 |
/images/archive/gallery/110/531.jpg אחי רז
צילום: רענן כהן  |
|
|
| אולי כדאי להפחית את מינוני הצחי איראני במונולוג הפתיחה |
|
|
|
| אחי רז לא ממהר לשפוט את "כל לילה" ואסף הראל, למרות שהתוכנית הראשונה היתה די איומה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"כל לילה", 22:30, ערוץ 10
נדמה לי שזה לא ממש הוגן לשפוט את "כל לילה", הלייט נייט היומי החדש של אסף הראל, על פי התוכנית הראשונה. להצחיק פרונטלית ולראיין כמו שצריך הן ככל הנראה שתי המשימות הקשות ביותר שעומדות בפני כל איש טלוויזיה. לעשות את זה בשידור חי מדי יום בשבוע, וללא ניסיון קודם, הופך את המשימה למורכבת שבעתיים. גם ההשוואה לקונאן או'בריאן, ההשפעה הברורה ביותר על הפורמט של "כל לילה", שלא לדבר על החפיפה במועדי השידור של שתי התוכניות, לא פועלת לטובתו של הראל.
אז כאמור, קשה לשפוט אחרי תוכנית אחת, אבל זו של אתמול היתה די איומה. ההתרגשות הגלויה של הראל פגמה קשות בתזמון הקומי שלו, שממילא אף אחד לא ערב לקיומו, וזה שהחומר הכתוב מלכתחילה לא התעלה לרמה גבוהה הפך את מונולוג הפתיחה החגיגי למחזה קצת מכמיר לב. הדיאלוג עם אורחי תוכנית הבכורה, אלון אבוטבול ואילנה ברקוביץ', לא שיפר את המאזן. אם יש מרכיב אחד שבולט בנחיצותו אצל קונאן או'בראיין, הוא שאתה לא יכול לסמוך על האורחים שלך שיביאו איתם את האנטרטיינמנט. גם כשיש לך אורח, זאת עדיין המשימה שלך – ובאמריקה המרואיינים הרבה יותר משופשפים בתחום הזה מאלון אבוטבול. הראל עוד לא הצליח לעשות את זה כמו שצריך, והתוצאה היתה שני סיפורים מתארכים, נטולי פואנטה ומאוד
מאוד משעממים.
להראל יש מידה לא מבוטלת של חן, חיוך שמעורר הרבה אמפתיה, חוש הומור שכבר הוכח במספר הזדמנויות, וקודקוד אקספרסיבי שברור שלא מלא בתבן. הוא בהחלט מצטייר כדמות כיפית. ניכר אמנם, גם לאחר שמבטלים את פקטור ההתרגשות, שיש לו בעיית כריזמה מובנית וגבות מוזרות, אבל לא ברמות כאלה שבהכרח יאלצו אותו לוותר על הקריירה החדשה שבחר לעצמו. מאוד יכול להיות שתוך שבוע-שבועיים נראה אסף הראל אחר. מגובש, בטוח בעצמו, מאלתר בזמן אמת, מגיב למרואיינים ומתלוצץ עם רופאיו. יכול להיות גם שזה לא יקרה. לא כל אחד יכול לסחוב על הגב שלו תוכנית אירוח מגניבה בשידור חי. זה לא אומר שהוא לא מוכשר. רק שהוא לא יכול לסחוב על הגב שלו תוכנית אירוח מגניבה בשידור חי. בקיצור, רק הזמן יגיד.
כמה הערות קצרות על המסביב:
1. הירידות העצמיות על ערוץ 10 והרייטינג העלוב שלו לא מצחיקות. זה מגושם, צפוי ומשומש. בעצם, זה אף פעם לא היה מצחיק.
2. אותו דבר לגבי לשים דברים במיקרוגל ולראות מה קורה. בשביל זה יש ערוצי מדע.
3. להנחית פסנתר כנף על הראש של בייגה שוחט זה לא כזה "הומור משוגע" כמו שאפשר אולי לחשוב. אם חייבים להנחית עליו משהו, מוטי קירשנבאום היה יותר מצחיק.
4. הכוסות מגעילות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אסף הראל. צילום: נעם וינד
|
|
|
 |
|
 |
|
"חלום רטוב", 21:45, ערוץ 10
|
|
|
 |
|
|
|
סרט התעודה האוורירי על מסעה של בר רפאלי למאוריציוס בשליחות גליון בגדי הים של "ספורטס אילוסטרייטד" הדרום אפריקאי לא הותיר אותנו עם שום מידע חדש על הכוסית החייכנית מהוד השרון. מה שכן, נחשפו בו שתי עובדות שעל בטוח הותירו כמה פיות פעורים בקרב העולים החדשים שהגיעו השבוע מחבש: א. גרפיקאים מרטשים בפוטושופ את התמונות, כדי לגרום לנו לחשוב שלדוגמניות יש גוף מושלם ב. גליון בגדי הים של "ספורטס אילוסטרייטד" לא באמת מוכר בגדי ים לנשים, אלא דוגמניות כמעט ערומות לגברים.
עם זאת, בהתחשב בכך שנחסכו מאתנו מרבית הרפליקות המודבקות נוסח "אני גאה לייצג כאן את ישראל", והעובדה הבלתי ניתנת להכחשה שאכן מדובר בחתיכה ברמה בינלאומית, נראה לי שרק טמבל ימשיך ויתלונן.
|
|
|
|
|
|
|  | | בר רפאלי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | סטייליסט, כותב על מוזיקה ושטויות אחרות | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
