכשיל: מטבע הדברים מדווחות הקרנות על התשואות בעבר, בעוד שהתשואה הרלוונטית ללקוח היא התשואה העתידית.
נכון, אבל יש לנו מספר שיטות לצמצם את הסיכון. ראשית, איננו בוחנים קרן על סמך ביצועים של תקופה קצרה או שנה מסוימת, אלא על סמך ביצועים לאורך טווח המעיד על איכות הניהול. אם איכות הניהול טובה, אפשר להניח שיש סיכויים טובים שהקרן תציג ביצועים טובים לפחות בעתיד הקרוב. שנית, אנחנו גם נכנסים לעומק תיק הנכסים של הקרן ובודקים את רמת הסיכון של ההשקעות. לעתים קורה שתשואה עודפת מוסגת בזכות לקיחת סיכונים גבוהים.

אנחנו גם מנתחים ובודקים איזה חלק מהתשואה שהקרן מציגה נובע מהשקעות, ואיזה חלק נובע מהתשואה האקטוארית, שהיא הפער בין הכנסות הקרן להוצאה שהיא רושמת לתשלום גמלאות ופיצוים ביטוחיים. במקביל אנחנו בוחנים באופן שוטף את הביצועים, וממליצים ללקוח לשנות את החלטתו במקרה שאנחנו מזהים שינויים באיכות הניהול של קרן הפנסיה.

-כיצד משפיעים דמי הניהול ואיך אפשר להפחית אותם?
קרנות הפנסיה מפרסמות שני מדדים של תשואה: תשואה ברוטו ותשואה נטו. התשואה נטו היא בניכוי דמי הניהול שמשלם הלקוח, וההפרש בינה לבין התשואה ברוטו עשוי להסתכם בכסף רב. על פי הוראות משרד האוצר, דמי הניהול שמותר לגבות מהלקוח מוגבלים לשישה אחוזים מסך הצבירה, וחצי אחוז לשנה מהסכום שנצבר בקרן.

אבל ללקוחות יש כוח מיקוח, והסכומים הנגבים בפועל נמוכים יותר. המשמעות היא שככל שהמבוטח ותיק יותר שווה לו להתמקח יותר על העמלה הנגבית על הצבירה. בפועל ממוצע דמי הניהול על ההפקות מסתכם ב-0.33 אחוז וב-3.8 אחוז מהצבירה. במרבית המקרים היועץ יכול להתמקח עם קרן הפנסיה על העמלות, ולנו למשל יש הסכמים מיוחדים על דמי עמלות מופחתים ללקוחות שאנו מייעצים להם.

צילום: ראובן קסטרו
ניר מרוזז ואבי נסטלבאום צילום: ראובן קסטרו
הערכות: מסלקת הקרנות תתחיל לפעול בספטמבר

הפרדת הבנקים מניהול הביטוח הפנסיוני, בעקבות המלצות ועדת בכר, יצרה כאוס בענף. יציאת הבנקים מהענף אפשרה להם להציע ללקוחות ייעוץ אובייקטיבי ובלתי מוטה לבחירת מסלול פנסיה וחיסכון אופטימלי. על פי המודל שהתגבש באגף שוק ההון, כל לקוח יכול להיכנס לסניף שבו קיים יועץ פנסיוני, לגבש החלטה להצטרפות לקרן פנסיה ולממש את החלטתו בו במקום.

אולם הבנקים ניצבו בפני בעיה: ניתוק קשרי הבעלות מהקרנות גרם גם לניתוק קשרי המידע והיכולת לצרף עמיתים. מעבר בין קרנות פנסיה הוא פעולה מורכבת, בין היתר מפני שהוא מחייב העברת נתונים רבים על העמית והודעה למקום העבודה על שינוי הכתובת להעברת ההפרשות. כדי לקבל את דמי הייעוץ חייב היועץ לעשות את העברת קרן הפנסיה במקביל לייעוץ.

כדי שהיועצים יוכלו למלא את תפקידם נדרשה הקמת מערכת סליקה בין קרנות הפנסיה, שתאפשר את מעבר העמיתים בין הקרנות השונות. תהליכי הקמת המסלקה התארכו הרבה מעבר לנדרש, ורק בשנה האחרונה היא החלה לקרום עור וגידים. הפעלה חלקית של המסלקה צפויה להתחיל כבר בחצי שנה הקרובה, והפעלה מלאה צפויה רק בעוד ארבע שנים.

בינתיים מסתפקים הבנקים בייעוץ ללקוחות עצמאים, שהעברתם בין קרנות הפנסיה פשוטה יחסית וניתנת להיעשות במעמד הייעוץ. במקומות העבודה פועלים סוכני ביטוח כיועצים. הם ממוקמים במשרדי החברה המעסיקה, ולכן יכולים לעשות את העברת קרן הפנסיה במעמד הייעוץ. הסדר זה הוא
בעייתי מכיוון שסוכן הביטוח נבחר לרוב על ידי המעסיק, והעובדים אינם נהנים מחופש בחירה במקרה שהם אינם מרוצים משירותיו.

כך בדקנו

נתוני ההשוואה בין הקרנות מסתמכים על בדיקת אגף ייעוץ בהשקעות של לאומי, העוקב דרך קבע אחרי קרנות הפנסיה. אגף הייעוץ, שכמותו פועלים גם בבנקים הגדולים האחרים, הוא גוף בלתי תלוי שאינו קשור בצורה כלשהי עם שום קרן פנסיה, ומנגנון הפרדה מיוחד מבטיח אי תלות בינו לבין עסקי הבנק האחרים, שחלקם עשויים להיות בקשרים עסקיים עם גופים המנהלים קרנות פנסיה. כלכלני האגף בחנו את יציבות קרנות הפנסיה, את הסכמיהן עם מבוטחים, את מדיניות ההשקעות שלהן ואת הרכב אוכלוסיית המבוטחים שלהן. עם זאת, אין ההשוואה רלוונטית בהכרח לכל פרופיל של לקוח, והכתבה אינה מתיימרת להחליף ייעוץ מקצועי שנועד לצרכיו הייחודיים של המבוטח בקרן פנסיה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''בקרנות פנסיה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים