גם באפליקציה: מתמודדים עם הפרת זכויות יוצרים

מי שלא חווה את ההרגשה הנוראית שהעתיקו אמצאה או יצירה שלו, לא הרגיש עלבון צורב מהו, קל וחומר כשמדובר בנכסי קניין רוחני של סטארט אפ בו הושקעו זמן, מאמצים, הון עצמי, ממון של משקיעים, ופוטנציאל שוק לא מבוטל.

ברור ומובן מאליו שהצעד הראשון והחשוב שבו צריך לנקוט כל יזם באשר הוא, הינו הגנה על זכויות הקניין הרוחני של הסטארט אפ העתידי. כשמדובר באפליקציה, הגנות הרלבנטיות העיקריות הן רישום זכויות יוצרים, רישום פטנט, ורישום סימן מסחר –לכל אפליקציה סט ההגנות הקונקרטי שלה.

אולם מה יעשה היזם אם וכאשר יגלה כי זכויות הקניין הרוחני על האפליקציה שלו אכן הופרו? כמו כל סוגיה הקשורה לעולם התביעות המשפטיות, גם כאן חשוב מאוד לדעת כיצד להתכונן לתרחיש כזה מראש, ומה ל.

את הצעדים להלן רצוי לעשות בליווי עורך דין ובהתאמה לנסיבות המקרה הקונקרטיות והם מובאים כאן לידיעה בלבד.

עו"ד יריב קדם. צילום- יח"צ

השלב הראשון: להבין אם הופרו זכויות הקניין רוחני

כל תביעה מושתתת על שלושה נדבכים עיקריים: טענות, סדרי דין וראיות. טענות וסדרי דין נעוצים בחוק, והשלב הראשון נועד לבחון – על פניו – באיזו זכות קניין רוחני מדובר – פטנט, זכות יוצרים, או זכות אחרת, ומה הופר לגביה. הוראות/סעיפי החוק עליהן נשענים לצורך התביעה נקראים “עילות”. לעיתים יהיו בחוק אחד מספר רב של עילות תביעה ותפקידו של עורך דין לאתר אותן. איתור העילות הוא שלב חשוב ביותר שכן אחר כך יש להוכיח אותן והוכחת עילות לא נכונות תכשיל את המשפט

דוגמא לכך היא אפליקציה שאינה מעתיקה “אחד לאחד” את האפליקציה שלכם, אולם החזות הכוללת שלה מאד דומה וכתוצאה מכך לקוחות שאמורים להגיע אליכם מגיעים למתחרה בעל האפליקציה הדומה. על עורך דין העוסק בתחום האפליקציות לבחון מיד שתי עילות: האחת האם מדובר ב”יצירה נגזרת” שהינה עילה בחוק זכות היוצרים (גם בעולם היא קיימת ונקראת “Derivative Work”) ולשם כך יש להוכיח הסתמכות מהותית של המפר על האפליקציה שלכם, והשנייה האם מדובר ב”גניבת עין” שהינה עילה בחוק עוולות מסחריות (בחול: “Passing Off”) ולשם כך יש להוכיח כי יש לכם מוניטין באפליקציה שלכם וחשש להטעיית לקוחות ולא הסתמכות. יתכן שניתן להוכיח את ש?יהן, ואולי עילות נוספות…

לבחירת העילה יש השלכות משמעותיות. כך למשל, אם המסקנה היא שזכויותיכם הופרו במישור זכויות היוצרים, יתכן שלמפר יהיה מוצא מן התביעה הקרוי ‘שימוש הוגן’ (“Fair Use”): החוק מגדיר באילו מקרים שימוש ביצירה – גם אם נעשה ללא רשות בעל הזכויות – לא יהווה הפרת זכויות יוצרים. מדובר בהגדרה חשובה מאוד והגיונית למדי, לפיה אם אדם השתמש ביצירה כחלק מעבודה אקדמית, אם עשה זאת למטרות לימוד עצמי או מחקר, אם השתמש ביצירה במסגרת סקירה, ביקורת או דיווח עיתונאי, אם השתמש בה לצרכי הוראה או בחינה במסגרת חינוכית – כל אלו נחשבים למקרים של שימוש הוגן ולא מהווים הפרת זכויות יוצרים, אך עילות הגנה אלו עלולות לתפוס גם כאשר נעשתה הפרה של ממש והעניין ייקבע ע”י שופט שידון בכך ויכריע לכאן או לשם. אולם אם העילה היא גניבת עין או עילה שמקורה בחוק אחר, ההגנה של שימוש הוגן לא תתפוס!

שלב שני: איסוף ראיות

ה”חוליה החלשה” בכל משפט היא איסוף הראיות שנועדו להוכיח את העילות. לכל עילה סט של מרכיבים שיש להוכיח וכל שופט נסמך רק על הראיות שבפניו כדי לקבוע אם מרכיבים אלו הוכחו, אם לאו. כל עורך דין היה שמח שיהיו בידיו די ראיות להוכיח את כל מרכיבי העילות. אולם לרוב זה לא המצב, והמציאות ש”נבנית” בפני בית המשפט כל כך חסרה בראיות, עד שתמונת המצב שהשופט רואה לנגד עיניו ומאמין בה אינה משקפת מציאות ויוצרת מצב לרעת הצד ה”צודק”, כלומר אותו צד שהיה זוכה בתביעה אילו כל הראיות היו משקפות את המציאות האמיתית.

לפיכך ישנן ראיות שצריך לאסוף באופן אקטיבי עוד לפני הגשת התביעה. דוגמא פשוטה היא שכאשר יש צד שהעתיק אפליקציה, מסכים ממנה או אפילו רק מסך אחד משמעותי, רצוי לעשות צילומי מסך. אלו ראיה שיתכן ובלעדיהן לא ניתן יהיה להוכיח העתקה.

דוגמא מורכבת יותר לאיסוף ראיות אקטיבי הינה כאשר יש חשד כבד לגניבה של רשימת לקוחות, אפיון טכני, מסמכים המכילים מידע סודי, או סוד מסחרי אחר בו נעשה שימוש ע”י שותף לשעבר, עובד לשעבר, תלמיד לשעבר או אדם אחר שהיה חשוף אליהם ומנצל אותם לטובתו. במקרה כזה ניתן ורצוי להסתייע בחוקר פרטי לטובת שיחות דיבוב טלפוניות, חדירה את תוך העסק המתחרה ועוד- ככל שהראיה חשובה יותר להשגה להוכחת תביעה משמעותית ועצירת מתחרה הגוזל נתחי שוק פוטנציאליים, ההשקעה בהשגת הראיה המכריעה תהיה גבוהה יותר.

 השלב השלישי: מכתב התראה או צו מניעה

בשלב האחרון עליכם לנקוט בצעד האקטיבי הראשון כלפי הצד השני. עליכם לבחור בין הגשת צו מניעה לבין משלוח מכתב התראה.

בתי המשפט רואים חשיבות רבה בפנייה ישירה אל מפר זכויות היוצרים/פטנט, שמא עשה זאת בתמימות ולא ידע כי מדובר בהפרה. ‘האדם הסביר’ יחדל מהפרת הזכויות בשלב זה, וכך ייחסכו שלבים רבים בתהליך. אולם לעיתים ההפרה ברורה והנזק גדול ומצטבר מיום ליום ואין ברירה אלא לעצור את ההפרה מיידית, דהיינו להוציא צו מניעה זמני כאן ועכשיו, שנועד למנוע מהמפר להמשיך ולהפר את זכויות הקניין הרוחני עד שייתקבל פסק דין.

השלב הרביעי: תביעה

בד בבד או זמן קצר לאחר הגשת בקשת צו המניעה הזמני שנועד בעיקר למנוע בצורה המהירה ביותר נזקים נוספים מבעל זכויות היוצרים (כלומר לשים סוף להפרת זכויות היוצרים בהקדם), יוכל הנפגע גם להגיש תביעה לבית המשפט כדי שיהפוך את צו המניעה לקבוע, וכן כדי שישלם את הנזקים שהצטברו. בחלק מהחוקים לקניין רוחני כמו בחוק זכות יוצרים או בחוק עוולות מסחריות יש אפשרות לדרוש פיצוי סטטוטורי- דהיינו פיצוי הקבוע בחוק ואינו דורש הוכחת נזק, וקביעת סכום הפיצוי נתונה לשיקול דעת בית המשפט בתחום של עד מאה אלף ? לכל עילה.

כאן נציין כי חשוב שלא לעבור את התהליך לבדכם. אם אתם חוששים שזכויות היוצרים שלכם הופרו, פנו לעורך דין סטארט אפ, או עורך דין אפליקציות והתייעצו עמו. הוא יוכל לקבוע אם אכן מדובר בהפרה של ממש, ידע להגיד לכם באילו צעדים לנקוט וידאג שתאספו את כל הראיות הדרושות לקראת המשפט, במקרה הצורך.

הכותב, עו”ד יריב קדם, הינו עורך דין סטארט אפ, בעל משרד עורכי דין לענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני בתל אביב.