הכי

הכי טובים 2013: טיולים באירופה

אם אתם רוצים לבקר באמת בחו"ל, ולא רק לחלוף על פני שכיות החמדה בדרך משדה התעופה למלון, כדאי לשקול טיולי כוכב, המאפשרים שהות באתר היעד והתוודעות למקום, לנופיו, לטעמיו ולתושביו. להלן רשימת יעדים נבחרים

מאיר בלייך | 25/3/2013 16:26 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
המוצלחים מכולם היו הטיולים שבהם השלכנו עוגן במקום אחד. רשימת הנימוקים בעד היא ארוכה ותחילתה במסקנה שהם החסכוניים ביותר. הוסיפו לכך ששהות באתר אחד מבטלת את הצורך באריזה יום-יומית ובחיפוש יומי אחר קורת גג. יש עוד: כשמתחילים את היום נעים לפגוש מכרים שאפשר לקשור עמם שיחה ואף לברר פרטי מידע, ואין זה משנה אם מדובר בבעלי פנסיון או בשכנים לארוחת הבוקר בחדר האוכל בבית המלון. אחר כך, בתום סידורי הבוקר, אפשר לצאת לטיול היומי בנחת כיוון שלא ממהרים לשום מקום. נא להכיר: "טיול כוכב".

כדאי להתמקם בכפר או בעיירה עם שם לא מוכר, ולדלג על בעיות חניה ופקקי תנועה. מחירי בתי המלון או חדרי האירוח נמוכים בהשוואה לערים הגדולות. טיול המתמקד בבסיס קבוע מעניק אפשרות להכיר היטב את מקום המושב, את המסעדות, את הפונדק, הבירגרטן או הפאב, את בתי הקפה, את הסופרמרקט וגם את פינות החמד של העיירה או הכפר.

בטיולי כוכב לא עוברים את מאה עד מאתיים הק"מ ליום. טיול כזה אינו מסתפק באטרקציות המופיעות במדריכים או באינטרנט, אלא מעניק הזדמנות להתוודע גם לחיי היום-יום ולפנינים תיירותיות המזדמנות בדרך. זאת חוויה אחרת שמקורה בכך שלא צריך "להספיק" כלום. אם בכיכר העיר יש שוק או מופע מותר להתעכב, שהרי כל תוכנית היא בסיס לשינויים, ודווקא ההתרחשויות הבלתי מתוכננות ייזכרו יותר מן האחרות. אירופה הקלסית אידאלית למימושם של טיולי כוכב בעונות האביב והקיץ. להלן דוגמאות אחדות לבחירתכם.

צילום: תלמה אדמון
טירת שנטיאי. נפרסת על פני שטח נרחב שכולו גנים מטפחים צילום: תלמה אדמון
צרפת: ואל ד'אואז

לא הרחק מנמל התעופה שרל דה גול, במרחק של 25 ק"מ ממרכז פריז, ממוקם עמק אואז (Oise'Vald d) שלשמו התוודענו כאשר עקבנו אחר קורותיו של וינסט ואן גוך. האמן ואחיו תיאו קבורים בכפר אובר סור אואז (Auvers-sur-Oise). העמק שבו זורם הנהר אואז היה ביתם של ציירים נוספים כקמיל פיזארו וקלוד מונה.

נהר אואז, שבמרכז העמק, זורם מערבה ומימיו מתמזגים עם נהר הסיין. קילומטרים אחדים לפני מפגש הנהרות ממוקמת יצירה ספקטקולרית. בשוליה של הרשות המוניציפלית Cergy-Pontoise, שהיא איחוד של שתי עיירות, הקים דני קרוון את פרויקט Axe Majeur. מדובר במסלול הליכה בן 3 ק"מ, תוך עיבוד אורבני של מסורת הגנים הצרפתיים. לאורכו של המסלול הציב קרוון 12 תחנות של "מסע בזמן", המוליכות באמצעות שורה של גרמי מדרגות אל אגם מלאכותי, כשבדרך חוצים גשר מרהיב צבוע אדום על הנהר אואז. פונטואז שמרה על אופייה ההיסטורי. זהו צירוף של אווירה כפרית עם סמטאות המעפילות אל הגבעה החולשת על העיר.

Auvers-sur-Oise נהנה מן ההילה של וינסנט ואן גוך, שהתגורר בכפר זה בחודשי חייו האחרונים. לשכת התיירות המקומית סימנה מסלול הליכה "בעקבות ואן גוך", ולאורכו הוצבו העתקים של ציוריו במקומות שבהם שהה וצייר את נופי העיירה.

Isle-Adam'L הוא אחד מכפריה היפים של צרפת. הוא מוקף ביערות שבותרו בשבילי הליכה או רכיבה בתכנון גאומטרי. כיום נהנים תושבי האזור וגם אלה הבאים מפריז (30 דקות ברכבת) מן הנכס הירוק. העיירה מטופחת. בתיה ומבנים ששימשו את מוסדותיה השתמרו, ורחובותיה העתיקים עם חנויותיה המודרניות מבטיחים הנאה למטיילים



Ecouen היא עיירה קטנה, אבל מתהדרת בטירה גדולה, המארחת את מוזאון הרנסנס הלאומי של צרפת.  המוצגים פרוסים על פני שלוש קומות המוזאון המקומי, ומקיפים קשת רחבה של דיסציפלינות, החל מציור, עבור ברהיטים ובשטיחי הקיר וכלה בכלי עבודה, כולם פאר היצירה שנאספה בצרפת בתקופה התחייה. הטירה עצמה יושבת בפאתי יער אקואן והיא מוקפת כרי דשא.

בChteau de Chantilly- בשנטיאי, ששמה מוכר בזכות הקרם הנושא שמה, ביקרנו בזכות טירתה. הטירה כוללת שני מבנים עיקריים, המרוחקים כקילומטר זה מזה, והיא נפרסת על פני שטח נרחב שכולו גנים מטופחים ויער. המבנה, שנהרס בימי המהפכה ושוקם אחר כך, מאכסן את מוזאון הסוסים הלאומי. המבנה הקטן, המוקף אגם, הוא המעניין מבין השניים שכן הוא מארח את מוזאון קונדה, השני רק ללובר בהיקף אוסף היצירות שנוצרו לפני 1850. האתר שווה נסיעה מיוחדת גם אם אתם שוהים בפריז.

Senlis, "העיר המלכותית", המתגאה בהיסטוריה של 2,000 שנים (חומה גאלו-רומית מקיפה את המרכז שלה), שימרה את הרובע העתיק שלה מאז ימי הביניים. היא מצויה כעשר דקות נסיעה משנטיאי. הקתדרלה שלה, הטירה המלכותית, שבה התגוררו מלכי צרפת במחצית הראשונה של המילניום השני, ובית העירייה הם המבנים המפורסמים שבה, ולכל האתרים מגיעים תוך כדי שיטוט בסמטאותיה.

צילום: תלמה אדמון
קולמר. שגשגה כבר במאה ה– 13 בזכות יינות אלזס צילום: תלמה אדמון
שווייץ: יונגפראו ואינטרלקן

צירפנו כאן שני חבלי ארץ תיירותיים, שההפרדה ביניהם היא מלאכותית. החלוקה הפקידותית לא
מעניינת את המטייל העולה על הרכבת בתחנת אינטרלקן מזרח במטרה להגיע ל"Top of Europe" - פסגת היונגפראו, שהיא תחנת הרכבת הגבוהה ביבשת.היונגפראו הוא "פארק שעשועים בפסגת האלפים", ובמילים אחרות - מלכודת תיירים צפופה עם ארמון החצוב בקרח, מרפסת תצפית מושלגת ושפע של מסעדות וחנויות מזכרות. יקר ולא הכרחי. השהות באזור, בכפרים, באגמים ובעמקים, היא חוויה מענגת של ממש.

אינטרלקן יושבת בין שני אגמים, ברינץ וטון. מן הרחוב הראשי של העיירה נצפות שלוש הפסגות המפורסמות - היונגפראו, האייגר והמונקן. בתוך שעתיים מטפסים לגבהים של למעלה מ-3500 מטרים, ובדרך עוברים בכפרים צבעוניים, חולפים על פני כרי דשא ויערות, צופים במפלים ומקשיבים לצליליהם של פעמוני הפרות.

עמק לאוטרברונן מקסים מן העמק השכן שבמרכזו הכפר גרינדוולד, המוכר ממנו. כפריו ציוריים יותר,
נופיו ירוקים יותר, שלוש הפסגות נצפות ממנו טוב יותר ויש בו עשרות מפלים. המרשים מכולם הוא מפל שטאובך (Staubbach), שמימיו נופלים מגובה של 300 מטרים.

מומלץ להגיע ללאוטרברונן ברכבת, משם להעפיל בגונדולה חדישה לגרוסטשלפ (Grutschalp), ומשם שוב ברכבת בת קרונותיים לכפר מורן (Murren).

מטיילים הרפתקנים יותר ימשיכו ממורן ברכבל לפסגת שילטהורן בגובה 2,960 מטרים, שתהילתה באה לה לאחר שנבחרה כאתר לצילומי הסרט ב"שירות הוד מלכותה" מסדרת ג'יימס בונד. מסעדה מסתובבת היא האטרקציה העיקרית על ההר.


צילום: תלמה אדמון
בזל. מצטיינת במוזאונים צילום: תלמה אדמון
גרמניה: חבל סקסוניה

סקסוניה היא אחת ממדינות הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. כנסיכות, הגיעה סקסוניה לשיא עוצמתה במאה ה-17 בזמנו של המלך אוגוסטוס השני, שבנה את שכיות החמדה של דרזדן. את מתחם מבני הפאר ב"עיר הישנה" (אלטשטאד) אפשר לכנות "מוזאון פתוח". ה"רזידנסשלוס" היה לארמון פאר מלכותי בסגנון בארוק, ושם נמצאת אחת מפנינותיה של דרזדן, "הכספת הירוקה".

זהו אוסף נדיר של פריטי אוצר הכוללים תכשיטי בארוק שנוצרו למען שליטי סקסוניה. היכל הזווינגר (Zwinger) השכן נועד לאצור את מכמני האמנות שאסף המלך. לימים נבנו בדרזדן היכל אופרה ה"שטאטסאופר" ואולם קונצרטים ה"שטאטסקאפל", שזוכים גם כיום להכרה ברחבי תבל.

הטיילת, שהוקמה על גדות נהר האלבה, מכונה "המרפסת של אירופה", ונושק לה מוזאון "אלברטינום", המציג את יצירותיהם של "המאסטרים החדשים". מרבית בנייניה של דרזדן נהרסו ועלו באש בהפצצה של מטוסי חילות האוויר של ארצות הברית ובריטניה בפברואר 1945. גולת הכותרת של תהליך השיקום הייתה חנוכתה מחדש ב-2005 של כנסיית הגבירה (Frauenkirche), אחת הכנסיות הבארוקיות המפוארות בתבל.

על גדות האלבה חונות דרך קבע ספינות נהר. חלקן עוגנות בדרזדן במסגרת מסען לאורך הנהר שאורכו
למעלה מאלף ק"מ. אחרות ממתינות למטיילי יום. הטיול הקצר ביותר הוא מזרחה, לטירת פילניץ, המרוחקת 15 ק"מ מן העיר. מזרחה משם מתחיל האזור הידוע בשם "סקסוניה השוויצרית", המשופע ב"הרי שולחן". ממערב לעיירה ניצבת טירת קוניגשטיין, הנראית למרחוק מראש המצוק שעליו היא ניצבת.

צילום: תלמה אדמון
כנסיית הגבירה בדרזדן. אחת הכנסיות הבארוקיות המפוארות בתבל צילום: תלמה אדמון
אוסטריה: טירול וזולדן

נופים מן הגלויות, מחירים נוחים, קרירות יחסית גם בקיץ. כל אלה מביאים למסקנה המתבקשת
שאוסטריה היא יעד תיירותי ראוי ביותר לעונה החמה. החלק ההררי והפראי של מדינה זאת הוא בטירול, הנחרץ לעמקים החודרים צפונה ודרומה אל תוך הרי האלפים. לא הרחק מבירת הטירול, אינסברוק, מצוי עמק אוטנצטאל, שמוכר בזכות עיירת הסקי זולדן, שיושבת בצל שלוש פסגות, שזכו לכינוי המסחרי "The Big 3".

העיירה מצויה כ-35 ק"מ בתוככי העמק, לא הרחק מן הגבול האיטלקי. תוך כדי נסיעה ראשונה מתוודעים לעשרות מפלים ופלגים הזורמים מטה מן הפסגות לאורך מאות מטרים, משני עברי הכביש המתפתל מעדנות.

סביב זולדן יש 35 מעליות סקי וחלקן פועלות גם בקיץ. הן משמשות את המטיילים כדי להגיע לנקודות
המוצא לשבילים. תיירים אחרים מעפילים עמן לפסגות הקרחונים, כדי לחוש במגע של שלג ולצפות למרחקים. אחת האטרקציות היא "דרך הקרחון", שבה נוהגים את המכונית עד גובה של 2,820 מטרים.

העיירה ונט, המצויה בגובה 1,900 מטרים, ממומלצת לחובבי הליכה המתאימה למשפחות. הכביש המטפס אליה חולף בעמק שזור בבתים ובחוות, ונחל גועש לאורכו. כאן היא גם נקודת המוצא לשבילי הליכה ב"גן העדן למשוטטים", כהגדרת אתר האינטרנט שלה. שביל הטיול העממי, המתאים למשפחות, הוא שביל מעגלי שבאמצעו יש לחצות גשר מתכת תלוי, עשרות מטרים מעל קניון הנחל.

הכביש היורד מזולדן לכיוון האוטוסטרדה ואינסברוק חולף דרך עיירות אחדות. לנגנפלד היא המעניינת שבהן ויש בה פארק מים. בקרבתה מצויים מפלי שטובל. 159 מטרים הוא גובה נפילת המים במפל, ואפשר לטפס אל רום מרפסת התצפית הגבוהה ביותר בשביל צר, שלאורכו הוצבו ארבע מרפסות דומות. המים נופלים בכוח אדיר מטה ומתרסקים אל הסלעים.

צילום: תלמה אדמון
טירול. נופים מן הגלויות ומזג אוויר נוח בקיץ צילום: תלמה אדמון
בין גרמניה, צרפת ושווייץ

שדה התעופה "אירו-אירפורט" מצרף לשמו את שמות הערים בזל-מולהאוז-פרייבורג, להראותנו שהוא
שער כניסה לשלוש מדינות. התייר יכול למצוא בסיס באחת מהן ולטייל בשכיות החמדה מעבר לגבול בשתיים האחרות. האפשרויות הן רבות: כפרי אלזס והערים שטרסבורג וקולמר, הממוקמות על גדות הריין בצרפת, פארק השעשועים אירופה-פארק מעברו האחר של הנהר וכן פרייבורג, באדן-באדן והיער השחור בגרמניה ולבסוף, בשווייץ - בזל עם הרי היורה ומפלי הריין ליד שופהאוזן.

בזל מצטיינת במוזאונים, יש בה 40 כאלה, והקונסטהאלה, שנחנך ב-1872 הוא הראוי שבהם. המוזאון הזה מציג יצירות אמנות של בכירי הציירים בתרבות המערבית לצד אמנות עכשווית.

לעזרתם של התיירים התגייסה הרשות המקומית בציירה חמישה מסלולי הליכה מסומנים וקצרים יחסית, ששמותיהם נגזרים מבני העיר שזכו לפרסום. כל המסלולים מתחילים בכיכר השוק (מרקטפלאץ) שמארחת את בית העיריה (ראטהאוז) המרשים. זהו מקום להשתהות בו. הסיור המומלץ הוא במרכז ההיסטורי של העיר.

שטרסבורג חיה את הנהר שזורם במרכזה. הגשרים המקורים המחברים את שתי גדות הנהר והרציפים שביניהן הם אטרקציה בפני עצמה. רובע "צרפת הקטנה". הוא הלב העתיק של העיר, שלצד מבניו וסימטאותיו ששומרו, יש נגיעות תיירותיות עדכניות.

מזרחית לשטרסבורג גילינו חבל ארץ ושמו "לה פאיי פטיט פייר" (ארץ האבן הקטנה) המונה 19 כפרים
ועיירות. הארץ הזאת מבקשת לייחד עצמה כאזור תיירות בזכות הטבע והמסורת. הפארק שלה משופע בשבילי הליכה, מסלולי אופניים, גנים, טירות ימי ביניימיות, אזורי פיקניק וכפרים שלא הושחתו על ידי חידושים מודרניים.

אלזס גאה ביינותיה. המורדות המזרחיים של הרי הווז', הפונים אל הריין, שזורים בכבישי נוף שעוברים בין עיירות עטופות בכרמים. מייצרים שם בעיקר יינות לבנים. אין דרך טובה יותר מלטעום את נופיה וטעמיה של אלזס מאשר לנסוע לאורך דרך היין. הדרך כולה נמתחת על פני 120 ק"מ, אולם אפשר להסתפק בסיור בקטע ממנה.

צילום: תלמה אדמון
שטרסבורג. מפגש של תרבויות באלזס צילום: תלמה אדמון

נציין את העיירות והכפרים רורשנוויר למרגלות הטירה המרשימה הוט קוניגסבורג, ריבוביל שהיא אתר פופולרי במיוחד, המתגאה בכנסיות בנות מאות שנים, בית עירייה עם מוזאון לתכשיטים, מגדלים ומזרקות, ריקווייר מציגה עיירה ששימרה את מבני ימי הביניים והרנסנס, טירה, כנסייה ובעיקר מסלול בין חנויות היקבים וקייזרברג, שכמו האחרות מציגה פאר מקושט עם ייחוד: כאן נולד אלברט שווייצר, הפילוסוף חתן פרס נובל לשלום.

קולמר היא העיר הנוספת שבאלזס ובימי האביב והקיץ הארוכים יותר אפשר להגיע אליה בתום יום של נסיעה בדרך היין. כבר במאה ה-13 שגשגה קולמר הודות לתעשיית היין. הבתים שבמרכז העתיק, ששמות רחובותיו הם "הסוחרים", "מוכרי הסידקית" ו"כיכר המכס", השתמרו ושוקמו כך שהתייר חש באווירת הימים ההם. מדובר במבנים נתמכי קורות עץ מעוטרות בציורים צבעוניים ובפיתוחי עץ.

על גדות התעלה מצויות מסעדות בשפע המציעות מגוון של תפריטים ובהם המאכל המקומי, שוקרוט. היער השחור שמעבר לגבול, בגרמניה, אינו כה תיירותי ממוסחר, וייתכן שבשל כך הוא פופולרי בקרב תיירים חובבי טבע. אגם טיטיזה הוא אטרקציה קייצית, ופרייבורג היא עיר נעימה לבלות בה יום. עם זאת, מי שמחפש משהו ייחודי יעדיף לשהות באחת העיירות במעבה היער, קרוב למסלולי הליכה שבין הגבעות. בין עיירה לעיירה מצויים פונדקים עממיים עם אוכל גרמני טיפוסי שתמיד כדאי ללוותו בכוס בירה.

העיירות טיביגן, פורטוונגן ושונאך מופיעות במדריכי התיירות. טיביגן מתגאה במפליה הגבוהים ובחנות
1,000 השעונים, שהיא מוזאון מזכרות, שונאך גאה בשעון הקוקייה הגדול בתבל, ופורטוונגן מתהדרת
במוזאון השעונים המדהים. מסלולי הליכה ונסיעה על אופניים מחברים בין שלושתן. העיר פרייבורג ראויה לביקור בן יום. הקתדרלה שבה היא יצירת אמנות, פאר הארכיטקטורה הגותית. סביבה מצויות סמטאותיה הצרות של העיר העתיקה המשולבות ב"Bachle" - שהיא מערכת של תעלות מים. זאת עיר סטודנטיאלית, והאווירה בה צעירה בימי האביב והקיץ.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים