משק חקלאי: כל מה שצריך לדעת על מינוי בן ממשיך

שאלת הבן הממשיך מלווה משפחות רבות שמחזיקות משקים חקלאיים, ולא פעם יוצרת מחלוקות קשות וארוכות שנים בין בני המשפחה. כיצד מתנהלים במצבים אלו? איך שומרים על שלמות המשפחה? עם מי ניתן להתייעץ? על כך בכתבה הבאה

מהו בעצם בן ממשיך?

“בן ממשיך” הוא מונח שגור בעולם ההתיישבות שלכאורה מגלם משמעות פשוטה: בן שממשיך את דרכם של הוריו בניהול ותפעול המשק החקלאי. ואולם, מדובר במושג הצופן  משמעויות רבות אחרות כגון חברות באגודה, קבלת זכויות בנחלת ההורים, בניית בית מגורים נוסף בנחלה, או קבלה של מגרש בהרחבת המושב. פעולת המינוי מחייבת את ההורים לבחור  באחד הילדים ומינויו כבן ממשיך על ידי חתימה על מסמכי התחייבות מול האגודה והסוכנות היהודית (במושבים סוכנותיים). לפי תקנות האגודות השיתופיות, הבן הממשיך הוא “בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו”.

מורכבות רגשית גדולה

מן האמור לעיל ניתן להבין כי ההחלטה על מינוי בן ממשיך מצד ההורים איננה פשוטה כלל וכלל. בעיקרון, מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת (אם כי למעשה ניתנת לביטול), שמשמעה כי אחד האחים בלבד נבחר על פני האחרים לקבל את הזכות הבלעדית והמלאה על הנחלה, ולהמשיך את דרכם של הוריו. מובן מאליו שמצב זה אינו מאפשר לחלק את הקרקע, המבנים והנכסים בנחלה באופן שוויוני בין האחים וגם במושבים אשר אינם סוכנותיים המינוי עצמו מעניק עדיפות לבן הממשיך על פני יתר אחיו.על כן, ההחלטה מלווה לא פעם בסערת רגשות ובסכסוכים בין האחים עצמם ובינם לבין ההורים, כאשר המחלוקות נוטות להתמשך לאורך שנים רבות, לערב הליכים משפטיים יקרים, ואפילו להביא לפירוק של התא המשפחתי. לכל אלו מצטרפת מורכבות משפטית הקשורה במעמדו וזכויותיו של הבן הממשיך, אשר משתנות בין מושבים ואגודות, בהתאם להסכמי החכירה השונים ולמעורבותה  של הסוכנות היהודית באותו המושב. על כן, ישנה חשיבות גדולה לקבלת החלטה על מינוי בן ממשיך לאחר ייעוץ משפטי המתייחס למצבה של כל משפחה בצורה פרטנית ייעוץ המציג את השלכות על התא המשפחתי, את האפשרויות האחרות הקיימות בפני ההורים לחלוקת ירושת הנחלה, והדרכים למניעת סכסוכים קשים, ויריבויות עתידיות בין בני המשפחה.

בן ממשיך - גזירת גורל?

עד לפני מספר שנים היוותה הבחירה בבן ממשיך התחייבות בלתי חוזרת, עובדה שהתבררה כבעייתית כאשר רצו ההורים לחזור בהם מהמינוי עקב סיבות שונות. קיימות שתי אפשרויות לביטול המינוי. הראשונה שבהן היא בהסכמה, כלומר ההורים והבן מסכימים ביניהם על ביטול המינוי ומגישים לאגודה ולסוכנות (כאשר היא צד להסכם) את המסמכים הדרושים. מקרים אלו הינם פשוטים יחסית , כאשר יש לשים לב לזכויותיו בנחלה של בן הזוג שעימו התחתן הבן הממשיך, אשר גם לו זכויות מכוח חזקת השיתוף. לעומת זאת, כאשר ההורים מעוניינים לחזור בהם מהתחייבותם ואילו הבן הממשיך או בת זוגו אינם מסכימים לכך, הרי שהדברים סבוכים בהרבה ועוברים לערכאות משפטיות. כעת בית המשפט יצטרך לדון בנושא ולהכריע אם הביטול עומד בתנאי חוק המתנה המאפשרים חזרה מהתחייבות לתת מתנה, כגון כאשר קיימת התנהגות מחפירה של הבן הממשיך כלפי הוריו, או עקב נסיבות כלכליות מסוימות שהרעו את מצבם של ההורים או מצב רפואי המצריך את מכירת המשק.

למי פונים לקבלת ייעוץ וסיוע

חשוב להבין כי סוגיית הבנים הממשיכים מערבת לא מעט גופים, נהלים, חוקים ותקנות, אשר חלקם נקבעו לפני שנים רבות ואשר חלו בהם שינויים בעקבות  פסיקות תקדימיות של בתי המשפט בשנים האחרונות. על כן,ייעוץ בנושא זה חשוב לקבל ממשרדי עורכי דין המתמחים בלעדית בדיני המגזר החקלאי והמושבים.  משרדים שלהם ניסיון רב ובבקיאות מעמיקה בתחום יוכלו להכווין את ההורים וילדיהם להתנהלות נכונה, הגעה להבנות והסכמים בין בני המשפחה, מתוך מטרה  ל לשמור על שלמות התא המשפחתי.

הכתבה נכתבה בחסות  האתר  www.gilad-law.co.il