מושך את המבט
הפשטות שבו הבית עשוי ושילוב הפרופורציות והחללים המדויק שבו, משווים לו חוויית חופש תמידית, רכות ונעימות
כתב: ג'יל ווארלד
"לא בכל יום נופל בחלקי לעבוד עם לקוחות שכאלה", פותח אדריכל גיא וליקסון את הריאיון בגאווה, כאשר הוא נשאל על הבית שתכנן בקיסריה ביחד עם שותפו למשרד, אדריכל דודי עזוז. הוא מספר כי הלקוחות, זוג צעיר במיוחד בשנות החמישים המאוחרות לחייהם, ניחנו בהחלטיות יוצאת דופן בכל הקשור לתכנון והקמת הבית – דבר שהביא את ההתנהלות התכנונית לרמת תקשורת מעולה וכפי שניכר, גם לתוצאות משביעות רצון לכולם.
"הגדרנו פרוגרמה תכנונית לפיה הבית ייבנה על פני שני מפלסים – קומת קרקע שתשמש לצרכי פונקציות היומיום ובה סלון, מטבח, פינת אוכל, חדרי שינה לאורחים, וקומת מרתף - לפונקציות כגון משרד ביתי, חדר כושר, חדר קולנוע ייחודי, מחסן ועוד".
עוד לפני שנכנסת לבית תקדם את פניך כניסה מרשימה ומעודנת הניחנת בפרופורציות עומק ורוחב ייחודיים; שביל מרוצף המוביל היישר אל דלת כניסה עשויה ברזל צבוע לבן, מימין לשביל שדרת עצי תות הרוכנים לעבר הנכנס, ומשמאל - שביל דק של חצץ שממשיך מצידה השני של מבואת הבית כפס צר של מים הנשפך לבריכת השחייה ומתאחד איתה. שתי התעלות משני צידי המבואה מסתיימות בחלון בדיוק באותו הרוחב ומאפשרות חריץ דק של מבט מקצה אחד של המגרש אל הקצה השני ומבלי לפגוע בפרטיות דיירי הבית.
עם הכניסה לבית, תקבל את פניך ממש מעבר לחלון, גינת זן ארוכה שתמשוך את המבט עד קצה המגרש. המבט ילווה באותה תעלת מים צרה הנשפכת לבריכת השחייה, וכמובן בריכת השחייה עצמה, המנצנצת בכחול עדין של שמיים ומתאחדת איתם.
וליקסון ועזוז חילקו את הבית, ששטחו כ-500 מ"ר, באופן חד וברור לאגף ימני ואגף שמאלי. מימין חלל ציבור ואירוח רחב ידיים ובו סלון, פינת אוכל עשירה ומטבח גדול ומפנק המחובר באופן ישיר למזווה ולחנייה מקורה. המטבח העשיר מכיל אי באורך חמישה מטרים מחופה בקוריאן ובו אזור ישיבה הצופה אל החוץ בחלון פרטי משלו ומחופה פלטת עץ מרחפת. מולו משטח עבודה באותו האורך, אולם במקרה זה - עשוי נירוסטה.
פינת האוכל מאפשרת לארח 16 אנשים בכל רגע נתון וניתן להרחיבה לצורך ארוחות חג. וליקסון מספר כי התמונה התלויה על קיר פינת האוכל ניתנה כאקסיומה עיצובית על ידי בעלי הבית שכן היא נדדה עימם מביתם הקודם ולה ערך רגשי. אליה הותאמו טפט קיר שחור, כיסאות עור לבנים ושנדלירים בגוון זהב – קלאסיקה איטלקית משנת 1973. וכדי לייצר דיאלוג אמנותי – בקיר מול הסלון נתלתה תמונה עכשווית השזורה גרפיקה עדינה ומינימליסטית וגווני פסטל רכים.
הסלון עצמו הועשר בקומפוזיציה של שתי ספות מסוגים שונים וחומרים שונים, על טהרת השחור והלבן וכן כורסת ישיבה ייחודית המשלבת את שני הצבעים גם יחד. לשבירת המונוטוניות הוסף שטיח בגווני צבע עזים ועליו הונחו שני שולחנות זכוכית שקופים. החלל כולו פונה באמצעות ויטרינות רחבות אל רחבת דק חיצונית ובה פרגולה עשויה ברזל ובד. הרחבה משמשת את בני הבית והאורחים ברוב ימות השנה וגם בה אזורי אירוח שונים – לסעודה שולחן אוכל מעץ ואלומיניום ולאירוח בלתי אמצעי - פינת ישיבה וכורסאות שיזוף, העשויים פלסטיק.
הדק החיצוני מפוצל גם הוא לשתיים על ידי תעלת המים הדקה. החלוקה מייצרת פינת ישיבה מופרדת השייכת לחדר השינה. ברחבה זו הוצבו שתי כורסאות רכות שרופדו בבד צבעוני מיוחד לתנאי חוץ.
באגף השמאלי, אגף המגורים, מוקמו חדרי השינה; שלושה חדרי אורחים המשמשים את הילדים הבוגרים של הזוג המתארחים בסופי השבוע ביחד עם ילדיהם לחגיגה משפחתית מלאה. לכל חדר יש דלת כניסה משולבת אלומיניום וזכוכית לבנה, ומכל חדר ישנה כניסה לחדר רחצה. ולבעלי הבית - חדר שינה מאסטר שבסמוך לכניסה אליו מוקם פאטיו פרטי נוסף המשרה תחושת נופש וטבע החודר אל הבית שוב ושוב. לחדר השינה תכננו וליקסון ועזוז דלת שחורה כפולה וידיות לבנות בהשראה איטלקית ובפרשנות מודרנית-משהו. מיד עם הכניסה, ניבט חדר ארונות מוארך שלו כניסות משני קצותיו באמצעות דלתות הזזה שקופות ורחבות, לאחריו מיטה הצופה אל הבריכה ואל מרפסת הדק הקטנה והמופרדת וכן פינת ישיבה ובה וילון אפרפר ושתי כורסאות בנות מאה שנה שחודשו ורופדו ברוח הבית וטעמה המשובח של בעלת הבית. חדר הרחצה הגדול מוגדר באמצעות קיר "פרי סטנדינג" העומד באמצעו. מצידו האחד של הקיר מצוי כיור ומראה ומצידו האחר - אמבטיה עצמאית. להשלמת החוויה הותקנה סאונה ויציאה ישירה החוצה, וכן ג'קוזי מחומם.
שירותי האורחים הם חוויה בפני עצמה. הכניסה אליהם עוברת דרך קירות מחופים עץ צבוע לבן ומעובד בחיתוך ממוחשב שהתאורה הנופלת עליהם מדגישה ברכות את תלת הממד שלהם. קירות השירותים מחופים טיח בגווני אדמה ובהם אסלה וכיור מינימליסטים וברז הבוקע מתוך המראה ומסתיים סנטימטרים בודדים מן התקרה. לחגיגת המינימל הזאת מתווסף שנדליר עץ שחור חסר זרוע אחת.
אל המרתף יורדים במדרגות אבן מוצקות בגוון אפור ובטקסטורה מחוספסת הישר אל תוך משרד ספון עץ ובו פינת ישיבה עשירה ומכובדת. כבמעין דלת סתרים צצה הכניסה לחדר הקולנוע, הלא הוא המקדש המשפחתי של הדור הצעיר. בחדר הקולנוע תוכנן מרבץ צבעוני משופע כריות ומרשים ועליו מוזמנת כל המשפחה לשהות יחד ולצפות בסרטים בשעות הפנאי. וליקסון מספר כי תוכנן מרבץ ולא ספות או כסאות, דווקא כדי להדגיש את הממד המשפחתי המאוחד.
הפשטות בו הבית עשוי ושילוב הפרופורציות והחללים המדויק שבו, משווים לו חוויית חופש תמידית, רכות ונעימות.
נא להמתין לטעינת התגובות
