 |
|
|
|
|
| האיש הכל כך מצחיק, המאייר והקריקטוריסט נפטר במפתיע בגיל 54 מהתקף לב. "הלך נכס תרבותי שלם. זו אבידה לאומית", ספדו לו חבריו
|
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
ענבל שתיוי
15/2/2005 13:04 |
|
|
|
|
|
|
|
המאייר והקריקטוריסט האהוב דודו גבע הלך לעולמו. גבע, יליד 1950, גרוש ואב לשניים (תמי ואהרון), לקה בליבו ונפטר אתמול, יום ג', בביתו בתל אביב.
דודו גבע היה אחד מהאנשים המצחיקים ביותר בישראל ואולי המומחה הכי גדול לחומוס שהיה כאן. במהלך השנים הוא פרסם קריקטורות ומדורי סאטירה אגדיים ברחבי העיתונות הישראלית. בין מדוריו הזכורים: "ZOO ארץ ZOO" ב"העולם הזה", "הדרך אל האושר" ב"מעריב" ו"שתיקת הברווז" במקומון "העיר".
גבע נולד וגדל בשכונת רחביה בירושלים. כבר כשהיה בתיכון, הוא כתב מדור קומיקס שבועי ב"הארץ שלנו". בהמשך פגש את חבורת "ניקוי ראש" וכתב עימם את "ZOO ארץ ZOO". עם התסריטאי קובי ניב הוא פרסם את הקומיקס "יוסף ואחיו" הבלתי נשכח על אודות עלילותיו של פקיד
מחלקת המים בעיריית תל אביב. גבע עבד בטלוויזיה הישראלית ויצר, בין השאר קליפים לאריק איינשטיין ומעברוני אנימציה לאירוויזיון 1978.
בשנת 1977 הוא יצר לראשונה את דמות הברווז, שהתפרסמה ראשית ב"כל העיר" ואחר כך ב"חדשות", "מעריב" ולבסוף ב"העיר". הברווז הזה, שהפך לדמות כה מזוהה עימו, הגיע עד לאולפני וולט דיסני שתבעו אז מגבע, בשמו של דונלד דאק, להפסיק להפיץ את עלילותיו של "מובי דאק".
בימים אלה עוד הספיק גבע להוציא את חוברת הקומיקס החדשה "ספרות זולה" בהשתתפות אסי דיין, סייד קשוע, טינקרבל ורוני סומק.
כמו כן פרסם גבע ספרים רבים, כ-30 במספר, ביניהם: סדרת "האביר זיק", "ספר מגוחך" , "בנו של מגוחך", "הברווז", "יומן הפקיד", "רב שאנן", "דרדר במדבר".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
עטיפת "האביר זיק ומלחמתו בשגרה"
|
|
|
 |
|
 |
|
"הלך נכס תרבותי שלם. זו אבידה לאומית"
|
|
|
 |
|
|
|
חברו של גבע, מוטי קירשנבאום: "דודו גבע הוא אבידה עצומה כיוון שהיה לו קודם כל כישרון יוצא דופן, ראש פרוע והומור מיוחד. את היכולת שלו לתרגם את ההומור לציור יש למעטים מאוד.
"כל היצירות שלו, החל מהאנימציות הראשונות לטלוויזיה הישראלית כמו 'קפה טורקי' של אריק איינשטיין ושירים אחרים, ואחר כך הציורים והספרים, בעיתונות, קריקטורות, כל זה יבול עצום של כישרון נדיר. האבידה גדולה במיוחד כשמדובר באדם צעיר שיכול היה לעשות עוד הרבה מאוד, הוא יחסר מאוד לחברה הישראלית".
קובי ניב, שכתב עם גבע את "יוסף ואחיו": "אני עצוב ומבוהל. אנשים מתים בגילאים כל כך צעירים, אני בהלם".
זאב אנגלמאייר, חברו של גבע, אשר שיתף עימו פעולה במסגרת חבורת הקומיקס "החור" (בצוותא עם תמיר שפר): "בתחום הזה של האיור והקומיקס מדובר באבידה תרבותית עצומה. עצוב. אתמול היינו ביחד באירוע קומיקס ואני חושב שנפרדתי ממנו בנשיקה במקרה, וזו היתה הנשיקה היחידה מעולם. הוא יזם את זה, הוא היה מלא זיפים, ואמרתי לו שהוא מחוספס.
"אני מכיר אותו 20 שנה. ההיכרות האישית איתו והעבודה ביחד התפתחה בעשר השנים האחרונות. הוא היה כל כך פעיל, הוא הוציא עכשיו חוברת שהוא עבד עליה הרבה זמן, התחלה של פרויקט גדול של הוצאה לאור של קומיקסים ואיורים. ההיקף של העבודה והנוכחות שלו הוא חסר תקדים, בכל המישורים, בטלוויזיה, בספרים, בעיתונות. הלך נכס תרבותי שלם. זו אבידה לאומית.
"יוסף פקיד העירייה, הברווז שהוא דמות מייצגת את הישראלי והלוזרי המתיימר, האביר זיק שהוא דמות של דון קישוט נונסנסי כזה. כולם דמויות שלו, הוא צייר אותן. מעבר לדמעות אין לי עוד מה להוסיף".
מישל קישקה, יו"ר איגוד הקריקטוריסטים: "זאת אבידה גדולה, מכיוון שאני לא רחוק מהגיל שלו אני חושב שאסור למות בגיל הזה, אדם כל כך צעיר. הוא היה חלוץ בתחומו, היוצר הכי ישראלי שהיה, בתכנים, בשפה ובסגנון הגרפי. על פני השנים אני רואה את ההשפעה שלו על הצעירים. היו בו את החיספוס והמידיות והישראליות. מי שהיה רואה את האיורים שלו היה יכול לחשוב שמדובר בנער מוכשר ואני אומר זאת כמחמאה. שום דבר לא נפל ברוחו מאז שהחל לעבוד לפני 30 שנה.
"הוא עבד לבד בעיקר, זכיתי להביא אותו לבצלאל להרצות בפני סטודנטים, ההרגשה שלי היתה הוא לא אהב את זה. אני חושב שהוא העדיף שהעבודה שלו תדבר בעד עצמה. התלמידים נהנו מזה, הוא ענה על שאלות, סיפר קצת על עצמו. החברים שלו ידעו שהוא אהב את חוג החברים הקטן שלו, לא היה משתף פעולה בהכל. בתערוכה השנתית האחרונה בחולון של האיגוד הוא לא השתתף, הוא גם לא היה חבר באיגוד, הוא הרגיש שאין בזה צורך. העשייה שלו היתה כל כך חשובה והצטערתי שהוא לא היה חבר.
"איבדנו יוצר חשוב מאוד. בתחום הזה בתרבות, אולי התחום הישראלי ביותר שלנו. היתה תקופה כשהוא עשה את הקומיקס בצרפת, שלא הבינו אותו. הוא היה קריקטוריסט של ישראל, בכל רמ"ח אבריו".
|
|
|
|
|
|
|  | | הברווז, מתוך מדור "שתיקת הברווז" בעיתון "העיר" | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
