 |
אנרי קרטייה-ברסון, מהחשובים שבצלמי המאה העשרים, מת אתמול בביתו שבדרום צרפת בגיל 95, שבועות ספורים לפני הגיעו לגיל 96. קרטייה-ברסון היה חלוץ בתחום הצילום, והביא לשינוי במעמד המדיום – מתחביב לשעות הפנאי, למקצוע ומדיום אמנותי מרכזי. נשיא צרפת ז'אק שיראק הספיד אותו אמש באומרו כי מותו הינו אבידה קשה לאומה הצרפתית.
ברסון נולד ב-1908 בעיירה קטנה ליד פריז, כבן למשפחה בורגנית אמידה של יצרני טקסטיל. הוא למד אמנות בסוף שנות העשרים, בשיא תקופת הסוריאליזם.
בשנת 1931 נסע לאפריקה, וחי במשך שנה כצייד. כשחזר לפריז, רכש מצלמת "לייקה" 35 מ"מ, והחל בקריירת הצילום המהפכנית שלו. ברסון נחשב כמי שטבע את המושג "הרגע המכריע", מושג שהגדיר את האופן שבו צילם והתייחס למדיום. לשיטתו, אמנותו של הצלם היא בחירת הרגע וזווית הצילום, תוך הימנעות מהכנסת תוספות מלאכותיות, כמו תאורה, למשל. תערוכת הצילום "הרגע המכריע" שהציג במוזיאון הלובר בפריז ב- 1952, היתה תערוכת הצילום הראשונה שהוצגה במוזיאון.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ברסון. צילום: אי.פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מתעד על
|
 |
|
 |
 |
 |
|
במסגרת עבודתו כצלם במגזינים נשלח למשימות רבות ברחבי העולם. בין היתר תיעד את ניצחנו של מאו צה טונג בסין, את מותו של מהטמה גנדי בהודו, את מלחמת האזרחים בצרפת ואת הכתרתו של המלך ג'ורג' ה-6 באנגליה. לאחר כיבוש צרפת ב-1940, הוא נאסר על ידי הגרמנים אבל הצליח לחמוק מהם שלוש פעמים, ועם סיום המלחמה תיעד את שחרור פריז. ב-1947 ייסד עם שני צלמים נוספים את סוכנות הצילום "מגנום". בשנת 1968 פרש רשמית מן הצילום כדי לצייר, אולם המשיך לצלם עד לשנות התשעים המאוחרות. למרות הימנעותו מפומביות, מעמדו כצלם המשיך לנסוק, ורטרוספקטיבות של עבודותיו חוזרות ומוצגות כבר החל משנות השישים. בשנה שעברה נערכה לכבודו תערוכה רטרוספקטיבית גדולה בספריה הלאומית של פריז, שבה הוצגו צילומיו, ציוריו וכמה מהתנסויותיו בקולנוע. קרטייה צילם גם את הסלבז של תקופתו, ביניהם אנרי מאטיס, הזמרת אדית פיאף וקיסר וינדזור, ונודע באוסף דיוקנאותיו של ג'קומוטי. ב-1997, לאחר שכבר פרש מן הצילום, הספיק עוד לצלם את האמן לוסיאן פרויד. |  |  |  |  | |
|