 |
/images/archive/gallery/110/531.jpg אחי רז
צילום: רענן כהן  |
|
|
| בת 21, הזדיינה עם 57 גברים ומצטטת מכתביו של מוריס מרלו-פונטי, יותר מזה? |
|
|
|
| אחי רז חם על נגה שחר שהתגלתה בראיון עם צופית גרנט כאדם מבריק ברמות הכי גבוהות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מי מפחד מצופית גרנט" עם נגה שחר, 21:50, ערוץ 10
המפגש בין צופית גרנט לנגה שחר, עכשיו כבר שפנפנת פלייבוי בדימוס, היה פיסת טלוויזיה מזהירה ובוהקת בחדותה. כמובן, אין שום סיבה שגרנט תזקוף זאת לזכותה. האשה של המאמן הלאומי שיחקה במהלך הראיון תפקיד של קונוס בלבד, אחד מאלה שכדורגלנים עוקפים באימון שוב ושוב כדי לשפר את הטכניקה (למרות שההגינות מחייבת להכיר בכך שגם הקונוס מונח שם מסיבה כלשהי).
נגה שחר, בחורה צנומה ונאה בת 21, התגלתה במהירות הבזק כאדם מבריק ברמות הכי גבוהות. השילוב של מתת האל הזאת עם פתיחות נדירה ברמת האקסטזי, נטייה אובססיבית לבחינה פנימית בלתי פוסקת, קוטביות אישיותית חריפה, התרחקות עקבית מהבנאליה, ביוגרפיה
מסקרנת ותום חינני של נעורים, הופך אותה לדמות טלוויזיונית שלא תיאמן.
האופן השקול, המשופע בניתוחים קרים ומונחים מספרי הפסיכולוגיה שבעזרתו היא מתארת את הנתיב העקום בו התנהל חלק גדול מחייה הבוגרים, מונע ממפלצת המלודרמה להרים את ראשה, כמקובל במקרים שכאלה, ומעניק את האפשרות יוצאת הדופן להצצה צלולה מהפרעות אל תוך נפש אנושית ומיוחדת. כזו שאינה עוצרת כדי לקונן, והודפת את עצמה מעלה וקדימה בהמון אומץ לב. אנחנו כמעט ולא מקבלים רגעים כאלה מהטלוויזיה שלנו. אם בשביל שעה מרוממת רוח שכזו עלינו לחזות בצופית גרנט מלקלקת גלידה בחושניות מעושה, ומוסיפה לפרקים קצת שיניים, סו בי איט.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
נגה שחר. צילום: יהונתן שאול
|
|
|
 |
|
 |
|
מבט שני, 21:30, ערוץ 1
|
|
|
 |
|
|
|
ממש לא ברור למה ומדוע, אבל ב"מבט שני" בחרו אתמול לעסוק בצעירים שמשתמטים משירות בצה"ל. במהדורות החדשות מדברים היום בעיקר על סרבנות מימין. בסרבנות משמאל כבר הפסיקו לעסוק לפני כמה חודשים. אף אחד לא זוכר מתי באמת בער למישהו לברר את סוגיית ההשתמטות מגיוס לצה"ל. נדמה לי שהפעם האחרונה שבה חשתי וייב מסויים סביב הנושא הזה, היתה במשמרת לילה בש.ג. של תל השומר, לפני משהו כמו שבע שנים.
כצפוי, בערוץ הראשון לא הסתפקו בלעשות את הבחירה נטולת הרלוונטיות, ועסקו בו באופן שהסריח מתועמלנות זקנה, מעופשת וחובבנית. שלושת הצעירים הירושלמים שהצליחו לחמוק מציפורני הצבא ורואיינו לכתבה, גמגמו בחיוך מתנצל את הנימוקים הרגילים, שמוכרים לכל מי שחי פה. אחד מהם אפילו נראה כמי שעצלנות בריאה ומעוררת אמפתיה, ולא איזו אידיאולוגיה סדורה שבוערת בעומק מעיו, היא זו שמונעת ממנו לקחת את האוטובוס ללשכת הגיוס.
בתגובה, הטיח בפניהם המראיין בטון דידקטי את צרור השאלות ששלף מהפק"ל, ולשיאו הגיע כשפלט לעבר אחת המשתמטות את צירוף המילים שאף שיחה בין אדם מבוגר, שהספיק להתגייס, להשתחרר ולעשות מילואים לבין ילדה חמודה שרק רוצה לחיות את חייה כמו שצריך, לא שלם בלעדיו: "את נראית לי בחורה אינטליגנטית".
בעולם יפה יותר, רק נגה שחר היתה מקבלת היתר לעשות כתבה כזאת.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
5 סרבני מצפון. צילום: יוסי אלוני
|
|
|
|
|
|
|
עובדה, 20:40, ערוץ 2
|
|
|
|
|
|
|
הכתבה הראשונה הוקדשה לאסון הצונאמי. נזיר בודהיסטי מסרי-לנקה, שעשרות אלפים מאזרחיה איבדו את חיים ברגע של גחמה טקטונית, הזמין את המצלמה לסייר עמו בתוך עיי החורבות שהיו פעם המקדש שלו. אז נעצר, והצביע בגאווה שלמה והכרת תודה אילמת, על 18 פסלי בודהא קטנים ששרדו בריאים ושלמים את התופת. הרגע הקיצוני הזה החזיר אותי לתהייה ישנה: האם ייתכן באמת ובתמים שחלק מהאנשים לא מבינים את משמעות המושג "אירוניה"?
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | סטייליסט, כותב על מוזיקה ושטויות אחרות | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
