2 נשים בראש רשימת המשפיעים בעולם המשפט
דורית בייניש הגיעה למקום השני והמכובד, ועקפה אפילו את נשיא העליון לשעבר אהרן ברק. קודמו בתפקיד, מאיר שמגר, חותם את העשירייה
שופטת בית המשפט העליון של ארה"ב, 80, ארה"ב
רגע לפני פרישתה המתקרבת צפויה רות ביידר־גינסבורג להיות בין אלה שישימו קץ למוסד הנישואים הקלאסי. עשרים שנותיה בערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר של ארה“ב לא מותירות ספק באשר לעמדותיה הליברליות. יש את כל הסיבות להניח שתקבל את העתירה הטרייה התובעת להכיר בחוק בנישואים חד מיניים.
גינסבורג הייתה האישה היהודייה הראשונה בתפקיד – תיאור שאפשר להצמיד לתחנות רבות בחייה. היא סיימה בהצטיינות לימודים באוניברסיטאות הרווארד וקולומביה, אך האפליה כלפי נשים ויהודים ליוותה אותה לאורך שנים עד כדי כך שהתקשתה בראשית דרכה למצוא עבודה. "בשנות ה־50 השילוב של אישה, שהיא יהודייה ואמא צעירה – היה קצת יותר עבור פירמות המשפט", סיפרה פעם. אחרי שניפצה את תקרת הזכוכית פצחה בקריירה מרשימה, שכללה באופן לא מפתיע מאבקים עיקשים באפליה וגזענות.
ביידר גינסבורג לא ידועה כחברה באחד מהזרמים היהודיים אך ליהדותה השפעה על תפיסתה. ”הדרישה לצדק עולה מהמסורת היהודית לכל אורכה", אמרה לאחר המינוי.
”אני מודעת לאפליה, גדלתי במלחמת העולם השנייה במשפחה יהודית ויש לי זיכרונות כילדה של נסיעה במכונית עם ההורים ומעבר על פני מקום שבו היה שלט: הכניסה לכלבים וליהודים אסורה".
נשיאת בית המשפט העליון (2006-2012), 71, ישראל
שלושה עשורים הייתה דורית בייניש דמות דומיננטית בלב רבות מהפרשיות שטלטלו את מדינת ישראל. בשנות ה־80 של המאה הקודמת הייתה פעילה בוועדת כהן לחקר אירועי סברה ושתילה; היא שימשה כתובעת הראשית בפרשת המחתרת היהודית; הייתה בין חושפי פרשת קו 300; והעמידה לדין את מרגל האטום מרדכי ואנונו.
כתלמידתו הנאמנה של אהרון ברק (מקום 4 ברשימת המשפטנים), בייניש דגלה באקטיביזם שיפוטי קיצוני. הן בהיותה פרקליטה, הן כאשר כיהנה בבית המשפט העליון, החל מ־1995, לא היססה לנקוט עמדות עצמאיות ושנויות במחלוקת. כפרקליטה בייניש סירבה לייצג את המדינה בבג"ץ נגד גירוש 400 מחבלי חמאס. היא העמידה לדין את אריה דרעי באשמת שוחד וקבעה כי שרים המועמדים לדין צריכים להתפטר מן הממשלה. בייניש העניקה את ההכשר המשפטי להפעלתו של סוכן השב“כ אבישי רביב ובהחלטה שנויה במחלוקת אישרה סגירת תיקים פליליים שנפתחו לו. אקורד הסיום של כהונתה היה פסילתו של חוק טל, המסדיר את גיוס בני הישיבות.
שופט בית המשפט העליון של ארה"ב, 75, ארה"ב
גם בטרם מונה בידי ביל קלינטון לתפקידו הנוכחי, סטיבן ברייר היה לדמות מרכזית בהוויה המשפטית האמריקאית. הספרים שחיבר כפרופסור באוניברסיטת הרווארד לפני עשרות שנים נותרו בשימוש ונחשבים בעלי השפעה גם כיום. ברייר נמנה עם הזרם הליברלי של המשפט האמריקאי, ומבוקר על כך לא אחת בידי משפטנים שמרנים. הוא סבור ששופטים צריכים לפרש את החוקה על פי המטרה שעמדה לנגד מנסחיה ולא על פי מילות הטקסט. ברוח זו הוא דוגל בין היתר בהחמרת הפיקוח על מכירת נשק.
בספרו "חירות אקטיבית" טען כי מטרת השופטים היא פירוש החוקה האמריקנית באופן שיגביר את המעורבות הפוליטית של אזרחים בדמוקרטיה.
נשיא בית המשפט העליון (1995-2006), 77, (ליטא), ישראל
הגם שאהרן ברק כבר שנים אינו נושא בתפקיד רשמי, חותמו על מערכת המשפט הישראלית, על המדינה כולה, ואולי גם על ההוויה המשפטית הבינלאומית, יהיה ניכר עוד עשרות שנים. ברק, בכוח כישוריו ואישיותו לבדם, עיצב את תורת המשפט של ישראל. כיועץ משפטי לממשלה קיבע את רף השוויון בפני החוק וביעור השחיתות. ברק ניסח את העקרונות התיאורטיים של המשפט החוקתי הישראלי ואחר כך כשופט עליון יישם אותם. בשורה ארוכה של פסיקות ומהלכים, חלקם שנויים במחלוקת, כתב למעשה חוקה חלקית לישראל.
ברק הוא ניצול שואה, אך מיעט לקשר בין חוויותיו כילד לבין תורתו המשפטית. הוא דוגל בהתערבות הרשות השופטת בהחלטות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. מהפכת האקטיביזם השיפוטי שהוביל - המאפשרת לשופטים לפרש את החוק ובמקרים קיצוניים גם לפסול אותו - הגדילה באופן חסר תקדים את כוחו של בית המשפט העליון וחלחלה גם לערכאות השיפוטיות הנמוכות יותר.
ברק הואשם לא אחת בקידום לא ראוי של עמדותיו, בכלל זה פסילת מועמדים לשיפוט שמחזיקים בתפיסות שונות משלו. בין גישתו הליברלית לבין תפיסתם של נבחרים אחרים בקטגוריה זו התקיימה לאורך השנים הזנה הדדית.
שופט בית המשפט החוקתי של דרום אפריקה (2003–1994), 75, דרום אפריקה
את מעמדו הבינלאומי קיבל ריצ'רד גולדסטון הרבה לפני הדו"ח המפורסם.
בשנות ה־90 שימש תובע ראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, בצד חברות בוועדות שונות מטעם האו“ם. הוא נולד בדרום אפריקה, ואת עמדותיו המוסריות־שיפוטיות הוא מייחס לסבל שעבר העם היהודי בשואה. בעבר ציין כי הוא שואב השראה מפסיקותיו של אהרן ברק (מקום 4 ברשימת המשפטנים), אותו הגדיר כ“אחד מגיבוריו".
גולדסטון, שמגדיר עצמו ציוני, חיבר את אחד מפיגועי ההסברה המדיניים וההסברתיים הקשים ביותר נגד מדינת ישראל. הוועדה שעמד בראשה ”לחקר העובדות“ על מבצע עופרת יצוקה האשימה את ישראל בביצוע פשעי מלחמה ובעבירות על החוק הבינלאומי. כשנה וחצי לאחר פרסום המסקנות חזר בו באופן חלקי מן ההאשמות.
נשיא בתי המשפט של אנגליה וויילס (2005), 80, בריטניה
בלילות שבת נוהג הברון הארי וולף להישאר בביתו. הוא עושה זאת מסיבות משפחתיותיותר מאשר דתיות, אבל את זהותו היהודית מעולם לא הסתיר והיא גם לא עמדה בדרכו לצמרת המשפטית של הממלכה המאוחדת. וולף הוא חבר במועצת המלכה ובאקדמיה הבריטית. הוא היה הלורד שומר המגילות (סגן השופט הבכיר ביותר באנגליה ובוויילס) והלורד השופט העליון של אנגליה וויילס בשנים 2000־2005.
לאורך שנות פעילותו הארוכות וולף העלה באופן עקבי את בעיית הצפיפות בבתי הכלא בבריטניה ודו"ח שהגיש לממשלת בריטניה הוביל לרפורמה במערכת הכליאה שם. הוא טען כי יש להקל על פורצים שביצעו את הפשע בפעם הראשונה וללא אלימות – עמדה שגררה ביקורת ציבורית נגדו. וולף ידוע כמי שאינו מהסס למתוח ביקורת נוקבת על מדיניות הממשלות בבריטניה. מנגד, הוא מעודד מדיניות של יישוב סכסוכים במשא ומתן, ויש הרואים זאת כמגרעת.
שופט הסבב השביעי של בית המשפט לערעורים בארה"ב, 74, ארה"ב
כנגד הקו הליברלי שמאפיין כיום את מערכת המשפט בישראל ובארה“ב, פרופסור ריצ‘רד פוזנר מוביל גישה הפוכה. המשפטן המצוטט ביותר במאה ה־20 נחשב לשמרן ולבעל דעות ימניות, הן בתחום המשפטי, הן בהיבטים כלכליים, שגם אליהם הוא מרבה להתייחס. אחד מספריו הוקדש לביקורת על גישתם האקטיביסטית והמרחיבה של סטיבן ברייר ואהרן ברק (מקומות 03 ו־04 ברשימת המשפטנים). את האחרון אף כינה ”פיראט שיפוטי", אם כי טען שהוא ראוי לפרס נובל.
פוזנר מוכר בעיקר בגלל עמדותיו המקוריות והבלתי צפויות. כך למשל הוא מתנגד לאיסור על צריכת סמים קלים, דוגל במכירת זכויות הוריות בשוק החופשי, וקרא לחוקק חוק שיחייב תשלום על שימוש בקישוריות אינטרנט ושימוש בפרפארזות עיתונאיות. פוזנר גם נחשב לאחד מאבות הניתוח הכלכלי של המשפט. עיסוקיו רב תחומיים וחורגים בהרבה מסוגיות שיפוטיות.
שופט עמית כינה אותו "האיש החכם ביותר בעולם".
משפטן יהודי–קנדי, לשעבר שר המשפטים של קנדה וחבר הפרלמנט הקנדי, כיהן כפרופסור למשפט באוניברסיטת מקגיל ועמד בראש הקונגרס היהודי–קנדי,73, קנדה
שופטת בבית המשפט העליון של ארה"ב, 54, ארה"ב
קייגן נולדה למשפחה יהודית אורתודוקסית בניו יורק אך מזוהה כיום עם התנועה הקונסרבטיבית. באוניברסיטת הרווארד הפכה לפרופסור מן המניין ולאישה הראשונה בתפקיד דיקנית בית הספר למשפטים. במסגרת תפקידה מנעה מנציגי צבא ארה“ב גישה למתקני האוניברסיטה בשל מדיניות הצבא שלא לגייס הומוסקסואלים מוצהרים. היא תומכת באקטיביזם שיפוטי ואף כינתה את אהרן ברק (מקום 04 ברשימת המשפטנים) "הגיבור המשפטי שלי".
בממשל קלינטון כיהנה קייגן כסגנית היועץ המשפטי של הבית הלבן וכסגנית ראש המועצה למדיניות הפנים. בשנת 2009 מונתה על ידי ברק אובמה לפרקליטת הממשל בבית המשפט העליון. גם כאן הייתה האישה הראשונה בתפקיד זה. בשנת 2010 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון והייתה לאחד משלושת השופטים היהודים המכהנים בו.
נשיא בית המשפט העליון (1995–1983), 88, ישראל
אף שחלפו כמעט שני עשורים מאז סיים מאיר שמגר את כהונתו כנשיא בית המשפט העליון, טביעות אצבעותיו עדיין ניכרות על האקלים המשפטי של ישראל. מדיניות ישראל ביו“ש, איזון בין שלוש רשויות השלטון, עקרונות חוקתיים שונים ולקחי הוועדות בראשן עמד – כולם משפיעים על התנהלות מדינת ישראל בהווה.
כיועץ המשפטי לממשלה, שמגר ניסח את הקביעה כי ביו“ש לא היה ריבון חוקי עד 1967. הוא גם קבע כי משרד הביטחון, ולא יתר רשויות המדינה, יקבלו אחריות על השטח ועל התושבים – עקרונות שנשארו בתוקף עד היום.
תקופת כהונתו הארוכה כנשיא בית המשפט העליון הייתה רבת השפעה, בין השאר משום שעלה בידיו לשמר את האמון הציבורי במוסד. בכמה פסקי דין הניח יסודות של עקרון חופש הביטוי והחיסיון העיתונאי. אחת מפסיקותיו הקאנוניות, בפרשת האונס בקיבוץ שמרת, קבעה כי אישה אינה צריכה להתנגד ליחסי מין על מנת שהדבר ייחשב כאונס, אלא די בכך שלא הסכימה למעשה.
שמגר ישב בראש כמה ועדות חקירה ממלכתיות שחקרו את הטבח במערת המכפלה, את רצח ראש הממשלה יצחק רבין, את פרשת בר־און חברון ואת צלילת לוחמי השייטת בקישון.
הוועדה הבוחרת:
• פרופ‘ אריאל בנדור, אונ‘ בר אילן
• ד“ר אביעד הכהן, דיקאן למשפטים במכללת שערי משפט
• דליה ליטווק פרשנית, ארה"ב
• ברוך קרא, פרשן "מעריב" וערוץ 10
נא להמתין לטעינת התגובות
