 |
 |
|
 |
תום שלטון הקומיסרים |
 |
|
|
 |
צפייה במרתון האודישנים ובספיישל מודחים של ``כוכב נולד 2`` הבהירה לצביקה בשור שהצופים היו בוחרים יותר טוב. קישטה, ריקי גל 25/4/2004 |
 |
|
|
 |
|
|
 |
 |
מוק לתוך שידורי מרתון כוכב נולד, עמוק לתוך ליל שישי, החל גואה בי כעס. שעות של צפייה במועמדים מזמרים הפכה את מוחי לעיסה, ההערות השנונות של ראשית הערב פינו מקומן ליבבות בנוסח עדות ה''איזה מותק'' עם בואו של עוד כוכבן מוצלח שלא עבר לשלב הבא, או פליטות ''איכס'', כשעוד שיממון זמרתי קיבל את החותמת המרוממת אותו מהמון מבקשי התהילה. בהעדר המוח, לא נותר בי אלא שלטונו של הרגש, והאחרון דרש לכעוס. ככל שהמשיכו השעות ונערמו, כך נראתה יכולתם של צוות השופטים לזהות את הזהב מתוך כל הנוצץ פחותה ועלובה. פה ושם הסכמתי עם החבורה השולחנית על איכויותיו של מועמד זה, או על חסרון האיכויות במועמד אחר, אבל לרוב נדמה היה שיש בם משהו מנותק להפליא. כמה סתמיות נכנסה ל''נבחרת כוכב נולד 2'', כמה כשרון וכיף נותרו בחוץ. נדמה היה לי, שמרוב מקצוענות וניסיון נסתמו מוחות ולבבות הבוחנים. איך הם יכולים להשאיר את צחי מוסא בחוץ, שחררתי זעם של ארבע לפנות בוקר, כשצפונבוני טופו נעדרי טעם נכנסים ככה? מה היה חסר בו, ''אובייקטיבית'', כדי להיות אחד ממנעימי לילות השישי של עמישראל בעונה הקרובה? למה לא שאלו אותי? |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ניסו סימנטוב
|
|
 |
 |
 |
 |
את תוצאות האודישנים כולם צריכים
|
 |
 |
 |
 |
צריכים היו לשאול אותי. ולא בשני גלגלי ההצלה. בהכל. כל בחירה ב''כוכב נולד'', כל ניפוי, צריכים לעבור אישור שלי ושל שאר צופי התוכנית. את תוצאות האודישנים כולם צריכים היינו אנחנו לקבוע. אף אחד לא צריך את מתי כספי כדי לקבוע אם הוא אוהב את קולה של פלונית או את שירתו של אלמוני. אף אחד לא שואל את יואב צפיר אם זאתי עוברת ומסך ואם ההוא נראה טוב מספיק כדי לעבור. גם לנו יש עיניים.
''כוכב נולד'' היא ממילא אירוע המוני ועממי, בו לא ה''טובים'' מנצחים, אלא דווקא האהובים. נינט טייב ושי גבסו לא היו שני בוגרים מהוקצעים של קונסרבטוריום קפדן, אלא שני צעירים שקולם היה ערב מספיק כדי לשאת עליו את קסמם האישי. לא מדובר כאן בתחרות בה לעמדתו של מוסיקאי מחונן כמו מתי כספי יש בכירות על עמדתי. בסופו של יום, ה-smsיה תאמר את דברה. אז למה שלא תאמר את דברה כבר מן ההתחלה? המשחק הכפול של הפקת ''כוכב נולד'' מעיק ומעצבן. יש כאן כאילו העברת עוצמה מוחלטת ל''עם'', שיקבע ויאהב וינפה ויגדיל את הכנסותיה של קשת למימדי ענק. אתם קובעים, אתם יודעים, אתם חכמים, אומרים לצופים. נגמרו ימי הקומיסרים. אבל לפני שניתן לכם את הכוח, נסגור לכם את האפשרויות. כי קודם צריך שהוד אי-נעימותו אלדד זיו יעליב בצחוקו את מי שלא מתאים לו. קודם נסגור את הדלת בפני מי שאינו צעיר מספיק, או יפה מספיק, או רזה מספיק, או אוהב יותר מדי את יהורם גאון. אנחנו נקבע איך תראה הנבחרת, ואם נפספס ככה בענק, אז נשחרר איזה שסתום, ניתן לכם ''להציל'' את מי שכבר קבענו שהם פחות טובים. שיפסיקו לעשות טובות שם. אם פתחתם קרב גלדיאטורים ונתתם למאכלסי הקולוסיאום להכריע, אז תנו לנו לבחור גם מי יילחם שם. תנו לנו להפתיע אתכם, לתת לחזן חובב מחזות הזמר את הצ'אנס שלו, לרוקר השטיקיונר והמזוקן לשיר את ריטה. תנו לראות העונה את מיכל רשף ואת חנה גור ואת נטלי מרציאנו ואת ניסו סימנטוב ואת יוכי עוזרי ואת צחי מוסא ואת גלית חי. לא שניים, לא צדקה של שלושה. את כל החבילה אנחנו רוצים, את כל הכוח. תנו לנו להוליד את הכוכב שלנו. אם כבר פופוליזם המוני, אם כבר חגיגת סביאה של sms ושעשועים, אז עד הסוף. |
 |
 |
 |
 |
|
 |  | צחי מוסא | /images/archive/gallery/103/930.jpg | | |
|
 |
 |
 |
|
 |
|
|

|
 |  |  |  | עורך ערוץ הרשת ב-NRG מעריב. בעבר ערך וכתב בשלל נושאים, ביניהם ספורט, חדשות ותרבות. מקווה להישאר חסר מיקוד |  |  |  |  |
|
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
|
|
 |
|