ראשי > תרבות > יוצאים > כתבה
בארכיון האתר
מיצי מיצי, רק אל תפליצי
אנחנו מצדיעים להלו קיטי, החתולה הכי חמודה בהיסטוריה, במלאות 30 שנה להיווסדה
לכתבה הקודמת דפדף בתרבות לכתבה הבאה
תמר גלזרמן
4/8/2004 18:11
"מעולם לא נראה טוסטר אובן חמוד שכזה לאורך ההיסטוריה האנושית"
(מתוך המגזין
של אופרה וינפרי)

קיץ חם בגזרת החתולים. אם לא די בקאמבק התלת-מימדי של
גארפילד, גם הלו קיטי חוגגת השנה יום הולדת 30, והיפנים, שלא ייתפסו חיים בלי מרצ'נדייז כלשהו של הדמות הזאת, כבר נותנים בחגיגות. בימים אלו נפתחת בטוקיו "הלו איקס" – תערוכת צילומים, ציורים ומיצבים שעוסקת בגורת החתולים עם הסרט על הראש, בהשתתפות אמנים מכל העולם, ואנחנו כאן כדי לחגוג לה יום הולדת שמח.

הלו קיטי נולדה בלונדון ב-1 בנובמבר 74', ונשארה מאז במשקל שלושה תפוחים. היא אוהבת דברים חמודים כמו סוכריות, כוכבים ודגי זהב. הצד החזק שלה הוא אפיית עוגיות, אבל מה שהיא הכי אוהבת זה לאכול פרוסה מעוגת התפוחים של אמא. זו בערך כל האינפורמציה האישית שניתן ללקט על החתלתולונת האילמת. בניגוד למרצ'נדייז של דמויות מצוירות אחרות, שברוב המקרים מתיימר להיות מוצר נילווה לעיקר (בובות של נמו, תחתונים של מלך האריות), הלו קיטי היתה תמיד משק אוטרקי – היא מרצ'נדייז של מרצ'נדייז שנברא להיות מרצ'נדייז.
 
קיטי היא לא הדמות היחידה שהתפרסמה קודם כל בגלגולה כקלמר ורק אחר כך כדמות בסרט או בתוכנית. המצאת דמויות לשם דמויות היא ביזנס מוכר ביפן: קמפיינים מתהדרים בדמויות מקוריות. גם סנריו (Sanrio), החברה שעומדת מאחורי קיטי, מחזיקה בכמה מאות ברנשים קטנים לצרכים פרסומיים לפי בקשת הלקוח. הדמויות המומצאות, מחוסרות קונטקסט נרטיבי כמו סרט או קומיקס, מקיימות תעשייה עצומה של מוצרים. שיט, להלו קיטי יש אפילו
ויברטור.

למרות שתפלצות דורשניות הרבה יותר, כמו הטמאגוצ'י והפרבי, צצו גם הן ביפן, הלו קיטי היא עדיין השגרירה המפורסמת ביותר של תרבות ה"קאוואי" – אותו טירוף יפני מדבק לכל מה שחמוד ומצויר. ה"קאוואי", שיכול להיתפס כראייה אותנטית של העולם כמסיבת תה אחת גדולה אבל גם כמזימה חמדנית שנועדה להנציח התנהגות אינפנטילית בקרב נשים ונערות, חולש על אחוז לא קטן מהתרבות היפנית הפופלרית. זה נע מ
פוקה, דמות קוריאנית דווקא, שגוזרת קופון לא רע גם בישראל, ועד אתרים שמציעים רבבות עיצובי דמויות, לרוב על טהרת החתלתולים והארנבונים למיניהם, למטרות שנעות מריענון הדסקטופ ועד רכישת רכב. ומעל כולן מתנשאת, כאמור, הלו קיטי – בוודאי שברמת המיסחור.
 
בניגוד לדוגמנים אחרים של אסתטיקה יפנית פופולרית, כמו דמויות האנימה, המנגה או המוצרים הנלווים למשחקי מחשב או טלווויזיה, הלו קיטי לא נועדה ללוות דבר. היא פשוט מה שהיא – חמודה – וזה כל תפקידה. להיות קישוט פופולרי שתופס במערב בעיקר נערות בחטיבה, אבל מחזיק ביפן גם מועדוני מעריצים של אמהות צעירות שאוהבות אותה עוד מילדות, וממשיכות לתמוך גם בגיל הזהב. בארץ, אגב, מתנקז ההלו קיטיזם לאזורים הצפויים של הילדות, בעיקר בחנויות מתנות ובחנות הקונספט של קיטי ברמת אביב ג'.
 
כמייצגת הבכירה של אובססיית ה"קאוואי" לחמידות תמימה ומתפנקת, קיטי גם יושבת בול על כמה מהוויברציות החזקות ביותר שנושבות בעולם הזוהר המערבי, ואוחזת במעריצות מתיילדות דוגמת פאריס הילטון, קמרון דיאז, כריסטינה אגילרה, כרמן אלקטרה, מריה קארי, דרו בארימור, ברנדי ושרה ג'סיקה פארקר. 
 
הלו קיטי
קיטי נלחמת באיידס
"כולם רוצים להעביר את ימיהם בשמחה" (מתוך האני מאמין של שינטארו צוז'י, ההוגה והבעלים של הלו קיטי).
 
במהלך 30 השנה שחלפו מאז עיצבה חברת סנריו את דמותה של הלו קיטי, הספיקה החברה להחליף סטטוס מחברה שהשמועה על מוצריה מגיעה מפה לאוזן לתאגיד מאסיבי שמגלגל
מחזור של כ-3 מיליארד דולר בשנה ואוחז ביותר מ-200 בוטיקים ברחבי העולם ובעוד כ-4,000 נקודות מכירה. לצד הדגמים הסטנדרטיים, משווקת סנריו גם ליין של מוצרי קיטי בודדים שיוצאים לחנויות לחודש בלבד כדי להפוך למוצרי אספנים. במקביל נתפרה לקיטי גם משפחה (כולל אחות תאומה וחנונה שנראית בול כמוה, רק עם סרט בצד השני) וחברים (רקון, כלבלב, ארנבון, דוב), שמתעניינים כולם בלימודים, חברות ומחשבות חיוביות על הזולת, ושמגדילים גם הם – עם דגש על הפינגווין המרושע באטץ מארו – את מחזור הרווחים של סנריו.

המוצרים הנלווים, או יותר נכון המקיימים את הלו קיטי, נעים על הספקטרום הרחב שבין עטים, עפרונות ומחברות, דרך טוסטרים, קומקומים ומסטיקים, ועד מכוניות דייהטסו הלו קיטי, יהלום בצורת קיטי בשווי 30 אלף דולר וכרטיסי אשראי. קיטי מריצה גם שני לונה-פארקים שונים ביפן, פסטיבל גלישת גלים בארצות הברית, תוכניות טלוויזיה שממוענות ככל הנראה לפעוטות וקומיקסשממוען ככל הנראה לאימבצילים.

את טבילת האש הקולנועית שלה עשתה קיטי ב-81' בסרט "המטריה החדשה של קיטי ומימי". שנתיים מאוחר יותר כבר מונתה החתולה חסרת הפה לשגרירה הצעירה של יוניצף בארצות הברית וכעשור לאחר מכן זכתה למינוי כפול כשגרירה של יוניצף גם ביפן. בימים אלו נאבקת קיטי גם בנגיף האיידס על ידי השקת חולצת אספנים שמכירותיה קודש לחינוך הציבור.

"מתנה קטנה, חיוך גדול", מסבירים האנשים הטובים בסנריו, "זה יותר מסתם משפט קליט. זה היסוד של כל מה שאנחנו עושים, ואנחנו גאים לומר שאנחנו יוצרים חיוכים כבר יותר מ-40 שנה. בסנריו אנחנו מאמינים שמתנה זה יותר מסתם מתנה, זה האמצעי להביע את רגשותינו העמוקים לאחרים. הפילוסופיה הזו מנחה את כל הפעילויות של סנריו – בין אם זה עיצוב כלי כתיבה, חנות או סדרה מצוירת".
 

לפעמים אני אוהבת להרביץ לקיטי
ממש חזק.
באטץ מארו, חבר של הלו קיטי
תמונות
אמנות
חדשות
טלוויזיה
קולנוע
מוזיקה
ספרים
יוצאים
  מדד הגולשים
הפוליגרף: קרקס...
                  24.31%
פלסטינים נגד סנופ ...
                  11.55%
בהופעה חיה: אייל...
                  11.42%
עוד...

יוצאים
אז, לאן הולכים?  
סליחה, יש'ך שקל?  
בקצב הרגאיי – פסטיבל האביב בצאלים  
עוד...