מי יצליח להציל את הים התיכון?
האם למדינת ישראל אין 8 מיליון שקל בשנה כדי להציל את הים התיכון? זו השאלה שהדייגים הספורטיביים שואלים את משרד האוצר כבר חודשים מספר
אז מה הסיפור?
שנים של הזנחה, דיג פרוע ללא בקרה, חוקים מיושנים ולא רלוונטיים ואכיפה אפסית דרדרו את הים התיכון ואת החי התת ימי לנקודה שמומחים רבים בארץ ובעולם הגדירו כנקודת ה”אל חזור” או במילים אחרות - כמעט כבר לא ניתן לתקן.
הראשונים שמרגישים את השינוי הם הדייגים, ובמקרה זה - הדייגים החובבים, אלה שהים הוא בשבילם תחביב ו”שיגעון” אישי.
כעת, הדייגים האלה פונים לממשלה ומבקשים לקיחת אחריות - כשהפתרון נמצא בהישג יד, בתקציב זעום.
הים התיכון נמצא במצב של “דיג יתר” - מצב שבו מרבית הדגים שנידוגים הם מתחת לגודל הרבייה, כלומר “תינוקות”, ויש הרס מאסיבי של בתי הגידול שלהם.
ניתוח מקצועי של הבעיה וגורמיה העלה כי הגורם מספר אחד לבעיה הינו דיג לא מבוקר של קומץ דייגים בשיטת המכמורת. בשיטת דיג זו נגררת רשת על פני עשרות ק”מ וגורפת את הקרקעית וכל מה שעליה ללא כל סלקציה תוך הרס בלתי הפיך של קרקעית הים ובתי הגידול שלה. זאת ועוד, 70-80% מהשלל מושלך לים, מת, כיוון שאין לו ערך מסחרי, וכך מת גם דור ההמשך של הדגים. תוסיפו לזה צוללים בעזרת מיכלי אויר (שיטת דיג אסורה) המשמידים אוכלוסיות שלמות של דגי דקר (דג הלוקוס) ומה שתקבלו זה שממה חסרת חיים.
התארגנות ממשלתית של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד האוצר, גיבשה רפורמה שעיקרה שינוי חקיקה להסדרת הדיג בים (למשל עונות, אזורים, ציוד וכו’), כשגולת הכותרת של המהלך היא פיצוי של קומץ דייגי המכמורת - והוצאתם מהים.
הנושא נכנס, ביוזמת אנשי המקצוע במשרד האוצר, אל טיוטת חוק ההסדרים האחרון, אך ברגע האחרון החליט השר כחלון להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים, ולמעשה גזר כי היא לא תתוקצב ולא תקודם.
בימים אלה מקדם אגף הדייג תקנות חדשות להגבלת המכמורתנים כגון הפסקת דיג בתקופת הרבייה והרחקתם לעומק 40 מטר אולם את איגוד הדייגים הספורטיביים (ISFA) כל זה לא מספק. “מעט מידי ואולי מאוחר מידי” אומר עופר אלעד. “צי המכמורות צריך לעבור השבתה מסודרת שתאפשר לים לנוח מההרס המתמשך. כבר היום מאמץ כפול ומכופל מעלה שלל דל למיעוט הדייגים העוסקים בשיטה והתקנות החדשות לניהול הדיג יפגעו ממילא בפרנסת המכמורתנים. הדבר הנכון לעשותו, הן מבחינת מרבית הדייגים בישראל, והן מבחינת דייגי המכמורת, הוא לרכוש מהם את הרישיונות שלהם ולאפשר להם פרישה מכובדת וראויה לטובת השמירה על הים והאינטרס הציבורי”.
“ההזדמנות הזו אולי לא תחזור” אומר עופר אלעד. “יש לנו שעת כושר מצוינת עם נכונות לשיתוף פעולה של כל גורמי הממשלה, ובקנה מידה ממשלתי - מה זה להשקיע 8 מיליון ? לשנה בשביל להציל את הים, ועל הדרך גם את התחביב של 70,000 דייגים ספורטיביים ועוד 1000 דייגים מסחריים שנפגעים מהמכמורת?” “זה דמי כיס במונחים של מדינה”
איגוד הדייגים הספורטיביים (ISFA) מייצג כ 70,000 דייגים חובבים המוכנים לשלם מחירים כואבים לטובת הצלת הים. לדוגמה, המדינה עומדת ליישם נוהל של מכסת שלל יומית לדייגים חובבים - ועם כל הכאב אנו מוכנים להתגייס למען הצלת הדגה, אבל לא יתכן שאת הגורמים הפוגעניים ביתר ישאירו מחוץ למשחק. אנו קוראים לשר כחלון ליטול את ההובלה, להכניס את התקציב הקטן הזה לעוגת התקציב של 2016, ולהציל את הים התיכון – הים מחכה לכחלון…
לדף איגוד הדייגים הספורטיביים- https://www.facebook.com/groups/RightIsraelFishingReform/?fref=nf
אקו"ם