 |
/images/archive/gallery/269/287.jpg יוסי בנאי.
צילום: אמיר מאירי  |
|
|
| הזוכים בטקס פרסי התיאטרון |
|
| "מקווה" של בית ליסין היא הצגת השנה, יוסי בנאי ותיקי דיין הם שחקני השנה, חנה לסלאו קיבלה פרס על הצגת הבידור. ציפי פינס יצאה מרוצה |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
טל פרי
6/3/2005 10:32 |
|
|
|
|
|
|
|
תדהמה בטקס חלוקת פרסי התיאטרון שהתקיים ביום שישי בצהריים. ההצגה הכי מוצלחת שהעלה התיאטרון המקומי בשנה החולפת: קרב הענקים שניהל מנכ"ל הבימה הפורש, יעקב אגמון, בנסיון להבטיח שמנכ"לית בית-ליסין, ציפי פינס, לא תירש את כיסאו, לא זכתה בסופו של דבר בשום קטגוריה. אפילו לא ב"קומדיה של השנה". מתברר, שוב, שבאז היסטרי בתקשורת זה דבר אחד וטעם הקהל הרחב זה משהו אחר לגמרי. תשאלו את שרונה ודניאלה פיק ביום שאחרי ה"קדם אירוויזיון".
ובכל זאת, רק ליתר ביטחון, התקיים הטקס באולם תיאטרון הקאמרי. חלל ניטרלי שאיפשר לנציגי הבימה ובית ליסין לשבת תחת קורת גג אחת, בלי שכיסאות יתחילו לעוף באוויר.
בסיום האירוע התברר שפינס גרפה, כצפוי, את רוב הקלפים, כששתי הצגות מבית היוצר של בית-ליסין, "מקווה" ו"סינית אני מדברת אליך", זכו בשלל קטיגוריות.
"זו היתה השנה הגדולה שלי, ואני לא מתכוונת להתנצל על זה", אמרה פינס בסיום הטקס, "גם ההימור להעלות את המחזמר 'שיקגו', שהפך להצלחה גדולה, וגם 'סינית' ו'מקווה'".
על זוכים רבים בטקס הימרו כולם מראש. היה ברור שאין מתחרים של ממש ליוסי בנאי כשחקן השנה על תפקידו כדוד המלך הזקן ב"כתר בראש", ל"עקר בית" שכתבה ענת גוב כקומדיה של השנה, או למירב גרובר כשחקנית המשנה על הופעתה הווירטואוזית ב"סינית אני מדברת אליך".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ציפי פינס. צילום: אמיר מאירי
|
|
|
 |
|
 |
|
"במיוחד אני מופתע מהזכייה של 'יעקובי וליידנטל'"
|
|
|
 |
|
|
|
אבל מהקטיגוריה הראשונה, שחקן המשנה, התברר שיהיו גם הפתעות. יצחק חזקיה הוותיק זכה על תפקיד המרגל גינטר גיום בדרמה "דמוקרטיה" של הקאמרי, כשהוא מותיר מאחור את הפייבוריט דב רייזר, שהיה מועמד על תפקידו ב"חודש בכפר" של הבימה. ברגע ההכרזה התברר שחזקיה לא נמצא באולם. הוא שהה באותו רגע באולם שלוש במרתף הקאמרי, משחק את פולוניוס בהצגת צהריים של "המלט". בהמשך הטקס החלו שחקנים מ"המלט" לעלות לבמה כמגישי פרסים.
"זה היה מטורף", הודה כוכב "המלט" איתי טיראן, "סיימנו את ההצגה, הורדנו תלבושות ורצנו ישר לאולם של הטקס. הודיעו לנו מאחורי הקלעים תוך כדי הצגה שחזקיה זכה בפרס שחקן המשנה, ועשינו לו מחווה בהשתחוויה לקהל בסוף 'המלט'".
הפתעה נוספת היתה זכייתה של ענת מגן-שבו בפרס השחקנית המבטיחה של השנה על תפקידה כצעירה חילונית שמגיעה לראשונה בחייה לטבול ב"מקווה" של בית ליסין. מגן-שבו גברה על המועמדת המובילה בהימורים, טלי רובין מ"סינית אני מדברת אליך", שאמרה בתגובה: "עצם העובדה שהייתי מועמדת על תפקיד ראשון בתיאטרון רפרטוארי זה כבוד מספיק גדול. עכשיו יש לי למה לצפות גם בשנה הבאה".
"יעקובי וליידנטל", הקלאסיקה של חנוך לוין שהעלה הקאמרי, זכתה במפתיע בקטגורית העלאה מחודשת של מחזה בתיאטרון, שרבים האמינו שהיא מובטחת ל"כתר בראש" של הבימה. מה שהפך את תיאטרון הקאמרי, המאוכזב הגדול של רשימת המועמדויות (שום הצגה שלו לא היתה מועמדת בקטגוריית הצגת השנה), לאנדרדוג המנצח של הטקס עם חמישה פרסים שגרף בסך הכל (לעומת ארבעה של בית-לסין, שלושה של הבימה וגשר ושניים של החאן). "אני מאושר", אמר בתגובה מנכ"ל הקאמרי, נעם סמל, "זה לא סוד שהרגשתי אכזבה כשפורסמה רשימת המועמדים, אבל בסופו של דבר קיבלנו יותר פרסים מכולם, ובמיוחד אני מופתע מהזכייה של 'יעקובי וליידנטל', למרות שכולנו האמנו שזו קלאסיקה שקהל ירצה לצפות בה שוב".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
חנה מרון. צילום: אמיר מאירי
|
|
|
|
|
|
|
"עשינו עבודת צוות"
|
|
|
|
|
|
|
גם קטיגוריית שחקנית השנה סיפקה קרב דיוות מרתק בין שתי ענקיות. גילה אלמגור על תפקיד בדלה ב"ארטון" של הבימה ותיקי דיין על תפקיד איטה ב"עיר הנפט", הקו-פרודוקציה של הקאמרי ותיאטרון חיפה. בשני התפקידים דובר על שחקניות משכמן ומעלה שגילמו נשים מבוגרות, שתלטניות ומרירות שרודות במשפחתן, מנסות לעשות טוב אך מסיימות בטרגדיה. דיין, אחרי שלוש מועמדויות בהן לא זכתה, קיבלה סוף-סוף את הכבוד המגיע לה בזכות "עיר הנפט". על הבמה הודתה לבעלה שנפטר לפני כשנה, "ואמר לי: 'אל תדאגי, יום אחד הם יהיו חייבים לתת לך את זה'".
גם מיכאל גורביץ', המנהל האמנותי של תיאטרון החאן, הפתיע וזכה בפרס הבימוי על הקומדיה הסוריאליסטית "אושר", שהיתה מועמדת בשש קטגוריות אך הסתפקה בשני פרסים (הנוסף לרננה רז על עיצוב התנועה המצטיין), כשהוא עוקף ענקי במה כמו יבגני אריה, חנן שניר ומיכה לבינסון. "באופן טבעי הרגשות מעורבים", הודה גורביץ', "שמחה על הזכייה ועצב קל על האנשים המוכשרים שהיו מועמדים ולא זכו. מה שבטוח זה שבהצגה כמו 'אושר' פרס לבימוי לא מגיע לאיש אחד. עשינו עבודת צוות ומבחינתי, זה פרס משותף לכל השחקנים והיוצרים של ההצגה".
והיתה, כמובן, הפתעת הזוכה הגדולה. פרס "הצגת השנה" הלך ל"מקווה", מחזה הביכורים של הדר גלרון, על נשים דתיות וחילוניות שחולקות חוויות, סודות ותשוקות תוך טבילה במקווה. המחזה גבר על חביב המהמרים "סינית אני מדברת אליך", שכתבה סביון ליברכט (שהסתפקה בפרס מחזאית השנה), על זכרונות ילדות של בת להורים ניצולי שואה בצל פרשת אהבים שניהל אביה.
"כל המחזות שהיו מועמדים כ'הצגת השנה' ניסו לגעת במשהו עמוק בנפש החברה הישראלית", אמרה המחזאית הדר גלרון,"' מקווה' נגע בקהלים מכל שכבות הציבור, גברים ונשים, חילוניות וחרדיות. קיבלתי אפילו טלפון מאשה שספרה לי שבזכות המחזה היא מבינה למה התגרשה מבעלה לפני עשר שנים".
במאי "מקווה", מיכה לבינסון, שרק לפני שנתיים וחצי ביים את עודד קוטלר (במאי "סינית") במחזמר "גבירתי הנאווה", אמר: "אני מגלה שוב ושוב שגם אחרי שנים רבות כל-כך במקצוע אין פתרון לנוסחה הזו של מה עובד על קהל ומה לא".
ציפי פינס, האם הגאה של שני המחזות, הודתה שהיתה בליבה פינה חמה מעט יותר ל"סינית". "הרגשתי שזה סיפור עלי", אמרה בסיום הטקס, "טראומת הדור השני של ניצולי שואה היא משהו שאני מביאה מהבית, אבל לבחור בין שתי הפקות שלנו שמתחרות ביניהן על פרס הצגת השנה? שאלו יהיו הבעיות הכי גדולות שלי בחיים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"מקווה", הצגת השנה. צילום: יחסי ציבור
|
|
|
|
|
|
|
רשימת הזוכים
|
|
|
|
|
|
|
הצגת השנה: "מקווה" (בית ליסין)
במאי השנה: מיכאל גורביץ' ("אושר", החאן)
שחקנית השנה: תיקי דיין ("עיר הנפט", הקאמרי ותיאטרון חיפה)
שחקן השנה: יוסי בנאי ("כתר בראש", הבימה)
שחקנית משנה: מירב גרובר ("סינית אני מדברת אליך", בית ליסין)
שחקן משנה: יצחק חזקיה ("דמוקרטיה", הקאמרי)
מחזאי השנה: סביון ליברכט ("סינית אני מדברת אליך", בית ליסין)
הקומדיה של השנה: "עקר בית" (הקאמרי)
מתרגם השנה: רבקה משולח ("דמוקרטיה", הקאמרי)
פרס מפעל חיים: שמעון ישראלי
מלחין השנה: יוסי בן-נון ("הנאהבים והנעימים", הבימה)
עיצוב תנועה: רננה רז ("אושר", החאן)
הצגת הבידור: "יותר חנה מלסלאו"
השחקנית המבטיחה: ענת מגן-שבו ("מקווה", בית ליסין)
השחקן המבטיח: אלון פרידמן ("כולם רוצים להוליווד", גשר)
עיצוב התאורה: אבי יונה "במבי" בואנו ("בשני קולות", גשר)
עיצוב התפאורה: בוקי שיף ("חודש בכפר", הבימה)
עיצוב התלבושות: ולנטינה קומולובה ("נישואי פיגארו", גשר)
העלאה מחודשת של מחזה: "יעקובי ולידנטל" (הקאמרי)
הצגת הפרינג': "הזר" (קבוצת תיאטרון מלינקי, תיאטרון תמונע)
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
