שפת הלבוש
ארון הבגדים היהודי נפתח בתערוכה מרהיבה, המעניקה מבט רב-תרבותי על אופנות הלבוש של קהילות ישראל ברחבי העולם
אוצרת אחראית: דייזי רקח-ג'יברה
מוזיאון ישראל בירושלים, מציג תערוכה חדשה "שפת הלבוש: ארון הבגדים היהודי". בתערוכה מוצגים למעלה מ-100 בגדים ופריטי לבוש, מראשית המאה ה-19 ועד המאה ה-20, מכל רחבי העולם. מדובר באוסף נדיר של שמלות, חליפות, בגדי חתן וכלה, בגדי ילדים והלבשה תחתונה, המאפשרים הצצה לתרבותם העשירה של יהודים בקהילות שונות ולהתפתחות אופנות לבוש שונות בארצות רבות.
אחרי התערוכות המדוברות של השנים האחרונות – תערוכת "החסידים" ב-2012 ותערוכת "הורדוס" ב-2013 בחר מוזיאון ישראל לפתוח השנה תערוכה על לבוש מהעידן הקדם מודרני, המעניקה מבט השוואתי חובק עולם. תערוכה גדולה זו מראה כיצד הבגד מהווה טקסט תרבותי עשיר המלמד הן על הזהות והדימוי העצמי של הלובש והן על חיי הפרט, החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הבגדים חושפים עולם מיוחד של צבעוניות, כיסוי וגילוי, מרקמים עשירים ומלאכת מחשבת – מפתיע לגלות עד כמה כל אלה משמשים מקור השראה למעצבי אופנה מכל העולם עד ימינו אנו.
בין הפריטים הנדירים ניתן למצוא חצאיות ייחודיות אשר עוצבו באיראן בהשראת לבוש רקדניות הבלט הפריזאיות (הטוטו), פריטי הלבשה תחתונה לנשים מבוכרה שנתפרו בשפע של צבעים ודוגמאות נועזות, שמלת כלה לבנה אשר הושפעה משמלת החתונה של המלכה ויקטוריה, וגלימת הרב הראשי בתורכיה אשר עיצובה נקבע על ידי הממשל העות'מני ושמהווה השראה לגלימת הרב הראשי הספרדי בישראל עד ימינו.
לצידם מוצגים איזאר מבגדד משולב ברעלה אשר נארג בידי מנשה יצחק סעאת - גדול האורגים בבגדד ומערכת לבוש כלה מתוניס הכוללת מכנסיים בהיקף של כ-3 מטרים שנועדו לכלות אשר משפחתן עודדה אותן להפריז באכילה לקראת חתונתן כסמל של בריאות ועושר.
בד בבד מוצג סיפורם האישי של חלק מן הפריטים: בגד שנועד להגן על הילד שלבש אותו מפני מחלה, שמלת יולדת שליוותה את האישה במהלך אירועים בחייה עד אשר בסופו של דבר הפכה לתכריכיה של האישה, שמלת הפאר היוונית שיצאה לנדודים בכל אירופה עד שהגיעה לקיבוץ אפיקים, וסיפורים רבים נוספים המאפשרים למבקרים היכרות כמעט אישית עם האנשים שלבשו את הבגדים הללו.
כדאי לדעת כי ראשיתו של אוסף הלבוש של מוזיאון ישראל בשנות ה-30 של המאה שעברה בבית הנכות בצלאל, אשר לימים הועברו אוספיו למוזיאון ישראל. במוזיאון מסבירים כי מטרתם של חוקרים ואוצרים היתה והינה להציל ולשמר את תרבותן של קהילות ישראל השונות ובכלל זה את המגוון האדיר של תלבושותיהן. במשך השנים גדל האוסף והתפתח בעקבות סקרים אתנוגרפיים שנערכו בארץ ומחוצה לה. אט אט, בעבודת נמלים, נוצר אוסף יוצא דופן של למעלה של 10,000 פריטי לבוש נדירים שהעתיקים ביניהם בני כ-200 שנה. יצירת האוסף חייבה גם את מעבדות מוזיאון ישראל להתמודד עם האתגר האדיר של שימור הבגדים והגנה עליהם מפני שיני הזמן. בזכות עבודת האיסוף והשימור יוצאת הדופן הזו, יכול כיום מוזיאון ישראל להציג לציבור הרחב תערוכה נדירה בעוצמתה ובהיקפה של התפתחות הלבוש בכל קצווי תבל. התערוכה מוצגת למשך שישה חודשים.
נא להמתין לטעינת התגובות