עשר עובדות שלא ידעתם על סקייטבורד וסקייטבורדינג

רבים לא יודעים זאת, אך הסקייטבורדינג, אחד מענפי הספורט האהובים ביותר על בני הנוער, נולד עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז ועד היום הספיק הענף להתמקצע ולהשתדרג, תוך כדי שהוא תורם לשלל תופעות חברתיות ותרבותיות ברחבי העולם

תגיות:

פעמים רבות עלה סקייטבורדינג לכותרות ועורר באזז ציבורי, ואז ירד למחתרת, נשכח וכמעט נמחק מהתודעה, רק כדי להתחדש, לצבור תאוצה ולחזור אלינו שוב, הפעם עם נוכחות עוצמתית אף יותר.

אז מה הופך את סיפורו של הסקייטבורדינג לכל כך מרתק?

סקייטבורדינג - קוים לדמותו

סקייטבורד נולד כתחליף לגלשן גלים.

בשנות החמישים, חופי הים בקליפורניה שימשו כנקודת מפגש עבור גולשי הגלים מכל רחבי ארצות הברית. אולם, הים לא תמיד שיתף פעולה עם הצעירים חסרי המנוח שציפו בשקיקה להופעת הגלים הגדולים. הסקייטבורד הראשון נוצר כדי לאפשר לגולשים להמשיך להתאמן ולתרגל טכניקות גלישת גלים “על יבש”, בתקופות כאשר הים לא סיפק את תנאי הגלישה המתאימים.

מספר שנים לאחר המצאתו, סקייטבורד כמעט נשכח. הסיבה? סכנה לציבור.

לסקייטבורדים הראשונים, אשר נבנו באמצעות חיבור פשוט של קרש עץ לגלגלי רולר, היה מבנה מסורבל שיציבות ואיזון - ממנו והלאה. בשל חוסר הבטיחות של הלוח והגלגלים, ההחלקה על הסקייטבורד הייתה מסוכנת וגרמה לפצעים רציניים.

סקייטבורד חזר לתודעה הציבורית בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית.

הסקייטבורד “חזר לחיים” בשנות השבעים, כאשר גלגלי החמר והמתכת “הבעייתיים” הוחלפו בגלגלי פוליאוריטן. הגלגלים החדשים הפכו את ההחלקה על סקייטבורד לפעילות הרבה פחות מסוכנת וכך עודדו את בני הנוער להכיר את סקייטבורדינג מחדש.

בשנות השבעים והשמונים, לסקייטרים הודבקה סטיגמה של מרדנים ופורעי החוק.

למרות הלחץ הציבורי, הסקייטרים סירבו להעביר את פעילותם לפארקים ייעודיים והתעקשו להישאר ברחובות. החברה השמרנית, רשויות וחברות ביטוח עשו הכל כדי לסלק את “המפגע” מעיניי הציבור. בתמורה, מחליקי הסקייטבורד הביעו את מחאתם תוך כדי שיתוף פעולה עם תנועות המחאה האנטי ממסדיות.

תקופת הזהב של הסקייטבורדינג החלה עם המצאת הווידאו הביתי.

טכנולוגיית הווידאו הביתי אפשרה לסקייטרים להגביר את החשיפה של הסקייטבורדינג. הפופולאריות של הענף הגיעה לשיא כאשר הומצא האינטרנט, והוא זה שהפך את סרטוני הווידאו של הגולשים לנחלת הכלל וכך החדיר את תרבות הסקייטבורדינג לתודעה של צעירים ברחבי העולם.

בשנות התשעים סקייטבורדינג מתקבל בברכה על ידי המיינסטרים.

למרות המסרים האנטי ממסדיים, סקייטבורדינג אוסף סביבו קהילה מספיק גדולה כדי לקבל לגיטימציה ציבורית. האירוע הגדול הראשון בו הוגדר סקייטבורדינג בתור ענף ספורט רשמי היה פסטיבל X-Games שנערך בחסות ערוץ ESPN לראשונה בשנת 1995.

כיום, סקייטבורדים משמשים למגוון מטרות.

אפשר לבצע אתם פעלולים וקפיצות, לצבור מהירויות בירידות, או “לרחף” מעל הרמפות בסקייטפארקים. ואפשר להשתמש בהם בתור כלי תחבורה כדי להגיע ממקום למקום, או לשפר טכניקות ומיומנויות הנדרשות לגלישת גלים.

קארבינג, קרוזינג, פריסטייל, דאנסינג, דאון היל ועוד - לסקייטבורדינג יש מגוון רב של סגנונות גלישה/ רכיבה.

כל אחד מהם מתבסס על טכניקות מורכבות, הדורשות תרגול והתמדה. יש סקייטרים שמתמחים בסגנון גלישה מסוים ויש כאלה שאוהבים לשלב בין הסגנונות.

גם סקייטבורדים (בורדים) עצמם מתחלקים למספר סוגים.

הבורדים שונים אחד מהשני בצורה ובגודל של הקרש, הגלגלים והצירים. באופן כללי, אפשר לחלק את כל הבורדים ל-3 סוגים עיקריים: סקייטבורדים, קרוזרים ולונגבורדים. כל סוג מתאים לאחד או לכמה סגנונות גלישה ומיועד למטרה מסוימת. לכן, הבחירה בסוג הבורד תהיה תלויה במטרת השימוש ובסגנון הגלישה המועדף.