 |
/images/archive/gallery/226/859.jpg מישל אופטובסקי.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| דודו גבע, מיכאל רורברגר ויהודה דרי נפרדים מהאמן והמעצב מישל אופטובסקי שהלך לעולמו בתחילת השבוע |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
ענבל שתיוי
22/12/2004 14:34 |
|
|
|
|
|
|
|
מישל אופטובסקי, אמן, צייר ומעצב, נפטר בתחילת השבוע (א'), בגיל 57 מדום לב. אופטובסקי, יליד טולוז, צרפת, היה פעיל באוונגרד התל אביבי של הסבנטיז והפך, עם הזמן, לאחד המעצבים הבולטים של שנות השמונים.
בשנת 72', פרש אופטובסקי מלימודי משפטים באוניברסיטה וחבר לקבוצת "העין השלישית" לצד הלית ישורון, ז'ק קתמור, מיכאל רורברגר ואחרים. הקבוצה פעלה בשולי העשייה האמנותית ויצרה סרטים, תערוכות אירוטיות, הציגה עבודות בסופרמרקט בתל אביב והוציאה את "סטריפ", עיתון מחתרת אמנותי.
במסגרת העבודה עם הקבוצה, אופטובסקי למד עיצוב גרפי וחבר למעצב הגרפי יהודה דרי, איתו הקים את סטודיו "אופטובסקי דרי". במהלך שנות השמונים השתלב בסצנת הרוק המקומית ועיצב, בין השאר, עטיפות לתקליטים מיתולוגיים, ביניהם, "העמותה לחקר התמותה" של משינה, "חתוך
תוכן" של טאטו, "כרטיס ללונה פארק" של שלמה ארצי, "משהו בלבבה" של נורית גלרון ו"חתול שחור" של זאב טנא וכן עבד עם רפי פרסקי וחוה אלברשטיין. יחד עם דרי ייסד גם את עיתון התרבות החינמי "הפטיש" שהופץ בשכונות בדרום תל אביב ובהמשך גם בצפון.
בין עבודותיו הרבות ניתן למצוא את הסרט "שולץ האיום", בהשתתפות רמי פורטיס ודרון איל, הוא שולץ, שצולם במועדונים האפלוליים של האייטיז; וכן את המגזינים המחתרתיים "פחחד" ו"ווליום", שעסקו בנושאי רוק ותרבות ויצאו באופן עצמאי. בנוסף עיצב יחד עם דודו גבע את מדור התרבות "קרוע" בחדשות.
אופטובסקי הותיר אחריו שלושה ילדים: ענתי, ארי ואלונה. בשנים האחרונות עבד על הוצאת אטלס לתולדות עם ישראל ומפות שונות, בעתיד תכנן להוציא ספר עם דודו גבע, וכן שקד על כתיבת חוברת אנרכיסטית חדשה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
"חתוך תוכן" של טאטו, מהעבודות המפורסמות של אופטובסקי
|
|
|
 |
|
 |
|
"הוא לימד אותי שצהריים אוכלים עם סכו"ם"
|
|
|
 |
|
|
|
דודו גבע, שהכיר את אופטובסקי לפני 22 שנים, במהלך העבודה המשותפת על "ווליום", מספר: "הסטודיו של אופטובסקי היה מקום מפגש להרבה אנשים יוצרים. חוצמזה הוא היה שחקן שש בש אדיר וגילגל את הצינגלעך הכי טובים בעיר. הוא היה קשור עד סוף ימיו לכל הרוח החתרנית, האנרכיסטית - אינטלקטואל, חולם ולוחם".
מיכאל רורברגר, שהיה חבר לצד אופטובסקי בקבוצת "העין השלישית", נפרד: "הוא היה חבר טוב שלי, למרות שבשנים האחרונות כבר היינו פחות בקשר. כשחזרתי מלונדון, בשנות השבעים, הגעתי בעצם עם 'בשורת' הפאנק. זה חילחל גם אליו. השפענו אחד על השני. בהמשך הוא ערך עיתון בשם 'פחחד', אליו נכנסו הרבה עבודות שלי ושלו. 'פחחד' יצא ב-200 עותקים בלבד.
"היו לנו אהבות משותפות במוזיקה, להקות כמו רוקסי מיוזיק, ג'ניס ג'ופלין, אריק קלפטון, מודי בלוז, הדלתות. הוא אהב גם את גידי גוב. השיר 'תם השרב הגדול' תמיד מזכיר לי אותו. אחר כך הוא התחבר לשולץ ולפורטיס והכיוונים השתנו".
יהודה דרי, שותפו של אופטובסקי בסטודיו לעיצוב גרפי, נזכר: "התחלנו לעבוד ביחד ב-88'. עיצבנו את 'הפטיש', עיתון חברתי, שבן דרור ימיני היה מיוזמיו. העיצוב נעשה אצלנו. מישל היה בעצם האדם שהכניס אותי למקצוע. בסטודיו היו תמיד המון ספרים, תרבות, מוזיקה, אנרגיות. עברו אצלנו הרבה אנשים שבאו לבקר אותו. רוני סומק, ז'ראר אלון הצלם, מיכאל רורברגר ועוד. הסטודיו של מיכה קירשנר היה מתחת לסטודיו שלנו. היתה שם אווירה מאוד טובה של חברות ושל יצירה. זו גם היתה דירה מדהימה ברוטשילד פינת בר אילן.
"אני מתגעגע לתקופה הזו ולאנרגיות, לאנשים, למיקום, להתייעצות איתו, לדעות שלו, לשש בש איתו, לצחוקים למרדפים אחרי החומוס הטוב. הוא לימד אותי שצהריים אוכלים עם סכין ומזלג ולא בעמידה, מנהג שהביא מאירופה".
|
|
|
|
|
|
|  | | "כרטיס ללונה פארק". עטיפת הדיסק | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
