 |
/images/archive/gallery/228/663.jpg ''למצוא את נמו''.
צילום: אי-פי  |
|
|
| "למצוא את נמו": מסמך רפואי |
|
| להיט האנימציה הימי הוא אחד הסרטים הבודדים שמתארים בצורה מדויקת את הסימפטומים של מחלת השיכחה |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
ענבל שתיוי
26/12/2004 10:56 |
|
|
|
|
|
|
|
"מוצאים את נמו", להיט האנימציה של פיקסאר, הוא אחד הסרטים הבודדים שמתארים בצורה מדויקת את מחלת השיכחה, כך על פי חוקרים בבריטניה. לטענתם, כפי שמדווח אתר הב.בי.סי, ברוב הסרטים העוסקים בנושא אין קשר בין המתואר בסרט למצב הרפואי המסוים, והאדם החולה מסוגל לתפקד באופן מוחלט בחיי היום יום. בעוד שבמציאות, האמנזיה מגבילה מאוד את התפקוד היומיומי של החולה, מטרפדת את היכולת שלו לשמור אינפורמציה, לתפקד חברתית ולהתמודד עם מטלות שגורות.
לדברי החוקרים, דמותה של דורי, הדגה הכחלחלה בדיבובה של אלן דג'נרס, משרטטת "פורטרט מדויק של הסובלים ממחלת השיכחה אשר נאלצים להתמודד באופן יומיומי עם הסינדרומים הקשים של האמנזיה. התסכול של הדגים האחרים מדורי, משקף גם הוא את התחושות של אנשים שחיים במחיצת חולים במחלת השיכחה. על אף שמצבה מעורר צחוקים במהלך הסרט, אספקטים קשים של אובדן הזיכרון שלה נוכחים כשהיא לבד, אבודה ומבולבלת".
סרט אחר שהוזכר על ידי החוקרים כמשקף מדויק של מחלת השיכחה הוא "ממנטו". לטענתם, דמותו של גאי פירס, כוכב הסרט, מציגה באופן מדויק את המצוקה האמיתית של החולים במחלה. סוג האמנזיה ממנה הוא סובל גורמת לו לזכור היטב דברים מהעבר הרחוק אך לא להיות מסוגל בכלל לייצר זיכרונות חדשים: "שלא כמו מרבית הסרטים בז'אנר, הדמות של פירס מחזיקה בזהות הקודמת שלה, ואובדן הזיכרון שלו מתייחס בעיקר לזיכרון לטווח קצר. הבעיה שלו היא להתמודד עם קשיים הנובעים מאובדן זיכרון ברמה היומיומית.
הסרט הראשון שעסק במחלת השיכחה כחלק מהעלילה היה "Garden of Lies", סרט אילם מ-1915, בו רופא שוכר בעל חדש לכלה הסובלת מהמחלה במטרה לעורר את זיכרונה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
