שילוב ירושלמי
סיפורו של בית שהותאם לשינויים שעברו על בני המשפחה, לצד שימור המורשת האדריכלית המקומית
בשכונת מלחה בירושלים תוכנן בית הבנוי באופן המעניק פרטיות מלאה ליושביו, עם גינה מטופחת המאפשרת מנוחה וניתוק מהאזור הסואן – הסמוך לקניון מלחה ולאצטדיון טדי. הבית נבנה בשנת 1993, נרכש על ידי המשפחה לפני 15 שנים ושופץ לראשונה על ידי המעצבת ציפי גילת. עם השנים השתנו צרכי המשפחה והבית עבר שיפוץ ושינוי על ידי מעצבת הפנים סמדר אביגדורוב. "לפי התפיסה העיצובית שלי במקרה זה, מצד אחד יש לשמור על צביון הבית הירושלמי העשוי מחומרים כאבן, עם חלונות מפרופיל בלגי, רצפת שיש מצפה ועוד, ומאידך - להתאימו לתהליכי השינוי שהמשפחה עוברת", מספרת מעצבת הפנים.
בבית קומת כניסה, קומת חדרים ומרתף. מהסלון נשקפת גינה מזמינה ופורחת, המהווה חלק בלתי נפרד מהבית. בכניסה ניצבות אדניות פורחות עם צמחים עונתיים המקשטים את הרחוב בצבעי כחול, סגול, צהוב וירוק המייחדים את הבית.
"מבחינתי, רוח הבית מאוד חשובה לי כבסיס לכל החלטה. ה'אני מאמין' שלי הוא ללכת עם המשפחה ופחות על אופנות וטרנדים מתחלפים. הדגש הוא להבין מה כל אחד מבני הבית צריך תוך תרגום לתפישה עיצובית מגובשת ומותאמת למשפחה. על ידי דיאלוג עם המשפחה, מתגבשת תכנית מתאימה, כשאני מכוונת לראיה קדימה לשנים הבאות. הרעיון הוא שהעיצוב ייתן מענה לצרכים משתנים עתידיים ולא רק כאן ועכשיו, כולל החללים ואופי הריהוט שסגנונם לא יתבסס על אופנות מתחלפות. הטרנדים העכשוויים יינתנו על ידי אביזרים נלווים כמו כריות, כיסויי מיטה, כלי נוי וכו'".
לדבריה, יש להפנים את העובדה כי שיפוץ לא יהיה "בור בלי תחתית", אלא בעל תקציב מוגדר וריאלי, ועל פיו מתכננים ומוצאים פתרונות אלטרנטיביים מתאימים. "כמו כן, לא תמיד נכון להרוס, לפרק ולהחליף, אלא לבחון כל דבר לגופו ולכבד את השיקולים שנעשו בעבר. יש מצבים שניתן לשפץ, לרפד או לצבוע רהיט כלשהו, מה שיהפוך אותו למתאים לצורך אחר תוך התחשבות בשמירת הסביבה ובקיימות. לדוגמה, כיסא מפינת האוכל יכול לעבור שדרוג שהופך אותו לכיסא נוי בחדרה של הנערה".
בני הזוג עובדים שעות רבות ולהם ארבע ילדים בגילאים 11-23, כשלכל ילד מרחב משלו. לכל אחד מבני הבית אחריות במרחבים הציבוריים, ולכל ילד עמדות משלו לגבי הצרכים, ולכן הייתה חשיבות רבה לשמוע את דעתם כדי לאפשר ולשמור על ייחודיות של כל אחד מהם. בנוסף, המשפחה אוהבת להזמין ולארח ולכן היה חשוב לספק פתרון נכון לאירוח נוח המאפשר פרטיות ונוחות. וכך, בפינת האוכל שולחן אוכל גדול המכיל מספר רב של סועדים. במטבח הוסר הקיר המפריד בינו לפינת האוכל, ונוצר מרחב עם תחושה של פתיחות בחלל המרכזי בבית שקושר בין הנמצאים במטבח לסלון. ארונות המטבח נותרו כפי שהם, כאשר הדלתות חודשו על ידי שיוף וצביעה חדשה.
"בין המטבח לפינת האוכל תכננו אי המשמש כמרכז הבית, בו נפגשים בני המשפחה בסוף היום ובשבתות. זהו למעשה השינוי המשמעותי ביותר במטבח. האי בנוי מעץ ומכיל מגירות לאחסון כלי האירוח ומאפשר ישיבה סביבו. המשטח העליון עשוי משיש קונצ'טו המואר מתחתיו ב 80 נורות לד, כך שבשעת הערב תאורת האי מהווה סוג של תכשיט לבית כולו. כיסאות הבר עשויים מנירוסטה ומשתלבים עם הכיסאות הקיימים.
קומת המרתף שימשה בעבר כחדר משחקים לילדים הקטנים, לאירוח חברים, אחסון צעצועים ומחשב משפחתי. הילדים בגרו, לכל ילד כבר יש מחשב משלו והמקום קיבל צביון חדש כחדר אירוח נוסף לנוחות האורחים. כאן נבנה מטבחון קטן והריהוט הותאם לפינה מזמינה ושקטה.
בכל חדר מחדרי הילדים הריהוט הותאם מחדש, חלקו שופץ ושינה את ייעודו. גם כאן, הושם דגש על ניצול הקיים מתוך אמונה בקיימות וחיסכון, עם נגיעות חדשות ומרעננות. צורך נוסף שעלה עסק במקומות אחסון . כך לדוגמה, לשואב האבק ולכלי הניקיון נוסף בגב ארון קיים ארון נוסף שנתן את המענה ולא יצר עומס.
בסלון הוחלט להוריד את ספריית הגבס ובמקומה הותקנה טלוויזיה גדולה. הקיר נצבע בצבע בטון והותאמה שידת ברזל וזכוכית שמשתלבת עם החלונות והדלתות מהפרופיל הבלגי, ובתוכה אוחסנו כלי נוי. "בעיניי, ישנה חשיבות רבה לשילוב אמנות ישראלית בבית, ולכן על הקירות תלינו עבודות של לאה דיין, בת משפחה. בסופו של התהליך, הבית הותאם באופיו לצרכים ולרצונות, וכעת הוא יוצר אווירה נעימה, מזמינה ומרגיעה לבני הבית".
נא להמתין לטעינת התגובות
