מה היה עולה בגורל גוגל אם סרגיי ברין היה ישראלי
מכונית שנוסעת לבד, תרופה לפרקינסון ומשקפיים במקום מחשב. ברין ולארי פייג' הם האחראים לכך שהטכנולוגיה והאדם הופכים לישות אחת
לארי פייג', 40 , ארה"ב. נשיא ומנכ"ל גוגל, פרופסור למדעי המחשב ואינטליגנציה מלאכותית. מפתח האלגוריתם שעומד בבסיס מנוע החיפוש. שווי הון: 18.7 מיליארד דולר.
סרגיי ברין, 39, (בריה"מ) ארה"ב. מייסד גוגל, מפתח האלגוריתם שעומד בבסיס מנוע החיפוש. שווי הון: 22.8 מיליארד.

ברין ופייג' צילום: אלי דסה
הן נוסעות בארבע מדינות בארצות הברית שאישרו את החוקים הנדרשים להפעלת מכוניות רובוטיות. קשה לראות כל טכנולוגיה אחרת עם יכולת להשפיע על חיינו יותר מאשר המכונית האוטונומית. העיר המודרנית, המסחר, הרחובות, הבניינים וכל סגנון חיינו ישתנו עם אימוץ המכונית החדשה.
כיום, נהגים אנושיים אחראים למותם של כמיליון אנשים בשנה בתאונות דרכים. מי שיביט אחורה על המין האנושי בעוד כמה עשרות שנים, לא יבין איך לא הזדרזנו להביא את המכונית נטולת הנהג מהר יותר.
עם שווי אישי של למעלה מ-22 מיליארד דולר, מספר 21 ברשימת המיליארדרים של Forbes ולמרות שאנחנו כבר ב-2013 , השם סרגיי ברין עדיין לא מוכר להמונים. האקונומיסט כינה אותו כ"איש ההארה". הפורבס מיקם ב־ 2009 את ברין ושותפו לארי פייג' במקום החמישי ברשימת האנשים המשפיעים ביותר בעולם.
אף על פי כן, הצירוף סרגיי ברין לא מצלצל לאיש ברחוב. גם לא למיליארדי הגולשים באינטרנט המשתמשים בלא יודעין במנוע החיפוש שפיתח. גוגל.
לשחרר את הידיים
אבל עשור וחצי אחרי שהוא ופייג’ עשו היסטוריה, סרגיי ברין, מפתח גם כיום את הטכנולוגיה שתשנה את חיינו לחלוטין בעשרים השנים הבאות. המכונית האוטונומית היא רק אחת מהן. תפקידו בגוגל כיום הוא תפקיד החלומות של כל מדען ומהנדס מחשבים בעולם – פיתוח הטכנולוגיה והמוצרים החדשים של גוגל.

סרגי ברין מייסד גוגל AP
באפריל 2012 הופיע סרגיי עם זוג משקפיים מגושמות מעט בכנס הקרן למלחמה בעיוורון שנערך בסן פרנסיסקו. זו הייתה אחת ההופעות הראשונות של GLASS, המשקפיים שיחליפו את המחשב, הנייד, המצלמה והטלפון.
ייתכן שכולנו נקבל מראה קיברנטי אך הידיים יישארו פנויות. האם בקרוב נגיד שלום לסמארטפון? האם זהו החיבור הראשון האמיתי בין אדם למכונה? או אולי מדובר באביזר אופנתי לגיקים? השילוב בין מציאות וירטואלית, רשתות חברתיות, אנשים ומציאות מוגברת נראה קרוב מתמיד.
לסרגיי חשוב מאד שנבין את ה-DNA שלנו. יש לו עניין אישי בנושא לאחר שגילה כי כרומוזום 12 שלו מכיל מוטציה של הגן LRRK2, הגורם בהסתברות גבוהה מאד להופעת מחלת הפרקינסון בשנות החיים המאוחרות.
אשתו אן ווצ’יקי, הקימה את חברת 23AndMe המאפשרת לכל אדם לבצע מיפוי DNA פשוט. אחרי שלב המיפוי מגיע שלב המחקר והסקת המסקנות. סרגיי הלווה מיליוני דולרים לחברה וגוגל אף השקיעה בה.
בשנים האחרונות השקיע סרגיי מאות מיליוני דולרים במחקר ובחברות תרופות הקשורים למחלת הפרקינסון. מובן מאליו שמזור לחולי הנפוץ כל כך ישנה לחלוטין את חייהם של מבוגרים וקשישים שלקו במחלה.
ישראל או מרילנד
באחד באפריל 2008 הקימו לארי וסרגיי, יחד עם חברת וירג’ין, את וירג’יל – הפרויקט לישוב מאדים. הבדיחה הייתה מוצלחת באופן מדהים. אלפי אנשים הצטרפו. מתנדבים ביקשו לטוס. מה שהתחיל אולי עם חיוך הפך להיות סיפור רציני. לאחרונה השקיעו יזמי גוגל בחברת פלנטרי ריסורסס שמטרתה
כריית משאבים מאסטרואידים בחלל והבאתם לכדור הארץ.

לארי פייג' AP
המטוס הפרטי של יזמי ברין ופייג’ חונה בהאנגר גדול של NASA לא רחוק ממשרדי גוגל. זה לא מקרה. ישוב אנושי על מרס יהפוך בעשרות השנים הקרובות ליותר מציאות ממדע בדיוני. מנהל בכיר ב-NASA הציע לקרוא לשני הישובים הראשונים על מאדים: פייג’ויל וברינסוואלי.
משפחתו של סרגיי ברין עזבה את ברית המועצות בשנת 1979 כשהיה בן שש, ממש בין שני גלי ההגירה הגדולים של שנות השבעים ושנות התשעים של המאה הקודמת. למעלה ממיליון מיהודי ברה"מ בחרו אז לעלות לישראל. מאות אלפים אחרים בחרו (או הצליחו, תלוי בנקודת המבט) להגיע לארצות הברית.
משפחת ברין הגיעה למרילנד. אביו של סרגיי, מיכאל ברין, מתמטיקאי ואיש מחשבים, התקבל לעבודה
באוניברסיטת מרילנד. מדינת מרילנד גדולה במעט בשטחה ממדינת ישראל. מספר התושבים בה נמוך במעט ממספר התושבים בישראל. ברשימת הבוגרים המכובדים של אוניברסיטת מרילנד מופיע הבן סרגיי בשורה קצרה: "מתמטיקה, 1993 , מייסד־שותף בגוגל, מנוע חיפוש". כן, פעם צריך היה להסביר מה זה גוגל.
חמש שנים לאחר מכן, בסוף 1998 צריך היה הרבה תעוזה או בורות על מנת לעזוב באמצע את לימודי הדוקטורט בסטנפורד כדי להתחיל בפיתוח מנוע חיפוש אינטרנטי חדש. בשוק כבר פעלו מספר מנועי חיפוש, אלטה וויסטה, יאהו ואחרים. לארי וסרגיי סברו כי האלגוריתם של המנוע שלהם טוב יותר. הם צדקו. כל השאר היסטוריה.
ההערכה כיום היא שלמעלה מ־ 80% מהחיפושים באינטרנט נעשים באמצעות הטכנולוגיה של סרגיי ברין. לא מוגזם לומר שמהפכת המידע, אשר הפכה את הידע לזמין כל כך, רשומה על שמם.
15 שנה אחרי, העולם נע מהר יותר. הטכנולוגיה שיצרו הם ואחרים מאיצה את קצב השינוי. רובוטים, בינה מלאכותית, מציאות וירטואלית, ביו־טכנולוגיה וחקר החלל מזינים ומאיצים את הקידמה. הטכנולוגיה שאנו יוצרים הפסיקה להיות רק כלי ביד היוצר.
היא משתלבת בריקמה האנושית עצמה. מהי אנושיות, מיהו האדם והאם נותר קו גבול ברור בין הפחמני לסיליקוני? גם אם אין לנו את כל התשובות, נראה שסרגיי ברין, בטכנולוגיה שהוא מפתח, מגדיר את הדור הבא של האנושות.
ואני נותרתי עם המחשבה עד כמה העולם החדש שסרגיי יוצר הוא גלובאלי באמת: האם סרגיי היה הופך להיות מה שנהיה גם אם היו הוריו של מיכאל ברין מהגרים לישראל? אם רוצים, אפשר לשאול את אותה השאלה גם על מארק צוקרברג, לארי אליסון, קרייג ניומרק ואפילו מייקל דל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg