 |
|
|
אניסה אשקר
דיוקן עצמי, 1.40X1.40, "אנו ניפגש באחד הימים, בעל הצל הארוך", מתוך מיצב קיר |  | | "הכי בפשטות: אני כותבת על הפנים כדי להגיד שאני ערבייה. סיבה נוספת היא שזה מאד יפה מבחינת מבחנה אסתטית, מבחינת הקישוט. אבל בעיני אחרים זה לא יפה, בעיני אחרים אני הורסת את הפנים שלי- זה הפוך, אני לא מראה את היופי שלי, אלה מסתירה אותו ומה שרואים זו אסתטיקה אחרת לגמרי. הקהל הערבי יכול לכעוס, כי זה לא מקובל. גם מבחינת הקהל היהודי זה אקט שנחשב אלים ולא מובן. נוצר בלבול, יש חוסר תקשורת, כי הם לא מבינים מה כתוב. כמובן שמבחינתי יש פה ביקורת, על זה שאנחנו חיים יחד, אבל מדברים בשתי שפות זרות". (העבודה מתוך התערוכה הקבוצתית "אור וצל" המוצגת בבית הגפן, חיפה) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
