 |
/images/archive/gallery/176/005.jpg ''הגולם''.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| אמש נפתח הפסטיבל לתיאטרון אחר. להבטחת המארגנים ההצגות השנה יהיו נועזות, אלטרנטיביות ואנטי-מיינסטרימיות |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
טל פרי
3/10/2004 9:15 |
|
|
|
|
|
|
|
אם יתממשו התחזיות האופטימיות של מנהלי פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, שנפתח במוצאי שבת, יגיעו כרבע מיליון איש למתחם המופעים במהלך ארבעת ימי האירוע. מה שמוכיח שהפסטיבל, שחוגג השנה חצי יובל להיווסדו, הצליח לשקם את מעמדו כמותג, אחרי שרק לפני ארבע שנים נראה היה שהוא שובק חיים בעקבות פרוץ האינתיפאדה.
"יש לנו סיבות טובות להיות אופטימיים", אומר מנכ"ל הפסטיבל אלברט בן-שלוש. "להצגות השונות בתשלום יצאו למכירה כ-17 אלף כרטיסים, ולמרות שעם ישראל ידוע כמי שמגיע לקופות רק ברגע האחרון, הדיווחים ממשרדי הכרטיסים בשלב המכירות המוקדמות היו הטובים ביותר זה שנים. להפיק אירוע כמו פסטיבל עכו לא הופך קל משנה לשנה, בייחוד לא בשנה הנוכחית, בה רצינו אווירה חגיגית יותר בגלל חגיגות חצי היובל. התקציב שלנו השנה הוא כ-3.2 מיליון שקל, 200 אלף יותר מבשנה שעברה, אבל בסכום הזה אנחנו מעלים השנה במסגרת התחרותית של הפסטיבל עשר הצגות במקום שבע, ויש הרבה יותר מופעי חוצות ואירועים מוזיקליים".
בנוסף להצגות ולאירועי החוצות, מתעורר השנה פעם נוספת הדיון סביב יעילותו של פסטיבל עכו כמקפצה לכשרונות חדשים בתחום התיאטרון ומופעי הבמה האלטרנטיביים, אלו שלא ימצאו את מקומם על במות התיאטרון הרפרטוארי
או ימשכו מפיקים פרטיים להשקיע בהם. מבין הצגות התחרות של השנה שעברה לא הצליח שום מופע לשרוד, כולל המופע "גרעינים" שזכה במסגרת התחרותית.
עתי ציטרון, המנהל האמנותי של פסטיבל עכו בארבע השנים האחרונות, נפרד השנה מתפקידו. על ציטרון נאמר שהוא החזיר את המילה "אחר" להגדרה "פסטיבל לתיאטרון אחר", והוא מאשר בלהט: "זה בפירוש היה חלק מרכזי ב'אני מאמין' שלי כשקיבלתי על עצמי את הניהול האמנותי של הפסטיבל. כמו הדגש על מופעים שעוסקים בדו-קיום בין יהודים וערבים - עוד מגמה שהפסטיבל מטפח בשנים האחרונות, והשנה בצורה בולטת במיוחד. אני מאמין שבפסטיבל עכו צריך להראות דברים שקהל לא יראה על במות אחרות. זה סוד הקסם של האירוע. היו שנים בהן הפסטיבל נתן ביטוי למופעים יותר מיינסטרימיים, ומנהלים אמנותיים של תיאטראות רפרטואריים היו מגיעים לעכו עם סל קניות כדי לרכוש הצגות, אבל הסיבה שזה כמעט לא קורה יותר היא לא רק אמנותית. גם התיאטראות מעיזים הרבה פחות. עד לפני כמה שנים, כל תיאטרון הקפיד לצד הצגות שפונות לקהל יעד רחב לתת ביטוי גם לשונה, למתריס, לייחודי ולחדשני. היום, בעיקר בגלל מצבם הכלכלי הקשה, תיאטראות לא מהמרים על מופעים שהיכולת שלהם להביא קהל לאולמות היא מוגבלת".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
"קידמה"
|
|
|
 |
|
 |
|
שבוי בשיקולים כלכליים
|
|
|
 |
|
|
|
וכאמור, ישנו גם עניין חצי היובל לפסטיבל עכו, שיצוין בין השאר בספר מהודר ובתערוכה שתועלה במתחם הפסטיבל, ותציג את מיטב המראות והזכרונות מ-25 שנות תיאטרון אחר.
אוצר התערוכה ועורך הספר, האמן חוני המעגל, טוען גם הוא שהפסטיבל הפך במידה רבה שבוי בשיקולים שהם יותר כלכליים מאמנותיים. "התחלתי לעבוד על הספר ועל התערוכה בהתראה קצרה יחסית, של כמה חודשים", הוא אומר, "אבל היה ברור לי שאני מעוניין לתת דגש בעיקר לאנשים ולמופעים היותר אלטרנטיביים. אני מכיר אישית את רוב האמנים והמנהלים האמנותיים שעבדו בפסטיבל ב-25 שנותיו , ודרכם התחלתי לאסוף חומרים. היו במהלך השנים מנהלים אמנותיים שניסו לתת לאירוע פן עממי יותר, עם הצגות ומופעים שיכלו בקלות לעלות גם בתיאטרון רפרטוארי, אבל בעיני זה חטא למטרה המקורית של פסטיבל עכו. מי שבאמת הפך את הפסטיבל הזה למותג לחובבי תיאטרון אחר הם האמנים האלטרנטיביים, בעיקר אלו שמופיעים באירועי החוצות. הנתונים מדברים בעד עצמם. אם השנה הוצעו למכירה 17 אלף כרטיסים, אבל מצפים לרבע מיליון מבקרים, אז מה מושך בעצם את הרוב המכריע של הקהל אם לא מופעי החוצות? "
אבל המציאות מוכיחה שבתום ימי הפסטיבל המופעים לא שורדים, לא מופעי החוצות ולא הצגות התחרות. "זה מצער מאוד. עוד סימן למגמה השמרנית ששולטת היום באמנות בישראל. הממסד התרבותי בארץ מחבק את פסטיבל עכו כאירוע, אבל מתנכר למופעי הפסטיבל בסיומו. החשש שלי הוא שיותר ויותר אמנים צעירים יחששו להעלות בארץ מופעים אלטרנטיביים, כי בסופו של דבר לא תהיה להם במה לתת לכשרונם ביטוי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"הדרך לעין חרוד"
|
|
|
|
|
|
|
הצגות באולמות האבירים
|
|
|
|
|
|
|
פסטיבל עכו מתקיים, כמדי שנה, במתחם העיר העתיקה, כשאולמות האבירים משמשים את רוב ההצגות. הוא היה אמור להיפתח אמש במופע על החומה המזרחית של העיר, עליה הופיעו בין השאר הרכב המתופפים הערבי "אלתאבלין" משפרעם, להקתו של עידו תדמור, להקת "קולות אורט" מעכו בשיתוף תלמידי בית-הספר הערבי בשירי שלום בעברית וערבית ורמי קליינשטיין.
השנה הוחלט להעניק את אות יקיר הפסטיבל למנכ"ל תיאטרון הבימה יעקב אגמון וליוסי פיטוסי, דמויות מפתח בהיסטוריה של הפסטיבל.
עשר הצגות משתתפות השנה בחלק התחרותי: "יום בחיינו", פרי עטו של המחזאי הסורי סעדאללה ונוס, בבימויו של מוחמד בכרי (בערבית עם תרגום לעברית) ; " חתוך דק דק", יצירתן של טובה בירנבאום, רחל נץ-סלומון ורחל קשת; "הדרך לעיןחרוד", יצירה משותפת של מיכל קפלן ומור פרנק על-פי ספרו של עמוס קינן; "שיבוט", שמוגדר כ"הזיה מוזיקלית" בפי יוצרו, יניב שנצר; "קידמה", מאת טובי ה. דיקמן ובבימויו; "הגולם", מאת דן וסרמן, בבימויו של רוני סיני; מופע התיאטרון החזותי "ריקוד לבן", יצירתם של סווטלנה ליפשיץ וסהר עזימי, שמתרחש על פני המים; "מנו מלך אטלנטיס", יצירתם של יונתן לוי וליאור ווטרמן; "עננים בדרך הררית", מאת אורנה עקאד ובבימויה, ו"מה את חושבת", יצירה חדשה של האמנית מיכל היימן.
כמו כן ישתתפו בפסטיבל, שלא במסגרת התחרותית, מבחר הצגות חדשות של יוצרים ואמנים שהטביעו את חותמם על האירוע במהלך השנים, לצד מגוון מופעי חוצות פתוחים לקהל ומופעים מוזיקליים במהלכם משתפים פעולה מוזיקאים יהודים וערבים. בין הנוטלים חלק במופעים אלה: ג'וזף אטרש, יאיר דלאל, הזמרת דלאל אבו-אמנה, להקת שבט-יהודה, הרכב הרוק כתם-לידה, הראפרים הערבים-ישראלים ווסים עקר וסוהיל פודי, טל שגב, להקת איזבו, אמאל מורקוס, סי היימן, להקת וולעת, דני גלבוע ומשמרת-הצניעות, להקת סוכרחום ועוד.
מופעי המוזיקה מתקיימים בחאן אל-שווארדה, מדי ערב, משבע ועד אחת אחר חצות. שיתוף פעולה נוסף מתקיים השנה בין הנהלת הפסטיבל ותיאטרון הבימה. הבוקר בתשע וחצי יוצאת רכבת מיוחדת צפונה, ובה שחקנים, יוצרים ועובדי התיאטרון שיסיירו במתחם הפסטיבל, יצפו בהצגות השונות, ובערב יועלה באודיטוריום עכו המחזה "פרפרים הם חופשיים" עם ליא קניג, גיא זוארץ, הילה וידור וטל ירימי. פירוט מלא של אירועי ומופעי פסטיבל עכו ניתן למצוא גם באתר האינטרנט הרשמי של האירוע: www.accofestival.co.il.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
