 |
/images/archive/gallery/110/369.jpg פוריה גל
צילום: רענן כהן  |
|
|
|
|
|
|
| פוריה גל מתבדרת מהשואו של ערוץ הכנסת, אבל מצטערת שבסוף הערב לא מדיחים אף מתמודד |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סיקור מותו של כריסטופר ריב, חדשות ערוץ 10 ו-2
סופרמן נאסף אל אבותיו. הלך לו בדרך כל בשר. הודעה נמסרה למשפחתו. למרות שמדובר במותו של אדם, העונה לשם כריסטופר ריב, התקשו המגישים להתנתק מהנוסטלגיה. הצער על אובדנו של מיתוס הנעורים סופרמן, שהוכיח כי על אף
השארם והחבילה, גם הוא בן תמותה. אגב, נמסר כי גם מקגייוור זקוק להשתלת מח עצם, קראטה קיד קרע גיד, ואפילו וונדר וומן, כמה שלא ניסתה לשמור על עצמה ולעשות כושר, סובלת מבריחת סידן. יש פרחים שבני חלוף. תנצבה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ערד ניר. מיברג טוען שהוא דומה לקלארק קנט
|
|
|
 |
|
 |
|
שידורי פתיחת מושב החורף בכנסת, ערוץ 99
|
|
|
 |
|
|
|
את זה עוד לא עשו, ריאליטי של כנסת ישראל. אולי זו המטרה המוסווית של ערוץ הכנסת החדש: לייצר רייטינג מהמחוות הנלעגות של נבחרינו. והאמת, זה לא נופל בשום דבר משאר תכניות הז'אנר, למעט העובדה שבמקום ג'יפ על ארבע מקבלים וולוו. יש ייצוג לערבים ולדתיים, יש דינמיקות סמויות, מזימות ותככים, יש תחרויות נושאות פרסים, נסיעות לחו"ל או סתם תיקים. רק בעיה אחת מסתמנת: אף אחד לא הולך להיות מודח בסוף (להוציא אולי את נעמי בלומנטל).
מופע פתיחת מושב החורף של הכנסת היה אמש להצגה הרעה בעיר. ולא שלא צפינו. גיבור הפרק היה השר מאיר שטרית, איש שהשיל מעליו את חוויות הילד במעברה לטובת חיוך ווינרים תמידי. הוא אפילו התוודה פעם שכלבתו לובשת וורסאצ'ה. שטרית הכריז מעל דוכן הנאומים ש"אני אומר לכם, אין אפילו אדם אחד בישראל שאין לו מקור פרנסה. דמי אבטלה, או לפחות הבטחת הכנסה". יתכבד נא השר וינסה להסתדר עם 500 שקל בחודש. אפילו הכלבה שלו תפסיק לעשות פילאטיס.
והיה גם בידור צרוף, כמו למשל פליטת הפה הפרוידיאנית של ח"כ רוני בר און: "אני אומר לחברי הכנסת, כאן מעל דוכן העדים... דוכן העדים אמרתי??? מעל דוכן המליאה". הוא יודע על מה הוא מדבר. את תפקיד הצ'ינו של החבורה תפס יו"ר הכנסת רובי ריבלין, שדפק בפטיש כמו נגר בקריז, כאילו כדי להשתיק את החברים, אבל התערב וחתך את הנואמים יותר מכל אחד אחר. ריבלין אף הביא את הערב לשיא קומי-טראגי, כאשר העיר לדליה איציק, בשיא הרצינות, "גברתי הנכבדה מאוד, לא רק הנכבדה... אני מבקש לא לקרוא קריאות ביניים בעמידה!", ובכך תרם עוד נדבך חשוב לתקנון הלא כתוב של הביזאר. לא נגענו.
אווירת הפארטצ' וחוסר הפורמאליות, שמאפיינת את עמנו היקר בימים כתיקונם, הופכת בשידורי ערוץ הכנסת לבדיחה על גבול הבורקס. קבלו למשל את ח"כ ברקה מתחיל לנאום, ופולט "איוו'ה" כשהוא מגלה ששכח את המשקפיים. לא רק שלא היה שם קורט חגיגיות, היה בלבול, זלזול ובלגן שלם (ריבלין: "ח"כ צבי הנדל, מה... האיחוד הלאומי ישראל ביתנו זה נקרא, או רק האיחוד הלאומי"? הנדל: "מה שת'ה רוצה"). בואו נקווה שערוץ הכנסת החדש לא ילעיט אותנו בשידורים מביכים מהיכל הנפילים. זה בדיוק כמו העירום של ויקי כנפו: יש דברים שגם אם יודעים שהם שם, פשוט עדיף לא לראות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אתמול בהשקת מושב הכנסת. צילום: אי.פי
|
|
|
|
|
|
|
אפידורל , ערוץ YES +, 21.30
|
|
|
|
|
|
|
"אמא: את לא סינדרלה, ואף גבר לא יבוא מעצמו.
בת: כן?! אז למה הקראת לי במשך שנים את הסיפור הזה?
אמא: לא באמת התכוונתי... תראי את הבת של ברוריה, היא ממש משקיעה, מחלקת פלאיירים בצמתים".
שאפו לשנינות, להומור, לדיאלוגים המושחזים ולמשחק הלא רע בכלל ב"אפידורל". מסתבר שיש דבר כזה, הומור עצמי נשי בטלוויזיה הישראלית. והוא כל כך רחוק מההתחנחנות הגנדרנית של איה ושירלי, או מהדאחקות הקלפטאיות של עדי אשכנזי, עד שפשוט בא לצחוק. למשל, מערבון נשי בהשתתפות אפרת בוימולד הנהדרת ואוהד קנולר, שבסופו הם יורים זה בזה ("תמיד ידעתי שנגמור ביחד"), או פרסומת לשפתון בשם תשוקה שישאיר את הגבר שלך דבוק לך לשפתיים, מצליחים לייצר אמירה חתרנית באמת. כיף לראות.
מעצבנים במקצת הם המעברונים בין מערכון למערכון, שקוטעים את הרצף, עושים רעש ופוגמים בגרוב של הצפייה. אל תפחדו שם ב-YES, אנחנו יודעים לבד מתי נגמר מערכון ומתחיל חדש. אנחנו יודעים היטב שזה "אפידורל". תנו קצת קרדיט.
|
|
|
|
|
|
|  | | אפידורל. צילום: ארכיון | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | עיתונאית במעריב, כותבת על כל מיני. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
