 |
/images/archive/gallery/138/526.jpg גניפר לופז.
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| אחרי הפלופ המהדהד של סרטה האחרון, ג'ניפר לופז שוב רוקדת, הפעם עם ריצ'רד גיר בסרט "הנרקוד". עם בעל שלישי חדש, אג'נדה פוליטית וחברים חדשים, ג'י לו עובדת להוציא לה את הטבלואידים מהווריד |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
ג'ודי סולומון, לוס אנג'לס, תרגום: טל פרי
15/10/2004 8:33 |
|
|
|
|
|
|
|
יש כבר מי שמכנים אותה אליזבת טיילור של הדור הזה. ולא בגלל העיניים הסגולות. ג'ניפר לופז התחתנה בפעם הראשונה ב-97', עם הדוגמן אוג'ני נואה. פחות משנה אחרי צהלות הכלולות, נפרד הצמד.
ב-2001 נישאה לופז בשנית לרקדן כריס ג'אד. הפעם זה אפילו לא החזיק שנה. תשעה חודשים. אבל כל זה היסטוריה. ביוני האחרון נישאה לופז בשלישית, לזמר מרק אנטוני. אולי הפעם זה זה. נישואיה לאנטוני, גרוש טרי בעצמו, היו הפתעה לא קטנה למעריציה בפרט ולתקשורת בכלל,כשהתרחשו רק חמישה חודשים לאחר סיום יחסיה עם בן אפלק.
הרומן של בן וג'ניפר (או בקיצור בניפר) נמשך שנה בלי חתונה באמצע, ועמד לכל אורכו בראש כותרות תוכניות הבידור בטלוויזיה וכאייטם קבוע על שערי המגזינים. לא משהו שאליזבת טיילור וריצ'רד ברטון לא ספגו. אבל הניפוח התקשורתי שהקיף את הצמד לופז-אפלק לא עשה טוב מדי לסרטם המשותף "אהבה מחוץ לחוק" שלא רק קיבל ביקורות גרועות, אלא גם הפך לבדיחה ונחל כישלון חרוץ בקופות. אבל כל זה היה מזמן, ב-2003, ועכשיו ג'י ילו שוב על דוהרת ומככבת מול ריצ'רד גיר בסרט "הנרקוד?", שמבוסס על הלהיט היפני באותו שם מ-96', שבוים על ידי מסאיוקי סו.
הגיבור הוא גבר נשוי ומסודר לכאורה שחש כי משהו חסר לו בחיים והולך בסתר ללמוד לרקוד. במהרה הוא משתנה מאדם מתבודד, נוקשה ומלנכולי למישהו הרבה יותר מאושר ונסבל. גיר מגלם את
הגבר המרקד, עורך דין מצליח, אשתו מגולמת על ידי סוזן סרנדון ומדריכת הריקוד היא ג'ניפר. וכך תיאר גיר את הסרט: "זהו סיפור על בחור שנוסע ברכבת כל לילה ומסתכל החוצה מהחלון, כמו שכל אחד עושה, ומיד מתחיל לחלום. הוא מפנטז מה היה קורה אם היה מעז ללכת אחרי הדחפים שלו. בדרך כלל, החלום מסתיים כשהרכבת מגיעה לתחנה.
"הבחור הזה, כל פעם שהוא עבר ברחוב 34 הוא ראה בחורה יפה בחלון של סטודיו למחול. זאת היתה התאהבות שהביאה אותו לילה אחד לסטודיו, אבל ברגע שהוא היה שם הוא הבין. הבין שהוא אוהב את המחול משום שזה מוציא אותו מעצמו.
"זה אתגר עבורו, אבל זו גם תקשורת בין אנשים שפגועים באופן מסוים, לא שלמים, שמרפאים אחד את השני כשהם לומדים איך לרקוד ביחד. אלו הדברים שלדעתי נוגעים ללב בסרט הזה. גבר ואישה רוקדים צריכים להיות פתוחים ולבטוח אחד בשני, אבל הדרך היחידה לרקוד היא כששני הפרטנרים חזקים. אף אחד לא סוחב את השני, אבל אחד מוביל והשני עוקב אחריו, לא במונחים של היררכיה או של כוח אלא של תהליך, וכשהריקוד טוב אתה לא יודע מי מוביל, בגלל שזה כל כך ספונטני וכל כך מיידי וזה גם פועל כמטאפורה לנישואים".
על תפקידה של ג' ניפר בסרט הוסיף ואמר: "היא צילמה את הסרט בתקופה שבה עברה הרבה אירועים אישיים וקיבלה הרבה תשומת לב. היא יצרה את הדמות הזאת ותרמה לזה כל כך הרבה מעצמה" .
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ג'ניפר לופז. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
פלאשדאנס
|
|
|
 |
|
|
|
פגשתי את ג'ניפר לופז לראיון במלון "אסקס" בניו יורק. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נפגשות, וכמו תמיד, גם הפעם היא ענתה בכנות לכל השאלות. התחלנו עם הסרט שמבוסס, כאמור, על הסרט היפני מ-96' "הנרקוד?" ועל הסרט מ-37' בעל אותו שם, בכיכובם של ג'ינג'ר רוג'רס ופרד אסטר.
- עד כמה את את מושפעת מרקדני עבר כמו פרד אסטר, ג'ינג'ר רוג'רס וג'ין קלי?
"כרקדנית שרק מתחילה לרקוד, את רואה כל סרט מחול שאי פעם נוצר, מבלט ועד מחול מודרני, ומושפעת מהם. פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס, היו להם סגנון וחינניות, והם גרמו למחול להיראות נטול מאמץ ופשוט".
- היית רוקדת ריקודים סלוניים לפני התפקיד הזה?
"ידעתי מה זה, אבל אף פעם לא ניסיתי. זה היה אתגר חדש עבורי, והיה לי קשה עם זה. מבחינה טכנית זה היה מסובך לי, ללמוד טנגו זה שונה מללמוד ואלס. ניסיתי לחקות את הרקדנים המקצועיים על הסט, אבל משהו היה חסר. ניסיתי לספוג ולהכניס לזה תשוקה ככל שיכולתי, אבל לא הצלחתי להיות כמותם".
- מה הריקוד שאת הכי מחוברת אליו?
"סלסה ואולי קצת מרנג".
- מה היה הדבר שמשך אותך לרקוד?
"הסרט 'סיפור הפרוורים'. אני זוכרת שכשראיתי אותו חשבתי שאני רוצה לשיר, לרקוד ולשחק כמו אניטה".
- מה ההבדל בין לרקוד מול המצלמות לבין תפקיד דרמטי?
"אחד כמובן הרבה יותר פיזי והשני שכלתני, אבל שניהם ביטוי של רגשות. כדי לשחק, לשיר או לרקוד היטב צריך להשתמש בכל מה שיש לך כדי לסגור את הפער בין הלב והנשמה לבין הכלי, שזה הגוף שרוקד ומשחק או הקול ששר. לאנשים שאין קצב באופן טבעי יש בעיה ולא נוח להם עם הגוף שלהם. לי אין את הבעיה הזאת".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לופז. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
רוחות של תשוקה
|
|
|
|
|
|
|
- מבחינה רומנטית, את מחפשת "רקדן" טוב או דברן?
"אני אוהבת לצחוק. זה מאוד חשוב ביחסים רומנטיים להצחיק אחד את השני".
- מה הכי חשוב לך בקשר?
"כנות ותשוקה. אני אדם מלא תשוקה ואני מגיבה לזה אצל אחרים, לא רק ביחסים רומנטיים אלא גם אצל חברים וקולגות. אני מעריכה אנשים שעומדים על שלהם, זה מה שמושך אותי בהם, ויש לי מעט מאוד סבלנות לאלו שאין להם אומץ להתייצב מאחורי מה שהם מאמינים בו".
- ומרק אנטוני, בעלך הטרי, הוא כזה?
"אני נרתעת מלדבר על חיי האישיים, כי נכוויתי לאחרונה. כשאת מתבגרת את מגלה שגם אם את לא קוראת מה שנכתב, יש לדברים דרך לפלוש פנימה, ולהיכנס לך לחיים".
- איך את מתמודדת עם זה שהתקשורת לא מפסיקה להתעניין בך?
"לא כל כך טוב. מגיע שלב שבו את לא מבינה למה עושים את זה דווקא לך. מה שמקל עליי זו העובדה שאני לא מתביישת באופן שבו אני חיה את החיים שלי, שאני יכולה ללכת לישון בלילה ולהרגיש טוב לגבי מה שעשיתי במהלך היום. אני לא מנסה לפגוע באף אחד, אני עובדת קשה, אני אוהבת את המשפחה שלי ומנסה להיות הכי בסדר בקשרים שלי עם אנשים, כי ככה אמא ואבא שלי גידלו אותי, וזה עוזר לי.
"כשנהייתי סלבריטי, לא תכננתי להפוך למתבודדת מוזרה בבית שלי עם טורבן על הראש או תמונות של עצמי על הקירות. ניסיתי להישאר נורמלית למרות שזה היה מאוד קשה במשך כמה זמן".
- מאז שאת ומרק התחתנתם נראה שהעניינים קצת נרגעו.
"אני יותר מאופקת, מנסה להסיט את הפוקוס מהחיים האישיים שלי ולהחזיר אותו לפן המקצועי. הפכתי ליותר סלקטיבית במה שאני עושה עכשיו. בתחילת הקריירה לקחתי כל מה שנתנו לי וניסיתי לעשות כל מה שיכולתי. במשך תקופה הדברים יצאו משליטה מבחינת העיתונות והטבלואידים, ואף אחד לא התייחס לכך שניסיתי לצמוח מכל פרויקט שעשיתי".
- החלטות בנושא הקריירה את מקבלת לבד?
"כן. יש לי תחושת בטן טובה לגבי מה טוב בשבילי. אני לא צריכה שאנשים יגידו לי שמשהו היה טעות או משהו אחר היה טוב. אני מרגישה כשמשהו לא כמו שאני רוצה שיהיה, או לא כמו שהתכוונתי שייצא".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ג'י לו. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
הכל נשאר במשפחה
|
|
|
|
|
|
|
- עבדת לאחרונה עם רוברט רדפורד וג'יין פונדה. איך זה היה?
"עם ג'יין עשיתי קומדיה רומנטית, 'Monster In Law', שתצא לאקרנים בשנה הבאה, ובה היא מגלמת את החותנת שלי. עם רוברט שיחקתי בסרט שייצא גם בשנה הבאה, 'An Unfinished Life', בתור הכלה שלו. משהו בעבודה איתו גרם לי להרגיש הרבה ביטחון, כאילו אין טעויות שאפשר לעשות.
"שניהם שחקנים נהדרים ולמדתי מהם הרבה. ראיתי איך הם עובדים, וזה היה מאוד מרגש עבור מישהי כמוני, שעבדה קודם בעיקר עם שחקנים צעירים. כל אחד מהם עובד באופן מאוד שונה, אבל שניהם משתמשים הרבה באלתורים. היום זה שונה, אין זמן אולפן כמו פעם".
- איך את מצליחה לשלב בין המשחק לבין העסקים?
"יש בי איזון מוזר של שניהם. אני אמנית ויש בי גם חוש עסקי, ואני לא מרגישה שאני מתפשרת".
- ואיך את מאזנת בין משפחה לקריירה?
"תמיד הייתי מתלהבת מאוד מהעשייה שלי, ועד כמה שניסיתי לפנות זמן ליחסים ולמשפחה זה אף פעם לא היה מספיק מאוזן. תמיד הרגשתי שהעבודה 'כבדה' ומשפחה והיחסים 'קלים'. הם אף פעם לא היו משהו שחשבתי לעצמי - זה מספיק חשוב. עכשיו אני הולכת להפוך את זה למספיק חשוב ולהשקיע בזה אנרגיה כמו בקריירה. זה היה משהו שעבדתי עליו ואני חושבת שהשתפרתי בשלוש השנים האחרונות".
- עד כמה חשובה החברות בחיי הנישואים?
"מרק ואני היינו חברים לפני שנישאנו ובאופן כללי, חברות שיש בה אמון ותקשורת היא הבסיס ליחסים. בגלל זה צחוק כל כך חשוב. שני אנשים שיכולים לשבת ולצחוק וליהנות ביחד, זאת חברות".
- מה למדת מכך שהפכת לאמא, בנישואים למרק?
"לומדים הרבה כשיש ילדים בסביבה. הם עוזרים להכניס דברים לפרופורציה, סוג של בדיקת המציאות. את לומדת מהם מאוד מהר מה לא חשוב".
- ואפרופו בדיקת מציאות, מה עמדתך בסוגיית הבחירות הקרבות לנשיאות?
"אני עוקבת, זה חשוב לי, אני מאוד מודאגת לגבי זה. יצאתי בקריאה לא מפלגתית לצאת ולהצביע לאישה ולאמריקנים ממוצא לטיני באופן כללי. כרגע אני לא אומרת יותר מזה בנושאים פוליטיים, אולי יום אחד אני אעשה את זה".
- למה לא עכשיו?
"אני מרגישה שלפתוח את קופת השרצים הזאת זה הדבר האחרון שאני צריכה. יש לי מספיק דברים לטפל בהם בלי להכניס פוליטיקה או דת לעסק. אני שומרת את עמדותיי לעצמי".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
