היהודי המשפיע בעולם המדע: ישראל אומן
חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005 עומד בראש הרשימה. גם דן שכטמן (10), אהרון צ'חנובר (8), עדה יונת (5) ואברהם הרשקו (4) בפנים
מתמטיקאי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, 83, (גרמניה, ארה"ב) ישראל
בהיותו בן 8 נמלטו הוריו של ישראל אומן מגרמניה לארה"ב. 18 שנים לאחר מכן, במהלך מבצע קדש עלה לישראל. בתקופה הקצרה שהספיק ללמוד באוניברסיטת פרינסטון היה מן הראשונים לחקור את תורת המשחקים – תחום שפיתח אחר כך עם אחרים בישראל, שאותה הוא מגדיר כיום כמעצמה עולמית בתחום.
בפרס נובל זכה עם פרופ' תומאס שילינג על יצירת הבנה רחבה יותר של המושג רציונליות. בפשטות טען אומן כי גם פעולות שנתפסות כבלתי הגיוניות, למשל מלחמה, מּונעות משיקול דעת רציונלי. במחקרו פיתח כלים לניתוח מדויק של מערכות כלכליות, שבהן לקבוצות המשתתפים יש השפעה ניכרת על התוצאה, בעוד כל משתתף בפני עצמו הוא בעל השפעה קטנה מאוד. במחקרו ביסס אומן את תחום תורת המשחקים, שהפכה למכשיר עיקרי בתיאוריות כלכליות.
אומן, שומר תורה ומצוות, ביקש בחלק מעבודותיו למצוא עקרונות משותפים לתורת המשחקים ולפתרונות הנמצאים במסורת ישראל. בנו הבכור, שלמה אומן, נפל במלחמת לבנון הראשונה.
כלת פרס ישראל למדעי הרפואה, פרופסורית לביוכימיה עם התמחות באימונוכימייה, 80, ישראל
פרופסור להנדסת חשמל ב־MIT, פרופסור למתמטיקה במכון ויצמן, כלת פרס טיורינג לשנת 2012, 55, ארה"ב–ישראל
היא מנהלת חייה על ציר ישראל־ארה"ב, ועוסקת בתחומים מתמטיים נשגבים מהשגתם של רוב בני אנוש. אבל כבר לפני 30 שנה רשמה על שמה שפי גולדווסר סכמות הצפנה הנחשבות ליעילות במיוחד בתחום הקריפטוגרפיה (ענף במתמטיקה ומדעי מחשב העוסק בשיטות לאבטחת מידע, הצפנה ותקשורת נתונים). הסכמות הללו, בסופו של תהליך, תורמות תרומה דרמטית לאבטחת הגלישה של כולנו: באינטרנט, בעת שימוש בכרטיסי אשראי או בכל פעם שאנו מזינים קוד ברשת ממוחשבת. בכספומט, למשל.
גולדווסר היא האישה השלישית בהיסטוריה שזכתה בפרס טיורינג (עם סילביו מיקלי)- הנובל של תחום המחשבים. הפרס ניתן לה "על עבודה מהפכנית, שהניחה את היסודות התיאורטיים לתורת ההצפנה בתחום הסיבוכיות, תוך המצאת שיטות חדשות וחלוציות לאימות יעיל של הוכחות מתמטיות בתחום תורת הסיבוכיות".
גולדווסר גם חברה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים. בניגוד למקובל בענף מדעי המחשב, גולדווסר לא המירה את פיתוחה ליזמות הייטק מסחרית.
פרופסור לביוכימיה בטכניון, רופא,חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004, 76, (הונגריה), ישראל
בשלב מוקדם של חייו המקצועיים החליט לשנות את מסלול הרפואה שבו החל ופנה לביוכימיה. במחקריו באוניברסיטה העברית, בטכניון ובאוניברסיטת קליפורניה החל להתעניין במנגנוני פירוק חלבונים תאיים.
יחד עם תלמידו, לימים פרופ' אהרון צ'חנובר (מקום 8 ברשימת המדע), ועם הביולוג היהודי אמריקאי ארווין רוז, גילה את מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא. הוא מצא כי חלבונים המיועדים לפירוק מסומנים באמצעות קישור האוביקוויטין לחלבון. תגלית זו הביאה בין היתר לפריצת דרך בחקר הסרטן, בחקר מחלות ניווניות במוח ומחלות אחרות.הרשקו הוא חבר האקדמיות הלאומיות למדעים של ישראל ושל ארה"ב. זכה בפרסים יוקרתיים רבים נוספים: פרס וולף, פרס אמ"ת, פרס ויצמן ופרס לסקר. הרשקו הוא ניצול שואה.
פרופסור לביוכימיה במכון ויצמן, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, 74, ישראל
עם תנאי פתיחה של ילדות ענייה ויתמות מאב הגיעה עדה יונת לפסגת השאיפות של מדען בן זמננו. בצעירותה סייעה בפרנסת משפחתה ובד בבד פיתחה קריירה של מדענית מבריקה. יונת ייסדה את המעבדה הראשונה בישראל לקריסטלוגרפיה (מדידת התבניות של גבישים לאחר שקרני רנטגן עוברות דרכן) של חלבונים.
מחקרה של יונת עסק בפענוח המבנה המרחבי של הריבוזום, המנגנון התוך תאי לתרגום הצופן הגנטי ולייצור חלבונים על ידי יצירת גביש אשר מוקרן בקרני רנטגן. היא החלה במחקר כבר בשנות ה־70. מאמציה נחשבו במשך שנים רבות לחסרי סיכוי בשל הקושי בהפעלת טכניקת הקריסטלוגרפיה על הריבוזומים. לפריצת הדרך הגיעה במכון מקס פלאנק לגנטיקה מולקולרית בברלין, עם פענוח שתי "יחידות המשנה" של הריבוזום. כתב העת המדעי "סיינס" בחר בעבודתה כאחת מעשר ההתפתחויות המדעיות המשמעותיות ביותר של שנת 2000.
מחקרה תרם רבות להבנת אופן הפעולה של תרופות אנטיביוטיות. מחקר המשך שלה על אודות ייצור החלבונים בריבוזום, עשוי לאפשר פיתוח תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר מן הקיימות כיום.
פרופסור לביו–רפואה בטכניון, זוכת פרס קריל לשנת 2006, 44, ישראל
כמדענית צעירה באופן יחסי, שולמית לבנברג נמצאת לפני שלב הפרסים הבינלאומיים הגדולים. אולם יש סיבות רבות להעריך שבעתיד תתברג גם לרשימות אלה.
לבנברג היא בין המדענים המובילים בעולם בתחום ההנדסה הביו־רפואית. מחקריה, שעסקו בין השאר בהנדסת רקמות ליצירת כלי דם ושימוש בתאי גזע ופולימרים, היו פורצי דרך ביצירת רקמות אנושיות מתפקדות.
פרסומיה כוללים יצירת רקמת שריר מתאי גזע אשר הושתלה בהצלחה בעכברים, יצירת רקמת לב פועמת - לראשונה מתאי גזע עובריים אנושיים ועם מערך כלי דם. ממצאים אלו עשויים בעתיד לאפשר יצירת איברים חלופיים במקום אלו שנפגעו כתוצאה ממחלות או טראומות שונות, ובכך להוות נקודת תפנית בעולם הרפואה.
לבנברג, אם לחמישה ושומרת מצוות, למדה במכון ויצמן וב־MIT וכיום היא משמשת כראש מעבדה בפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון. בנוסף לכך שימשה כפרופ' אורח באוניברסיטת הרווארד.
ב־2006 המגזין "Scientific America" בחר בה כ"מנהיגת מדע" בתחום הנדסת הרקמות במסגרת פרסום רשימת 50 האנשים המשפיעים בעולם בתחום המדע והטכנולוגיה.
פרופסור אמריטוס לביוכימיה באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לחקר הביולוגיה, חתן פרס וולף, פרס אמ"ת ופרס גרדנר, 70 (ארה"ב), ישראל
אחרי תואר ראשון מ־MIT, דוקטורט לרפואה מאוניברסיטת ניו יורק ושירות בן שנתיים בצבא ארה"ב, החליט חיים סידר לעלות לישראל. במחקריו התמקד בביוכימיה של התא וגנטיקת האדם. יחד עם פרופסור אהרון רזין גילה כבר לפני כמה עשורים את תהליך המתילציה – תהליך כימי שבו קבוצה של אטום פחמן ושלושה אטומי מימן נצמדים לחלק של הדנ"א ומשתקת את פעולתו על מנת שיבוא לידי ביטוי אך ורק במקום הראוי בגוף.
במשך שנים רבות ניסו סידר ורזין לשכנע את הקהילה המדעית בחשיבות התגלית עד שזכו להכרה ולפרסים יוקרתיים. שמותיהם מוזכרים גם כמועמדים לקבלת פרס נובל. מחקרם הוביל לשינוי נרחב במחקר הגנטי ובטיפול במחלות. כך למשל עוסקים מחקרים עדכניים בפיתוח תרופות למחלת הסרטן המבוססות על תהליך המתילציה.
הרקע האקדמי של סידר סיפק השראה לסרט "הערת שוליים", שיצר בנו הבמאי יוסי סידר.
פרופסור לביוכימיה בטכניון, רופא, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004, 66, ישראל
בדומה למורו ושותפו אברהם הרשקו, מקום 3 ברשימת המדע גם אהרון צ'חנובר נטש קריירה מתוכננת של רופא לטובת מחקר מתמשך. הוא למד רפואה במסגרת העתודה האקדמית של צה“ל ושירת כרופא קרבי. עם שחרורו פנה למחקר. בסוף שנות ה־70 הצטרף למחקרם של הרשקו ורוז על מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא.
עיקר מחקרו עסק בפענוח המנגנונים הקשורים ביציבות החלבונים בתא והמעורבות של הליך זה בגרימת מחלות. במחקרו ביקש להבין מדוע נדרש הגוף האנושי לתחלופה יומיומית של כעשרה אחוזים מסך רכיביו ומהו המנגנון שמוציא את אותה תחלופה לפועל.
ממצאיו הביאו לפריצת דרך בחקר מחלת הסרטן ובחקר מחלות נוספות. מאז שזכה ב־2004 בפרס נובל עם הרשקו ורוז, קיבל כמעט 50 תוארי דוקטור לשם כבוד ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם. עם הרשקו זכה בפרסים יוקרתיים נוספים – פרס וכטר, פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי, פרס מיכאל לנדאו למדעי החיים ופרס אמ"ת.
צ'חנובר, שהתייתם מהוריו בגיל צעיר, הוא אדם מאמין המגדיר עצמו דתי, אף כי אינו שומר מצוות. בין שלל תאריו הוא גם חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת סטנפורד, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 66 ,2006, ארה"ב
עשרות מדענים יהודים זכו בפרס נובל. המקרה של רוג'ר דיוויד קורנברג מתבלט לא רק משום שהוזמן למעמד היוקרתי 47 שנים אחרי אביו (אחד משישה מקרים נדירים), אלא גם מפני שלתגליות שלו השלכות רוחב משמעותיות במיוחד.
אחד הגילויים המרכזיים לאורך עשרות שנות מחקרו הוא יצירתה של תמונה ממשית של תהליך השעתוק: מדנ"א לרנ"א ולחלבון.
קורנברג שרטט את תהליכי השעתוק בשמרים, באנזים רנ“א פולימראז 2 ושפך אור על תהליכי השעתוק במולקולות אחרות. ממצאיו סייעו להבין לא רק את השעתוק עצמו אלא גם את הטעויות שנופלות בו – טעויות אשר גורמות למומים מולדים, להתפרצות סרטן ולמחלות נוספות. קורנברג, בן לביוכימאים, נשוי לישראלית לשעבר פרופ' יהלי לורך, בתו של ההיסטוריון נתנאל לורך, והשניים מקפידים לערוך מעת לעת מחקרים באוניברסיטה העברית. בין שלל תארים ותפקידים אקדמיים קורנברג הוא גם חבר דירקטוריון בחברת טבע.
פרופסור מחקר למבנה החומר בטכניון, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 72 ,2011, ישראל
לא פחות משהתאמץ דן שכטמן על גילויו המדעי הדרמטי, היה עליו לשבור את סירובה של הקהילה המדעית לקבל אתהגילוי. במו עיניו ראה במעבדה מבנה גבישי א-סימטרי של חומר מוצק. ואולם, הממצא עמד בניגוד לתפיסה המקובלת באותם ימים. שכטמן, שנאבק על האמת, ספג השפלות אישיות ואקדמיות במשך שנים רבות, כפי שקורה לא אחת למי ששוחים נגד הזרם.
כששב אל הטכניון משנת שבתון בארה“ב הצליח לשוב ולאשש את התופעה. תגלית זו הובילה לשינוי ההגדרה המדעית של הגביש ולמציאת גבישים מסוגים נוספים שקיומם נחשב עד אז לבלתי אפשרי. יריבו המר ביותר היה הכימאי לינוס פולינג, שהיה פעמיים חתן פרס נובל ואשר היה בעל השפעה רבה על הקהילייה המדעית. עד יום מותו סירב האחרון להודות ששכטמן צדק בתגליתו. עם קבלת הנובל, שכטמן זכה לצדק מאוחר.
הוועדה הבוחרת:
• פרופ' הרב דניאל הרשקוביץ, לשעבר שר המדע
• פרופ' משה קווה, נשיא אוניברסיטת בר אילן
• פרופ' רות כרמי, נשיאת אוניברסיטת באר שבע
• אלכס דורון, עיתונאי בתחום המדע