כל מה שאת צריכה לדעת על בדיקות לאבחון סרטן השד

אז נכון שלכולנו כאן בישראל יש לא מעט ביקורת כלפי מערכת הבריאות המקומית, אבל דווקא בעניין הזה, מגיע לרפואה ישראלית צל"ש. תאמינו או לא, אבל ישראל נחשבת לאחת המדינה המתקדמות ביותר בתחום כירורגיית שד

 ובכן, אם כבר חגגת את גיל ה-40, סביר להניח שאת השאלה הזאת כבר שמעת, וכנראה גם לא פעם אחת. החברות ואימהות, רופאי המשפחה והגינקולוגים, אפילו הפרסומות בטלוויזיה – נדמה שכל העולם סביבנו מנסה לשכנע אותנו הנשים להתחיל להיבדק. אין ספק שיש בשאלה הזאת  מהחדירה לפרטיות, אבל מה לעשות, הפעם, יקירתי, אימא צודקת: אבחון מוקדם של סרטן השד אכן עשוי להציל לך את החיים. לא מאמינה לסיסמאות? אז הנה הסטטיסטיקה: שיעור ההחלמה אצל נשים שאובחנו בשלב הראשון של התפתחות סרטן השד עומד על למעלה מ- 99 אחוז.

החדשות הפחות טובות הן שרוב הנשים אינן חשות תסמינים מחשידים בשלב הופעתו של הגידול, וללא ביצוע בדיקות סקר תקופתיות (בדיקות מישוש עצמאיות אינן יעילות במיוחד, על פי המחקרים החדשים), קל מאוד  לפספס את השלב הקריטי. לזה נוסיף שבשלב בו הגידול מתחיל לשלוח גרורות לאברים הסמוכים (שזה השלב בו בדרך כלל האישה מתחילה לשים לב ל”משהו מוזר” שקורה לה בשד), הסיכוי לריפוי יורד באופן דרסטי.

מה צריך לעשות כדי לא לפספס את הגידול כשעדיין צעיר “וידידותי” לטיפול מהיר ולא פולשני? הרופאים ממליצים על הקפדה על בדיקות תקופתיות, אותן ניתן לבצע באחד ממרכזי בריאות האישה בתיאום מראש, לעיתים במהלך יום אחד.ביקור סדיר של פעם בחצי שנה אצל כירורג השד. הביקורים אלה, אמנם גוזלים זמן, אך מאפשרים לך להיות מעודכנת ובטוחה. אם במהלך בדיקה שגרתית, הרופא איתר אצלך גוש מחשיד, תקבלי הפנייה לממוגרפיה.

1. לנשים בנות 50 ומעלה: ביצוע צילום השד באמצעות רנטגן (בדיקת ממוגרפיה) פעם בשנתיים. ממוגרפיה משמשת בתור בדיקת סקר לנשים שמלאו להן 50, או לנשים בנות 40 ומעלה, אשר משתייכות לקבוצת סיכון (להן מומלץ לבצע את הבדיקה פעם בשנה). הבדיקה נחשבת ליעילה במיוחד, בשל יכולתה לגלות גידולים (גם קטנים במיוחד) בשיעור של כ-70 אחוז מהמקרים. אולם כיום מקובל לשלב ממוגרפיה עם בדיקת אולטרסאונד משלימה, המעלה את הסיכוי לגילוי הגידול ל-87 אחוזים. לרוב תוצאות ממוגרפיה יוצאות תקינות והמטופלת נשלחת הביתה, רגועה ומשוחררת מכל דאגה. אומנם, בין 4 ל6 אחוז מהנבדקות מקבלות הפנייה לביצוע בדיקות נוספות, בעקבות הופעה בצילום גידולים מחשידים.
2. ביצוע בדיקת טומוסינטזיס במקום או בנוסף לממוגרפיה. עם כל היעילות שבה, בדיקת ממוגרפיה אינה המענה האולטימטיבי לאבחון סרטן השד. כך, היא לא יעילה במקרים של שד צפוף (רקמות שד צפופות). במקרים נוספים היא מציגה גידולים שפירים שאינם מזיקים בתור גידולים חשודים וכתוצאה מכך נשים עוברות שלל בדיקות נוספות ללא צורך ממשי בכך. על כך, בשנים אחרונות החלו הרופאים להשתמש בבדיקת טומוסינטזיס פורצת הדרך, המתבצעת באמצעות צילום רנטגן תלת ממדי.
3. ביצוע בדיקת ביופסיה מונחית אולטרסאונד לאחר ממוגרפיה, לזיהוי טיב הגידול (האם ממאיר או שפיר). ביופסיה אינה בדיקת סקר (אינה מיועדת לנשים בריאות) אלא אמצעי לאבחון מוקדם. הבדיקה מתבצעת בהפניה של הרופא, לאחר זיהוי גידול מחשיד בצילום אולטרסאונד, ממוגרפיה או טומוסינטזיס. הפרוצדורה מתבצעת על ידי שאיבת רקמה או נוזל מהגידול בעזרת מחט אבה או דקה. ברוב המקרים ביופסיה הינה “התחנה האחרונה” במסע לאבחון גידול סרטני ונדרשת לא רק כדי לזהות את איכות הגידול, אלא גם לבחון את שלב ההתפתחות של הסרטן והתפשטות הגרורות. ההפניה לביופסיה מעוררת פחדים וחשדות מובנים לחלוטין, אך יחד עם זאת חשוב לדעת שעצם ההפניה אל הבדיקה אינה מעידה על נוכחות הסרטן. במקרים רבים הבדיקה מגלה כי סך הכל מדובר בציסטה בלתי מזיקה.

כירורגיה ובריאות השד - למידע נוסף

בדיקות לנשים – כל השירותים והבדיקות לנשים, תחת קורת גג אחת