 |
|
|
|
|
אשכנזי מחמד |
|
|
|
|
האם אורי גוטליב הוא הגידי גוב הבא? ראיון על סמים, בנות וצחוקים |
|
|
|
|
|
|
|
|
"המקום שאני נמצא בו קצת מסוכן לי. קשה לי להתמודד עם דברים טובים. אני בתקופה מוצלחת, מאוד, ופשוט קשה לי לעכל אותה. אני רגיל שקשה לי, ופתאום טוב. בדיוק בזה אני נלחם. כשאני מספר לאנשים מה קורה לי, שכל מה שחלמתי עליו מתגשם, באותו רגע התגובה הראשונית שלהם זה 'טפו טפו!'. ואני אומר, 'עיזבו אתכם'. עכשיו קורה לי משהו מצוין, ואני לא מתבייש בזה, ואם אחר כך יקרה משהו רע אז הוא יקרה. אני לא יכול כל הזמן לחיות בציפייה למכה. זו תחושה שגורמת לי לסבל מתמשך, ואני לא מוכן להיכנע לה. המחשבה של 'אני למעלה, רק שלא אפול' היא טבעית, אבל מאוד לא בונה. אני מנסה להתעלות מעליה. המקום שלי טוב, ואני מרגיש טוב איתו. עצם זה שאני מרגיש עם זה טוב, זה חדש". מסובך ? אין ספק. נוירוטי? לא נכחיש. חינני? בטירוף. וזהו אחד מסודות קסמו של אורי גוטליב. תחושת אי הנוחות הפנימית שהוא מקרין כלפי חוץ, וגורמת לאנשים סביבו לחוש נוחות מקסימלית. הנוירוטיות הזו, שטבולה בחוסר ביטחון, הופכת אותו מיידית לגורם בלתי מאיים, שתענוג לסמפט אותו. גוטליב, כפי שיתברר בהמשך, הוא הרבה יותר מפוקס, בטוח ומחושב מכפי שהוא נראה, ועדיין, יש בו את אותה נבוכות קיומית, שמאיימת להפוך אותו לדארלינג הלאומי הבא.
גם בקרב עובדי תוכנית הטלוויזיה החדשה שלו, "הכל טוב" (משלישי הקרוב בערוץ 2, " רשת" ), אורי גוטליב, 35, הוא עוד חוליה בצוות. אחד שנדרש להצחיק ולהקסים כדי לזכות במעמד. כאילו עוד לא הפנים שהנחמדות תופגן כלפיו בכל מקרה, מעצם ישיבתו בחרטום הספינה של תוכנית פריים טיים.
"הכל טוב" היא סוג של טוק שואו מבדר, המבוסס על ראיונות עם ידוענים, מערכונים קצרים והרבה מוזיקה, במודל גידי גוב. נכון , הפרה לא תהיה שם, אבל יניב בנבנישתי מ"שוטטות" ירשום הופעות אורח. והוא אפילו יראיין את שאול יהלום. גוטליב מגיע בבוקר למשרדי "מימד" בתל אביב, שם ממוקמת מערכת "הכל טוב", אחרי שהעביר את הוויקאנד בברלין, במסגרת צילומים לתוכנית הטיולים החדשה של דב נבון. כיאה לשחקן צוות, הוא מחלק לכל העובדים מזכרות המבוססות על אלמנט של דגים שהביא איתו מחו"ל. דג, יען כי היצור הימי יככב גם בפתיח התוכנית. הכוכב מוסר לכל אחד את התשורה באופן אישי, תוך שהוא מקפיד לשרבב שורות כמו "קחי, ברבוניה מתוקה שלי". לא ברור אם מדובר בנחמדות טבעית, מתיקות מוגזמת, רצון ליצור אווירה טובה יותר במערכת, או שלושתם גם יחד. מה שבטוח, גוטליב רחוק מאוד ממפלצות האגו האימתניות שמאכלסות בדרך כלל את משבצת המנחה הפופולרי בערוץ 2. השאלה היא כמה זמן זה יחזיק, ומתי יבין שהוא כבר לא הלוזר הנחמד שבקושי מישהו זוכר את שמו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| גוטליב. צילום: ארכיון | /images/archive/gallery/144/689.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
הוקוס פוקוס
|
|
 |
|
|
למעשה, למרות שהוא עבד כ-15 שנה ללא הפסקה ( " עניין של זמן", " צה"ל 1", הסרט "ללקק ת' תות" ועוד ועוד), הרי שעד לפני שלוש שנים, עם פרוץ "שוטטות", נרשמה בצמוד לשמו ובאותיות ענק, המילה "כמעט ". צפייה בפרק הפיילוט של "הכל טוב" מעלה כי מדובר כנראה בשלאגר. גוטליב, כפי שהוא מעיד על עצמו, לא מנסה לדלות מקרבו יכולות נסתרות של שירה או מחולות (למעט נגינה בגיטרה בס. תחביב מהבית), ומהעבר השני, לערוך ראיונות "אנושיים" עם פצועי פיגועים, שנייה לפני שהוא מגלה עובדות שעוד לא ידענו על שרית חדד. מדובר כאן בבידור נטו, הנשען על יכולות ההנחיה הבלתי אמצעיות שלו.
"אני הכי לא רוצה להיסחף למקומות שאני לא אוהב את עצמי בהם", הוא טוען. "החיים שלי והשקט הנפשי שלי הרבה יותר חשובים לי. זה שלקח לי הרבה זמן לעלות עד לפה זה לטובה, במובן הזה. פיתחתי פרופורציות. מאוד קל לאבד אותן, כי בגלל שיש לי תוכנית פריים טיים קיימת איזו התעוררות סביבי, שהיא חדשה. הרבה אנשים מהמקצוע מציעים לי כל מיני הצעות: 'אולי אני אכתוב לך' וכאלה. אנשים רוצים להצטרף לחגיגה, שזה יפה. אבל לי היה ברור מההתחלה שכדי שהתוכנית תצליח אני צריך לעשות בה רק את מה שאני יודע הכי טוב. לא לנסות להמציא איזה גלגל. אני די מצחיק, יש לי יכולות כאלה שאני טוב בלדבר עם אנשים מכל הסוגים, ולהגיע איתם לשיחה מעניינת, כי אני באמת מתעניין. ברגע שכבר לא אהיה עצמי, גם היכולות האלה ייעלמו".
הידיעה הצלולה הזו, הפוקוס על התחומים שבהם הוא מצטיין, הם הגורמים להצלחה המאוחרת שנחתה על גוטליב. הוא גם זוכר היטב את האירוע המחולל. "הייתי בן 26", הוא משחזר, "ישבתי לבד, בדירה שגרתי בה בשכירות, ופתאום אמרתי לעצמי 'או-קיי, בוא נעצור הכל. נראה איפה אני עומד, מה אני רוצה לעשות בחיים'. עשיתי אז דברים לא כל כך טובים, כמו 'צה"ל 1' בטלוויזיה, וגם היתה לי תקופה לא קלה בתיאטרון חיפה. היה לי מאוד קשה אפילו לעמוד על במה. אמרתי 'אני נותן לעצמי עכשיו שנתיים, לראות אם אני במקצוע הנכון, אבל בשביל לבדוק את זה אני הולך לעשות רק דברים מצחיקים'. קלטתי שזה כיוון שאני טוב בו. ואכן, הבדיקה הניבה תוצאות. אחרי שנתיים התחלנו לעבוד על'שוטטות'. לא לקחתי יותר הצעות מתאטרון, סירבתי לסרט של ברבש, רק דברים מצחיקים. במקביל, החלטתי להפסיק עם דברים שלא עשו לי טוב לבריאות, סמים ובחורות מזדמנות".
- זה לא נשמע כל כך גרוע.
"זה נהיה רע, רע מאוד", הוא צוחק. "היו לי טראומות סמים קשות. במיוחד קטע גרוע מאקסטזי שלקחתי. בתחושה שלי, פשוט הייתי בנאדם לחוץ ומפוחד, וככזה זה מסוכן לקחת סם מאוד משפיע. לא לקחתי את זה בחשבון, והסם מאוד הבהיל אותי. זו היתה הפעם הרביעית, או משהו כזה, שניסיתי. הקודמות היו דווקא נעימות וטובות עד מאוד. קרה שם משהו שהיה לי ברור שאני הולך למות, ברור כשמש. נהיו המון דברים סביב זה באותו ערב, ובמשך חודש היו לי קשיים נפשיים מאוד קשים. אחר כך עדיין ניסיתי פה ושם לעשן, והבנתי שזה מאוד מאוד משבש לי את האיזון. בגלל זה העדפתי להפסיק, מה שהוכיח את עצמו. עד היום. לצערי, הסמים עשו לי רע. באמת לצערי. כי אם זה היה עושה לי טוב, הייתי אולי מתקדם. אני רואה לא מעט אנשים שהסמים דופקים. הם מנוונים אותם, גורמים להם להיות עצלנים. הם יכלו להיות אנשים יותר מלאי חיים. אני גם רואה אנשים שחיים עם זה בשלום, אבל זה כנראה קשור לאיזה סוג בנאדם אתה".
- למה , בעצם, נמשכת אליהם מלכתחילה?
"כי זה יכול מאוד לשמח, לגרום לך הנאה. יש כאלה שזה משבח להם את היצירה. זה כמו דרינק, עושה תחושה טובה. בתור בנאדם לחוץ, הסמים עזרו לי רק לשכוח שאני לחוץ ולא להירגע באמת. היה לי יותר קל להיות זורם איתם".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| אורי גוטליב. צילום: רובי קסטרו | /images/archive/gallery/118/828.jpg |
|
|
|
|
|
|
פעם הוא יהיה שמאלני
|
|
|
|
|
"ואז גיליתי משהו שאולי נשמע קלישאתי, אבל אצלי הוא עבד מאוד. ביום שאמרתי 'טוב, חלאס, אני לא מחפש יותר, היא תבוא ויהיה בסדר', פגשתי את חברה שלי. באותו יום ממש. זה היה סימן טוב להמשך החיים. הסימן הפחות טוב הוא שנפרדנו, לא מזמן, אחרי שש שנים. אבל זה לא סופי, אנחנו עדיין במשא ומתן".
- אז לדייטים שלך בתוכנית יהיה גם פוטנציאל מעשי, למרות המשא ומתן?
"להפך, הם יהפכו לקלף מיקוח. הייתי צריך להגיע עד לתוכנית פריים טיים כדי שמישהו יבין משהו מאוד חשוב".
- המקצוע שלך הוא גורם שפוגע בזוגיות?
"יש בזה משהו. כל היום מאוד מעניין לי. זה סוחף, אני פוגש המון אנשים, אני אפילו פוגש בחורות מקסימות, ויש אינטראקציות של פלירטוטים קטנים. וכיף לי, ואני צוחק. ואז כשאני מגיע הביתה, אין לי צורך אקוטי בזוגיות, אבל זה לגמרי כרגע. כשכן היתה לי זוגיות, אחרי שעתיים בבית העייפות היתה מתגברת. לא היתה לי סבלנות יותר. אבל בשביל זה צריכה להיות זוגיות טובה. אני בכלל תוהה לגבי זוגיות. הייתי הכי שמח אם היתה החלטה עולמית שמוסד הזוגיות פשט את הרגל, ושמישהו יגיד מה הדבר הבא. צריך שיטה חדשה. ואין לי פתרונות, באמת. משהו פה בשיטה קצת איבד את הדרך. אני אומר את זה בגלל מה שאני רואה סביבי. המון מתחים בינאישיים שהולכים ומצטברים, כי אין לאנשים זמן ושקט נפשי לטפל בבעיות. אני גם מאמין באמונה שלמה שעד שלא ברור לך שהזוגיות היא טובה, לא כדאי להביא ילדים. לפעמים אנשים חושבים שילדים יסדרו את העניינים, וזו טעות. ואני רוצה ילדים, הרבה ילדים. שבט שלם. נכון, אני בן 35, והגעתי לגיל שאני צריך לעשות את השישה ילדים שלי. יכול להיות שברגע שאני אאתר את הבחורה הנכונה, זה יקרה מהר מאוד".
מועמדות פוטנציאליות מוזמנות לשלוח תמונות וקורות חיים למושב נווה ירק בשרון. אבל בינתיים אולי כדאי להן להתוודע מראש למלכודות הטמונות בדרך. להלן מתכון אורי גוטליב לפיתוי מהיר. "מה שצריך זה פשוט להיות בהקשבת שיא", הוא מסביר. "אתה צריך לבוא, להיות מספיק קרוב פיזית ורעיונית, לשמוע את כל הרעיונות שלה, אבל לתת לזה זמן. גם אם ברור לך שהיא רוצה משהו, אז לא ישר לקפוץ, כי אתה צריך להבין שהיא בעצם רוצה משהו אחר, נסתר. תמיד אפשר להזדיין, או משהו, אבל זו לא חוכמה. אם הגעת מספיק קרוב באיזושהי דרך שאני לא אגלה, אתה לא צריך להיות כל כך אקטיבי. רק להקשיב".
- זה ממש ממש עזר לי, תודה. אבל תגיד, יש בך גם צדדים מאצ'ואיסטיים? מחוספסים?
"אני משחק כדורגל. אני לא נראה ככה, אני יודע, אבל יש בי צד ספורטיבי. אני נורא אוהב נהיגה מהירה. אז זה קצת גברי. בגלל זה היום אני נוסע בוולוו 85 מדהימה. זה אוטו שיש בו את הכל, ונוסע מעולה. אבל החלום שלי זה שתהיה לי פורשה. זה חלום מאוד ישן שבטוח יתגשם, כי תמיד אני יכול לקנות פורשה ישנה במחיר של משפחתית יפנית".
אם לשפוט על פי סיכויי הצלחתה הפוטנציאליים של "הכל טוב", עושה רושם שגוטליב לא יצטרך להתפשר על שנת הייצור. זה יהיה חידוש מרענן עבור השחקן שעבר שנים לא פשוטות, בהקשר הכלכלי, ונאלץ אפילו לעבוד כשוטף כלים במקביל לעבודתו בתאטרון חיפה. בשנים האחרונות חשבון הבנק שלו השתדרג, אמנם, תודות להשתתפות בפרסומות, אבל הוא טוען שיכול היה להרוויח יותר אם היה מוותר על עקרונותיו. חברת החשמל, למשל, הדיחה אותו מהתפקיד הנכסף של הקול מאחורי "שקע", אחרי שלכלך עליה בראיון עיתונאי ("נדף משם ריח לא קל של סיאוב", הוא טוען). גם לפלאפון הוא אמר לא, מטעמים אידאולוגיים, כמו, להבדיל, לערוץ הילדים. אבל עם כל הכבוד לפרץ הערכיות הזה, גוטליב עומד עכשיו בראשה של תוכנית חדשה, שאין בה כל יומרה פרט להצחקה. הוא עושה זאת אמנם בכישרון רב, אבל עדיין מבוססת רק על הפרחת בועות סבון בידוריות להמונים.
"אני לא רואה שום נחיתות בהצחקה, לעומת דרמה איכותית", הוא מצהיר. "להפך. אתה מעניק הרגשה טובה למישהו דרך ההומור. זה לא אומר שאני מרוצה ממה שקורה בטלוויזיה, ממש לא. כרגע הבידור שולט, ולצערי אני הולך עם הזרם. אין לאנשים מספיק זמן והקשבה למשהו שיהיה רציני ועמוק ומעניין. זה לא אומר שאני לא אשמח לעומק, ואני עובד על דברים שהם עמוקים ומצחיקים יחד".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| אורי גוטליב. צילום: אירית זילברמן | /images/archive/gallery/149/194.jpg |
|
|
|
|
|
|
"'מה קורה, צנגן, יא זין"
|
|
|
|
|
'שוטטות' היתה כזו, אבל נשארה מקרה די נדיר פה, ואני לא מצליח להבין למה. מה הבעיה לעשות קומדיה מעולה? יש פה את כל הכוחות היצירתיים, כל השחקנים המצחיקים. נכון שעל 'שוטטות' עבדנו חמש שנים, אבל אפשר לקצר זמנים בזה שישקיעו הרבה יותר כסף".
"יהיו אנשים שיגידו שאני חוטא לתחום, אבל ממה שאני רואה, יש דוגמאות לדברים שמצליחים פה בגלל שהשקיעו בהם הרבה כסף. 'ארץ נהדרת', למשל . נכון שזה אומר שצריך לעבוד עם הכותבים הכי טובים, ולכן צריך לשלם להם יותר, אבל הסיכוי שזה יצליח הרבה יותר גבוה, ואז ההשקעה חוזרת. כרגע אני רואה רק מסחרה. לדרמות טובות יש מקום עצום בעיני. אבל כשיש לך מלא בידור, 'כוכב נולד' וכאלה, ופתאום בא לך עוף מוזר שקוראים לו דרמה טובה, אנשים לא מבינים. אבל אפשר להרגיל אותם אחרת, אני בטוח. זה חלק ממה שאני רוצה לעשות גם בתוכנית הזאת. זה יהיה בידור עם תחושה שונה. לא זילות. בידור עם מחשבה".
אחרי כשעתיים בישיבת התסריט של "הכל טוב", נראה כי להצהרה של גוטליב יש כיסוי. ארבעת הכותבים, ביניהם עוזי וייל ויריב (אח של) גוטליב, יצרו מערכונים המצליחים להצחיק קהל רחב, ועדיין לדגדג את גבול הסובלנות של המיינסטרים. כך, למשל, במערכון על "חברמן", גיבור העל הישראלי, שהוא פרודיה על דמות המאצ'ו המקומית. חברמן נוהג לקדם את חבריו בברכת "יא זין!", עובדה שמדאיגה את מפיק התוכנית, שי שטרן. "בואו נחשוב אולי על איבר אחר", הוא מציע. "חשבנו על 'יא תחת!'", אומר אחד התסריטאים, "אבל זה לא עובד. אולי, 'יא פיפי?' . לא , אין כמו זין. אולי ניטפל לאיזו מגבלה גופנית. נאמר (מביט בגוטליב), 'יא גיבנת!'". אחרי כשתי דקות, כשהדיון מגיע לסמטה ללא מוצא, גוטליב מתעורר. "מה, יש לי גיבנת? ", הוא שואל בחשש אמיתי. "אבל אני דווקא עושה 'אלכסנדר'".
"אני אכנס עכשיו ל'רשת'", שטרן נדלק, "ואגיד ליוחנן צנגן 'מה קורה, צנגן, יא זין!'. אם הוא יצחק, אבוד לו". מערכון אחר מדאיג את המפיק עוד יותר. מדובר בראיון עם היסטוריון פיקטיבי, לציון 60 שנה להתנקשות בחיי היטלר. "זה נורא מצחיק", שטרן מחליף צבעים, "אבל לא לתוכנית ראשונה".
"לא צוחקים על היטלר", מכריז עוזי וייל בציניות. "היטלר קשור להרבה מאוד בכירים ברשת, ולא כדאי להרגיז אותם". גוטליב: "אולי נעשה את זה על הימלר? זה יהיה יותר קליל". שטרן , מתעלם: "על מה המערכון הבא? ". יריב גוטליב: "אוגנדה". שטרן: "טוב, אוגנדה זה טוב". שם המשחק הוא, כבר הבנתם, מצח גבוה. לא פלא שבדיחה נמוכה במיוחד זוכה אצל אחד הכותבים לתגובה: "זה לא אדיר מילר פה". הדעתנות של צוות הכותבים מצליחה לחלחל גם אל מעל מפלס הבידור הקל, לפחות בפיילוט. כשיניב בנבנישתי, הדמות מ"שוטטות" שתופיע באורח קבע בתוכנית, מראיין את שאול יהלום באלקנה, יהלום מציג לו בגאווה את הנוף התנ"כי הפרוש מסביבם. "אבל שאול", תוהה הדוס הכי פופולרי בטלוויזיה, "יש פה מלא ערבים, מכל הצדדים".
"השאיפה הכי גדולה שלי כרגע", מצהיר גוטליב, "זה לעזור לאנשים. יש לי רצון, אולי תמים, להיות במקום שבו אנשים אוהבים אותי, נחמד להם לשמוע מה שאני אומר, ואז אני אוכל להגיד אותו לכולם. פתאום נפתחה לי האפשרות להגיע להרבה יותר אנשים ולהצחיק אותם, ואולי לגרום להם לראות דברים אחרת. לדבר על היחס המחפיר שלנו לפלשתינים, על זה שאנשים פה כבר שכחו איך להתאגד כדי לעמוד יחד על הזכויות שלהם, על חוסר ההקשבה שלנו אחד לשני". אהה .
- ועל כל זה תדבר ב"הכל טוב".
( צוחק) "לא ממש. יש פה מגבלות של שעת שידור, זכיין והרצון שלי לפנות לקהל רחב. אבל אחרי זה, נשמח אם ישמעו מה יש לי להגיד. אם זה יזיז למישהו. אם לא, אני אשתוק. מבטיח".
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
