קידה עם משמעות
הציירת והפסלת אתי מור מציגה את "קידה": תערוכת ציורים ופסלים בגלריה בעין הוד
אתי מור היא אמנית ותיקה היוצרת פסלים וציורים ייחודיים שהוצגו בישראל ובארצות הברית. במקרה שלה, לימודים בבתי ספר שונים לאמנות חוברים יחד עם כשרון ומשיכה לאמנות מגיל צעיר לכדי יצירת פסלים וציורים קוהרנטיים, מרשימים בעלי סגנון מובחן. האמנות היוותה חלק אינטגרלי מחייה של האמנית משחר ילדותה, והיא רואה באמנות את ייעודה. עבורה, היצירות בתחום הציור והפיסול נוצרות כתוצאה מרגעים התופשים את תשומת לבה - תנועת גוף המבטאת התרחשות פנימית, מראה, חוויה. הסטודיו משמש לה כחממה להנבטת רעיונותיה, שמקבלים צורה מוחשית - בהתאם למצב רוחה והשלב בחיים בו היא נמצאת.
ככאלו, עבודותיה מייצגות את השינוי שחל בה בעקבות מספר שנים שבהן חוותה אירועים קשים הכוללים מות אביה האהוב, מחלה, גירושין. הטלטלה שעברה הולידה יצירות מזוככות. לדברי האמנית "בכוח לא מוסבר, עולה ומתעצמת, בלי מדוע, בלי כעס, מציאות חדשה, אחרי פיתולים רבים, מודעות עצמית לגוף ולנפש מבט חדש לחיים".
תערוכתה של הציירת והפסלת נפתחה בגלריית עין הוד באמצע חודש נובמבר. בתערוכה מוצגים עשרה ציורים ועשרה פסלים שהמכנה המשותף ביניהם הוא ההתייחסות לגוף האדם. הצורות חוזרות על מתארי דמות אנושית שטוחה, שהינה סטריאוטיפית, חסרת תווי פנים ובדרך כלל חסרת מין מוגדר.
שם התערוכה "קידה" נלקח בעקבות ביקור ביפן ב-.2009, במהלכו נחשפה למנהגים ולנימוסים השונים שהתבטאו בשפת גוף, לאסתטיקה המינימליסטית המיוחדת וכמובן לפריחת עצי הדובדבן. היא ביטאה את התרשמויותיה בפסלים ובציורים בהם נצפית הדמות האנושית כשהיא מטה את ראשה קדימה כבתנועת קידה. הצבע הוורוד מופיע אף הוא בחלק מהרקע של הדמות המצוירת בציור "קידה" ובפסל עשוי משרף שקוף בצבע ורוד. הנימוסים, ההכנעה וקבלת האחר מבטאים את הלך רוחה, בסבלנות, בקבלה של עצמה ושל אחרים. השקט והצניעות באים גם הם לידי ביטוי בפסלים הנוספים המרכינים ראשם קדימה.
הקבלה של השינויים שאותם עובר הגוף האנושי עם השנים באים לידי ביטוי בפסלים מעוגלים, בעלי קימורים ובליטות השונים מהפסלים הזוויתיים והחדים שאפיינו את עבודותיה הקודמות. סקרנותה הבלתי נלאית והחיפוש אחר חומרים חדשים הוביל אותה להוסיף למתכת ולאבן - בהן יצרה בשנים קודמות - חומרים נוספים. הפעם, מוצגים לצד פסל מתכת גם פסלים עשויים משרף בו נראות תצורות בלתי צפויות המשתנות מיציקה ליציקה, שילוב של פסל קטום ראש העשוי מבטון עם צבע שחור ופרספקס ועיסת נייר מעובדת וצבועה.
בציור מתבטאים החיפושים והרצון לשינויים במעבר מציור בצבעי שמן לציור בצבעים אקריליים. הציור "קידה" המוצג בתערוכה ממחיש את הלך רוחה הנוכחי. הדמות המשלימה עם מצבה, מרכינה ראשה בקידה, מופיעה במפתח לבן וורוד על רקע שחור. היא מחוברת בחוטים הן לעבר עם הקרע האדום והן לעתיד שעדיין לא ברור מה הוא טומן בחובו. אחרי שנים של עבודה בצבעים כהים וקווים חדים הצבעים התבהרו והתעדנו והקווים התעגלו.
אתי מור למדה במכון לאמנות בבת-ים, בבית הספר לעיצוב Parson בניו יורק וב-New School בניו יורק. היא החלה להציג את עבודותיה בשנת 1990, ומאז השתתפה בתערוכות בארה"ב ובארץ. עוד על אתי מור ניתן למצוא באתר www.eti-more.com.
נא להמתין לטעינת התגובות