האימפריה הרוסית: היהדות הפוסט סובייטית משתלטת
מתחת לרדאר התקשורתי, היהדות דוברת הרוסית הולכת ותופסת מקום בפסיפס הלאומי. בין ישראל, ארה"ב והארצות הפוסט-סובייטיות, נרקמים קשרים חובקי עולם. השפעה שעתידה לפניה
אלא שזמן קצר אחרי התבססות השלטון הסובייטי נותק הקשר בין היישוב העברי המתפתח לבין כור מחצבתו הרוסי. כאשר הושמדו קהילות יהודיות רבות בשטחי בריה"מ בשואה ואחרי הקמתה של ישראל, התווסף לניתוק זה גם נדבך של עוינות גלויה מצד מוסקבה. ישראל ויהדות המערב התרגלו לראות את היהדות רוסית כאילו דרך משקפת הפוכה - רחוקה, מנותקת, לא רלוונטית.
באופן פרדוכסלי, השפעתה של היהדות הרוסית על העולם הייתה בשיא עוצמתה כאשר היא עצמה הייתה כלואה ונטולת קול, מאחורי מסך הברזל. המאבק למען חירותם של אחים רחוקים הנשלחים לערבות סיביר, הלהיב את דמיונם של יהודים ברחבי העולם, הוציא מיליונים לרחובות והיה לאחד הכלים החזקים ביותר במאבק להסרת מסיכת הלגיטימיות מעל פרצופה של הדיקטטורה הסובייטית האנטישמית. שמות של אסירי ציון הדהדו מקצה עולם ועד קצהו. המאבק נהיה אוניברסלי, איחד בין יהודים ללא-יהודים והביא להקמתם של ארגוני זכויות אדם שחלקם קיימים ופעילים עד היום. ליהודי ארה"ב הוא היה מנוף אדיר לגיוס הדור הצעיר ולהפעלת הכוח הקהילתי בוושינגטון למען מטרה נעלה שאין כמותה.
מאז, כידוע, נפתחו השערים והמאבק ההיסטורי לשחרור היהודים מברית המועצות נחל הצלחה שלא רבים העזו לחלום עליה. דווקא משום כך, בסוג של היפוך שאולי רק ההיסטוריה יודעת לייצר כמותו, שוב ירדה היהדות דוברת הרוסית מהכותרות בארץ ובעולם. שאלת מעמדם בעולם היהודי שוב לא עמדה על הפרק. סיפור יהודי רוסיה היה אמור להיגמר בתוך כור ההיתוך הישראלי.
אלא שבמציאות התפתחו הדברים אחרת. אף שרבים מיהודי ברה"מ לשעבר מימשו זכות אבות ועלו לישראל, רובם לא מתגוררים היום במדינת היהודים. בצד הגירה המונית לארה"ב ולאירופה, נשארו בארצות המוצא הפוסט-סובייטיות קהילות יהודיות רבות. קהילות אלה קיבלו לגיטימציה מהשלטונות החדשים ונהנו מתמיכה כספית וארגונית של ארגונים יהודיים גלובליים. לשני אלה התווסף גורם חדש, וחשוב מאוד: אנשי עסקים יהודיים שצמחו ועלו על חורבות השיטה הסובייטית, כאשר הם צוברים במהירות הון, נכסים והשפעה פוליטית.
תופעה מרתקת נוספת הייתה התחייה היהודית עצמה. גלגל ההתבוללות הסובייטי לא רק נעצר, אלא שב לאחור. המרכיב האתני, שהיווה את הבסיס להגדרת היהודי בשטחי ברית המועצות, החל לפנות את מקומו למרכיב התרבותי. דור צעיר, אשר נולד בחלקו הגדול למשפחות מעורבות, החל להתחבר למורשת היהודית דווקא. הדבר נבע, בין היתר, מתוך התדמית החיובית של "היהודי", שחזרה להתבסס במרחב הרוסי כתוצאה מהסתלקותה של האנטישמיות הסובייטית.
בנוסף, הייתה זו הסקרנות הטבעית להכיר עולם שהכניסה אליו הייתה אסורה שנים רבות: השאיפה ליצור קשר וזיקה לישראל גם בלי כוונה לעלות אליה. כל אלה הפכו את היהדות לעניין כמו-יוקרתי, המסמל הצטיינות, הצלחה וקוד התנהגות ראוי להערצה. עם הזמן פחתה מעורבותם של אנשי עסקים יהודיים בפוליטיקה, אך הלהט שלהם לפעילות יהודית רק גבר. הם הקימו ארגונים חדשים וגופים פילנתרופיים והחלו להשתלב בארגונים יהודיים גלובליים.
וכאן אנו מגיעים להווה ולעתיד. המגמות העדכניות בקרב הנהגת יהדות רוסיה יטביעו את חותמן על העם כולו. מדובר בקבוצת מנהיגים פרו-ישראלית בצורה בלתי מתפשרת, ולכן ככל שמעורבותם תגבר, כך יתחזק מעמדה של ישראל בתוך השיח הפנים-יהודי של דוברי הרוסית. יש לכך גם השלכות מרחיקות לכת נוכח הביקורת נגד ישראל בחוגים יהודיים במערב. "מכתב המאה", שארגן לאחרונה נשיא הקונגרס היהודי הרוסי יורי קאנר, כצעד תמיכה בראש הממשלה נתניהו, הוא רק סנונית ראשונה. בעקבותיו יבואו צעדים נוספים.
על השפעתם של יהודים דוברי רוסית בישראל אין טעם להרחיב את הדיבור לקורא הישראלי. כאן, אחרי חבלי קליטה קשים, התממש הדחף היהודי-רוסי להישגיות בפריצה מהירה לזירה הפוליטית - פריצה אותה זיהה בסוף גם ביל קלינטון. הפיכתו של אסיר ציון נתן שרנסקי לאישיות בעלת השפעה ישראלית, איזורית ועולמית לא הייתה מקרה חד-פעמי. אחריו בא אביגדור ליברמן, והגל שהנחית לאחרונה על כיסא יו"ר הכנסת את אסיר ציון יולי אדלשטיין. כל זה לא עומד להיעלם בקרוב.
אלא שבמקביל, ומתחת לרדאר התקשורתי, הדור הצעיר של הישראלים הרוסים הולך וכובש את מקומו בשדרה המרכזית של ההייטק הישראלי. ההצלחה המסחררת של "אומת הסטארט-אפ" הישראלית באה כאשר היזמים הישראלים יכלו להישען על עתודות של כוח אדם מוכשר, השואף להישגים ולמימוש עצמי.
אחרי שצברו ניסיון ובטחון עצמי, יצאו רבים מההייטקיסטים הרוסים למיזמים עצמאיים. חלקם חזרו לארצות המוצא ותרמו מכישוריהם להפיכתן לחלק מעולם הטכנולוגיה הגלובלית. בארה"ב הם פגשו את בני הקהילה הרוסית המקומית. האחרונים הגיעו גם הם להישגים כבירים בזכות אותם ערכים שחושלו בתנאים קשים של הישרדות יהודית במציאות סובייטית, ותרגום המורשת של שקידה לימודית לשפת הצטיינות בכל עיסוק "חילוני". מייסד "גוגל" סרגי ברין הינו המפורסם והמשפיע ביותר בדור הזה של יהודים רוסים-אמריקאים. וכמובן, אינו היחיד.
מייסד Get Taxi שחר סמירין מדגים היטב את הצלחת המפגש המחודש בין תפוצותיה של הקהילה היהודית-רוסית העולמית. סמירין עלה לישראל לבדו והיה חייל בודד. הוא בנה מיזם אינטרנט עצמאי, חזר לרוסיה כנציג המכירות של קומברס, עבר לארה"ב ופגש את לן בלווטניק, משקיע מיליארדר אשר עזב את ברית המועצות בגיל 20.
כך נסגרים ברחבי העולם מעגלים של יהודים ששפת האם שלהם רוסית, השפעתם גלובלית וזיקתם לישראל וליהדות רק מתחזקת עם השנים. סיפורם הוא חלק מהסיפור העם היהודי כולו; במוקדם או במאוחר, כולנו נכיר אותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
