בין בוכרה לסמרקנד: מסע אל דרך המשי

יופיין של בנות בוכרה היה ידוע כבר בעולם העתיק. לא לחינם נשא אלכסנדר הגדול, על אף השמועות אודות נטיותיו המיניות, את רוקסנה, היפה בבנות מרקנדה, היא סמרקנד השכנה, לאישה

יופי הוא אמנם עניין סובייקטיבי, אבל בין טיול בשוק הזהב של בוכרה לביקור בכיכר רגיסטן היפה של סמרקנד, מתגלה אוזבקיסטן במלוא יופייה. היופי הזה, שבא לידי ביטוי בצבעי התבלינים בשוק, בגווני הרקמות הבוכריות התלויות בין הדוכנים ואפילו בחיוך המעוטר שיני זהב של נשות העיר, הוא הטריגר לארוז מזוודה ולעלות על מטוס, בדרך לטיול במדינה המרתקת הזו.

הטיול של “רואים עולם” מבית החברה להגנת הטבע, שיצא במרץ אל דרך המשי ותחנותיה המוכרות בתוך אוזבקיסטן, הוא מסע בין עבר עשיר שחולש על עמים, מנהגים, דתות והשפעות מבחוץ ובין מדינה בהווה - ששומרת על ציוויון פשוט ואותנטי.

בוכרה - עיר של השכלה, מסחר ותרבות עשירה

את היום הרביעי והחמישי בטיול המאורגן של “רואים עולם” מבלה הקבוצה באחת הערים המיוחדות באסיה. בוכרה היפה, שהייתה ידועה כבוכרה-אי-שריף בעולם האסלמי טרם הכיבוש המונגולי במאה ה-13, היא עיר של השכלה. שרידי המדרסות, בתי הספר של המוסלמים, עדיין מהווים עדות חיה לכך.

טיול בעיר העתיקה, בין בריכת “ליאב אי האווז” אל המאוזוליאום העתיק של איסמעיל סמאני ועד למבצר המשקיף אל העיר, מגלה כי מדובר בעיר שעברה נשזר בה עד היום. התקי’ס  – הלוא הן כיפותיהם של דוכני השוק הפזורים בעיר העתיקה, מרמזים כי זוהי עיר של מסחר עשיר עד היום.

בשוק המקומי עדיין אפשר למצוא כיפות בוכריות רקומות כמו בימים נושנים שבהם דרך המשי הייתה יותר מאטרקציית טיולים, ריחות תבלינים מכל אסיה, מהזעפרן ועד המושק, מהמור ועד הלבונה ויצירות אומנות אותנטית מקומית שאומני השוק מתעקשים להציג עד היום, כי מדובר בתיעוד חשוב של ההיסטוריה והמורשת המקומית.

בוכרה, כמו סמרקנד אליה מגיעים בימים הבאים של הטיול, הייתה עיר קוסמופוליטית במושגי העולם העתיק. הסיפורים על סוחרים ומטיפי דת, חיילים והרפתקנים, פושעי ומשכילים, חלפנים וזונות וגם סינים, מונגולים, טורקים, הודים, פרסים ועוד שזורים בכל אחד מהאבני הסימטאות בעיר העתיקה.

אל סמרקנד היפה - עירו של טימור

שלושה ימים בטיול מוקדשים לאחת הערים היפות ביותר על דרך המשי, סמרקנד. עוד בתקופה ההלניסטית, כששמה של העיר היה מרקנדה, היא הייתה ידועה ביופייה. כיכר רגיסטן, על המדרסות המפוארות בסביבתה, היא המרכז של העיר והמקום שממנו כדאי להתחיל כל סיור בה.

זהו המקום שבו שומעים את סיפורו של טימור-אי-לנג, או טמרלאן, המנהיג הטורקו-מונגולי שהיה אמנם עריץ, אבל הפך את סמרקנד לעיר בולטת בעולם המסחר ועל דרך המשי החשובה כל כך. הסיפור של טימור מורגש בכל סימטה וסימטה ובכל מדרסה בעיר.

אטרקציות כמו שוק הלחם בו נאפה לחם הנאן שטימור דרש אל שולחנו מדי יום ומצפה הכוכבים של אולוג-בג, נכדו, מסמלות את ההשפעה הגדולה כל כך של המנהיג על העיר, מהמאה ה-14 אז שלט בה ועד היום.

סיפורו של טימור נחתם בגור-א-מיר, מקום קברו לצד יורשיו, שבו מבקרים במהלך הסיור בעיר. סימטאות עיר הקברים שאה-אי-זינדה מגלות עד כמה המורשת שהותירו המתים אחריהם חשובה בעיני המקומיים, שדאגו ודואגים לעטר את הקברים בקישוטים וציורים.

שתי עלמות - ומי יפה יותר?

האחת אפופה ריחות לחם שאהב שליט עריץ, השנייה היא סמל לחיי מסחר ענפים ושתיהן יפות. בוכרה שפירוש שמה הוא חם, היא חיבור בין המדבר לציביליזציה עם בריכות המים שבנו שליטי העיר לפני שנים רבות ועצי התות שמכניסים בריזה קרירה למסעדות ולבתי התה שמפוזרים בה.

סמרקנד היא עיר של אלף לילה ולילה, עמוסה ברמזים לאגדות על שליטים עריצים, שושלות משפחתיות שבהן כל אחד רצה להיות השליט ואנשים פשוטים שנכנעים בכל פעם מחדש לתרבות חדשה שנכפית עליהם.

זו או זו, מי יפה ומרתקת יותר? קשה להחליט. אבל הטיול של “רואים עולם” שלוקח אותנו בין שתי הערים החשובות האלו ולתחנות נוספות במדינה הרחוקה והמסתורית הזו מספק טעימה מכל אחת מהן. זוהי טעימה משתי ערים יפות שההיסטוריה שלהן ארוכה ומפותלת הרבה יותר מדרך המשי ומרתקת ממש כמוה.

הטיול לאוזבקיסטן מבית “רואים עולם” של החברה להגנת הטבע יצא ב-19 במרץ 2018 בהדרכתה של נורית רז.