קבלת תרומת זרע: הדקויות וההבדלים
במסגרת מערכת יחסים בין ידידים, פנתה בחורה, לקראת סוף שנות ה-30 לחייה, לידיד שלה, וביקשה ממנו לתת לה תרומה מזרעו, על מנת שתוכל להיכנס להריון. לדבריה, היא חפצה להביא ילד לעולם כאם חד הורית, אולם מתקשה להתמודד עם תרומה אנונימית בבנק הזרע
ד”ר שרון פרילינג
לאחר שכנועים ולחצים, הסכים הגבר ואכן נתן תרומת זרע במעבדה רפואית לצורך ביצוע הזרעה מלאכותית באישה. האישה נכנסה להריון והגבר התנתק בשלבים מוקדמים של ההריון מן האישה, בטענה שכל שהסכים הוא לתת מזרעו כתרומה ואין לו כל ענין בהריון ובילד שיוולד.
כעבור כשנה וחצי לאחר הלידה, הגישה האישה כנגד הגבר תביעות לביהמ”ש לענייני משפחה שכללו, תביעה להצהרת אבהותו ותביעה למזונות בעבור שני הילדים שנולדו.
בבית המשפט נדונה, ראשית, תביעת האבהות, מכיוון שהיא מהווה את הבסיס הראשוני לצורך דיון המשכי בתביעת המזונות. במסגרת זו התנהל דיון תקדימי, בו העלה הגבר טענה שיש לראותו במעמד זהה לתורם זרע בבנק הזרע, שכן אלה נעדרים כל חבות כלפי הילדים שנולדים מזרעם. טענתו הייתה: ההבדל היחיד ביני לבין תורם בנק זרע, היא העובדה שזהותי כתורם ידועה טען הגבר. מעבר לכך, כל פרטי ההתקשרות וההסכמה בין שני הצדדים למתן הזרע היו זהים, כשהאם מבקשת להיות אם חד הורית והוא, מנגד, מוכן לתת תרומה מזרעו בלבד.
מדובר בטענה מעניינת וראויה לשיקול רציני. סוגיה זו מפותחת יותר בחו”ל, שם במדינות רבות, קיימים בנקי זרע מזוהים שאינם מטילים אחריות על התורמים, על אף שזהותם ידועה. הגישה הרווחת במדינות אלה היא שאם קיים מנגנון של תרומת זרע, עדיף שהיא תהיה מזוהה, שכן כך הילד יוכל לפחות להתחקות אחר שורשיו ומוצאו (להבדיל מ”החור השחור” המאפיין את הילדים שאינם יודעים דבר על זהות אביהם).
בישראל, לעומת זאת, אשה יכולה לקבל תרומת זרע , אולם היא אינה יכולה לקבל תרומת זרע ממכר או ידיד באופן שישחררו מאחריות לילד שיוולד, כיוון שבהיותו מזוהה – הוא יחוב בכל החובות כלפי הילד. בהתאם לכך, גם ידיד שמוכן לתת תרומת זרע, ימנע מכך, שכן המצב החוקי אינו מאפשר לו פשוט לתת זרע מבלי לקחת אחריות, וחבל. הכרה בתרומת זרע מזוהה, כשקולה במעמדה המשפטי לתרומה אנונימית בבנק הזרע, תאפשר לנשים להיכנס להריון מגבר שהן מכירות, מבלי שהדבר יגרור אחריו אחריות משפטית של הגבר.
במקרה שתואר, שהגיע להליך ערעור בבית המשפט המחוזי, מצא בית המשפט לענייני משפחה את הטענה המשפטית, שיש להכיר במסלול חלופי לתרומה אנונימית בבנק הזרע, באמצעות תרומה מזוהה, אולם ציין כי הסוגיה ראויה להיות מופנית למחוקק. עם זאת, ביהמ”ש נתן משקל לנסיבות החריגות של ההסכמה שהביאה את הילדים לעולם, כפי שתוארו לעיל, במסגרת פסק הדין למזונות.
בית המשפט לענייני משפחה קבע, בהחלטה תקדימית, כי בנסיבות בהן אישה פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מגבר, אשר לא ברור כלל שיהיה נוכח בחיי הילד, היא לוקחת עליה אחריות גדולה יותר על הילד שיוולד ומכאן שחבות המזונות של האב תהיה מופחתת.
למרות החדשנות שבפסיקת בית המשפט לענין אחריות וחבות האם במקרה שכזה, הרי שבהיבט הפרקטי, נכון להיום, גבר לא יכול להיות מעורב בהבאת ילד לעולם ללא אחריות משפטית לילד שיוולד.
הכותבת היא עורכת דין מומחית לדיני משפחה וירושה
אקו"ם