הגברת עם החרציות
לאה גוטליב, מעמודי התווך של האופנה הישראלית, הפכה לחלוצת אופנה ישראלית בעולם כולו והביאה לשינוי פניו של ענף בגדי הים המסורתי. מוזיאון העיצוב חולון במחווה נוסטלגית
מוזיאון העיצוב חולון מציג תערוכה חדשה – "הגברת עם החרציות", מחווה ללאה גוטליב, מקימת בית האופנה "גוטקס" 1918-2012. גוטליב היתה מעמודי התווך של האופנה הישראלית, הפכה לחלוצת אופנה ישראלית בעולם כולו, ומי שהביאה לשינוי פניו של ענף בגדי הים המסורתי. תערוכת המחווה ללאה גוטליב נערכת בשיתוף חברת "גוטקס סווימוור ברנדס בע"מ", ובמוזיאון מספרים כי העבודה לקראת התערוכה החלה בקיץ האחרון, כחצי שנה לפני מותה של גוטליב.
כבר מראשיתה ריכזה גוטקס, תחת הנהגתה של גוטליב, את מאמציה בכיוון שווקי היצוא, וייצגה את האופנה הישראלית בתצוגות אופנה וירידים בינלאומיים בפריז, לונדון, קאן, דיסלדורף, ניו יורק, לוס אנג'לס, סינגפור ועוד. בשנת 1972 זכתה לאה גוטליב בפרס ראשון בפסטיבל האופנה הבינלאומי בקאן, כאשר לאורך כל הדרך היא מביאה תהילה ומוניטין בינלאומיים לאופנה ישראלית "כחול לבן". לאורך השנים מתנוססים הדגמים של לאה גוטליב על גבי שערים צבעוניים של המגזינים היוקרתיים לאופנה בכל רחבי העולם. בין הדמויות הבולטות שלבשו את עיצוביה לאורך השנים - המלכה אליזבת, הנסיכה דיאנה, המלכה נור, גב' ננסי קיסינג'ר, כוכבות קולנוע כמו אליזבת טיילור וברוק שילדס.
"במשך שנות עבודתה פיתחה גוטליב כתב יד ייחודי ואישי, המבוסס על מקורות השראה מתחומים שונים: מקורות אתניים, יצירות אמנות, מקומות בהם ביקרה, אופרה ומחזות, נופים ועוד", מספרים במוזיאון. "לכל קולקציה שעיצבה קדם מחקר רחב של חומרים, הדפסים, טכניקות תפירה ופיתוחי גזרות, שכתוצאה מהם נוצרו שיתופי פעולה עם מיטב היצרנים בעולם והוכנסו לשימוש הטכנולוגיות המתקדמות ביותר מסוגן".
גלית גאון, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון, אומרת כי "גברת גוטליב מסמנת עבורנו דוגמה יוצאת מגדר הרגיל למעצבת יזמית, יוצרת ללא לאות. אישה בעלת חזון עסקי, מסחרי כמו אמנותי, שהפכה את תחום הטקסטיל ועיצוב בגדי הים לחוד החנית של תעשיית האופנה הישראלית. בשנות פועלה בארץ ובעולם, הפכה את החברה שבבעלותה, גוטקס, לשם נרדף למילה 'בגד ים'. בפגישתנו במוזיאון בחודש אוקטובר ניכר היה שהיא מתרגשת לקראת התערוכה. מותה בחודש נובמבר השנה הותיר אותנו עצובים על כך שלא נוכל להראות לה עד כמה אנו מוקירים ומעריכים את עבודתה, ומצרים על כך שלא תזכה לראות את התערוכה בחלל המוזיאון".
הקונספט על פיו בנויה התערוכה מעמיד את יצירתה ומקורות השראתה של לאה גוטליב במרכז, ומנכיח את תרומתה הייחודית לענף בגדי הים והחוף בישראל ובעולם. התערוכה מתמקדת בדגמים שנוצרו ב"גוטקס" בשנות ה-80 וה-90, אותם הגדירה לא פעם גוטליב כ"אמנות מעוצבת". התערוכה מתארת את הדרך שבה עיצבה לאה גוטליב את הקולקציות השונות, ומעניקה הצצה נדירה אל אופן החשיבה ותהליכי העבודה של לאה גוטליב והבנה בסיסית של תהליכי היצירה, גם למי שאיננו בקיא באופנה ובעיצוב.
את החלק ההיסטורי (בגלריה העליונה), אצרה איילה רז. התצוגה בגלריה בנויה כרצף של קבוצות נושא והשראה. לדבריה, "תרומתה של לאה גוטליב לענף בגדי הים הייתה במציאת דרך ייחודית לעיצוב ולייצור בגדי ים תחת הגדרה שונה מזו שהייתה מקובלת עד שנות ה-60. היא ראתה את הפוטנציאל שהיה גלום בבגד הים הבודד ששימש עד אז לשחייה בלבד, והביאה לשינוי פניו של ענף בגדי הים המסורתי. לעומת שיטות הקונפקציה שהיו נהוגות עד אז, הדגמים הייחודיים שעיצבה לאה גוטליב יוצרו ב'גוטקס' בשיטות של תפירה עילית, תוך שימוש בחומרים מאותגרי טכנולוגיה, רקמות בעבודת יד והדפסות משי. הכול באיכות בלתי מתפשרת של אופנה עילית". בנוסף, יוצגו בתערוכה צילומים היסטוריים של גוטליב לאורך כל שנות עבודתה, וכן סרטי תצוגות של אופנת החוף של גוטקס לאורך עשרות השנים.
את החזון העכשווי והעתידי תציג בתערוכה מולי גרד, המנהלת הקריאטיבית של חברת "גוטקס סווימוור ברנדס בע"מ" משנת 2009. גרד תציג דגם ייחודי שנוצר במיוחד עבור התערוכה ומבטא חזון מתמשך. את הדגם ילוו רישומי הכנה וציורים של גרד, וציטוטים המייצגים את עולם ההשראה שלה.
"כיום, אני עובדת עם הרבה מאוד כבוד לעבר, אך עם ראיה מוחלטת של העתיד", אומרת גרד. "אני לא מתבססת על דגמי העבר ולא יוצרת מהם, אני יוצרת בנפרד, תוך הבנה של הד.נ.א. ולאן אני רוצה לקחת אותו. באיזה שהוא מקום, זה כמו לזכור אבל לשכוח".
מקור השם "הגברת עם החרציות" הוא בסיפור חייה של לאה גוטליב כפי שתיעדה אותו חביבה פלד-כרמלי, אוצרת בכירה לחפצים, מנהלת מחלקת חפצים במוזיאון יד ושם: "הדבר היחידי שנשאר לגברת לאה גוטליב מתקופת המלחמה הוא תצלום אחד שלה עם שתי הילדות. אבל יש לה את הסיפור שלה: כיצד נהגה לבקר את בעלה שהיה עצור במחנה עבודה, וכדי שלא יזהו אותה כיהודייה, היתה לוקחת איתה זר פרחים ענקי אליו הכניסה את הראש, וכך הייתה מגיעה אליו עם שתי בנותיהם. בתצוגה שמתייחסת אליה יש בגדי ים ושמלות חוף כולם בהדפסי פרחים – מוטיב חוזר בכל העבודות שלה. הפרחים הצילו את חייה וכך היא מתייחסת אליהם. זו דוגמה לדברים שאנחנו אוספים מהתקופה של אחרי המלחמה כשאין שום דבר מתקופת המלחמה". מאז ועד למותה, הקיפה עצמה גוטליב בפרחים. בקולקציות, בציורי האמנות התלויים בביתה בעציצים העצומים במרפסת הגג, ובזרי הפרחים הניבטים מכל תצלום ישן של חדרי עבודתה במפעל.
נא להמתין לטעינת התגובות
