ערך חופש האדם בזמן מינוי אפוטרופוס

בהגעתנו לגיל 18, כל אחד מאתנו זוכה במתנה יקרה מפז: זכות לחירות. בעיניי מערכת החוק והחברה בישראל, לזכות זו יש פירושים רבים, אך העיקר שבהם הוא מתן רשות לאדם לחיות את חיו על פי הבחירה האישית

הליך מינוי האפוטרופוס נערך על ידי בית המשפט בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב-1962, באמצעות פרוצדורה מורכבת, ארוכה ונוקשה במיוחד, וזאת על מנת להגן ככל הניתן על זכות האדם לחופש ו להשתדל למנוע אפשרות שזכות זאת תישלל מאדם ללא צורך ממשי. בראיה משפטית, מינוי האפוטרופוס הינו מהלך קיצוני והוא ייעשה אך ורק בתנאי שיוכח כהכרחי. וכך, ההחלטה בעניין מינוי האפוטרופוס תתבסס על שיקולים הבאים: האם יש צורך הכרחי באפוטרופוס והאם יוכל אפוטרופוס לשפר את מצבו של האדם.  מכאן נובעת הסוגיה העיקרית, איתה חייב להתמודד בית המשפט תרם ביצוע המינוי: בחירה בזהות האפוטרופוס - אדם בודד, מספר אנשים או גוף רשמי המתמחה במתן שירות זה.

באופן כללי, כל בני האדם, בתנאי שהינם בגירים וכשירים משפטית, רשאים לשמש כאפוטרופוס (למעט מקרים חריגים המוסדרים בחוק). בפועל, לרוב ימנה בית המשפט אפוטרופוס שיש לו זיקה אישית לחסוי, כגון בן/בת הזוג, ילדיו או קרובי משפחתו. אולם, אם לאחר בדיקה קפדנית, יחשוד בית המשפט שמבקשים להתמנות לאפוטרופוס חושקים בתפקיד זה משיקולים שלא טהורים וייתכן כי כל רצונם הוא לנצל את המשאבים הכלכליים של החסוי, יחליט בסופו של דבר למנות אפוטרופוס בתשלום. כך יעשה גם כאשר אין לחסוי קרובי משפחה המעוניינים לשמש כאפוטרופוסים.

חיים של אדם מורכבים משלל תחומי הפעילות, כל אחד מהם מצריך טיפול וניהול שוטף. במהלך ימי חיינו, אנחנו עסוקים לרוב בניהול עניינים רבים, הנוגעים הן ברווחתנו הכלכלית והן במצבנו הנפשי והפיזי. כאשר מדובר בגורלו של האדם שאינו מסוגל לדאוג לעצמו,  כל העניינים האלו עוברים לטיפול של אפוטרופוס.

על מנת להקל על ביצוע התפקיד, לעיתים ימנה בית המשפט מספר אפוטרופוסים לחסוי, כאשר כל אחד מהם יהיה אחראי על סוגיה נפרדת. כמו כן, מקובל להפריד בין שני תחומי האחריות העיקריים של האפוטרופוס: עניינים אישיים (ענייני הגוף והבריאות) ועניינים פיננסיים (ענייני הרכוש).

למידע נוסף אודות מינוי אפוטרופוס - לחץ כאן.

למידע אודות אפוטרופוס לגוף ולרכוש - לחץ כאן.