 |
/images/archive/gallery/281/374.jpg זה מה שראו הצופים שהציצו לתוך המכונית
 |
|
|
|
|
| זוג מזדיין במכונית וסטודנט מאונן על מכונת צילום - אלו שתי עבודות אמנות שבוצעו לעיני סטודנטים ומרצים בבצלאל וזכו לציון מצוין. סגל ההוראה לא מבין על מה המהומה, אנשי אמנות מתנגדם לצנזורה ורק כמה סטודנטים מחו: "זו פרובוקציה פתטית" |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
יריב מוהר
29/3/2005 16:56 |
|
|
|
|
|
|
|
האקדמיה
לאמנות בצלאלבירושלים מריצה בשנים האחרונות תשדיר פרסום שהסלוגן המלווה אותו הוא "תעיז תתקבל".
מספר סטודנטים הלומדים במוסד לקחו את הוראות ההפעלה הללו הכי רחוק שאפשר. לפני כשבועיים הוצגו שתי עבודות בעלות אופי פורנוגרפי של סטודנטים הלומדים בשנה ב' במחלקה לאומנות, שהצליחו לזעזע סטודנטים ומרצים.
בעבודה הראשונה קיימו זוג סטודנטים יחסי מין בתוך רכב שחלונותיו נצבעו בשחור. חורי הצצה בחלונות הרכב אפשרו להביט במעשה הזימה שהתנהל בפנים. עשרות תלמידים,עובדי מנהלה ומרצים הצטופפו בתור כדי ליהנות מהגירוי האינטלקטואלי.
"העבודה נועדה להציג את הגבולות בין המרחב האישי לציבורי. לא ליצור פרובוקציה מכוונת", אמרו שני יוצרי המיצג האמנותי, תמיר אשר וחברתו תמר, בשיחה עם כתבי "כל הזמן", דניאל ברמן ויוני ויצמן שחשפו את הפרשה. "זה גם עניין של פנטזיה ,לדעת מה קורה בפנים אבל לא ממש לראות את זה".
"הפורנוגרפיה היא חלק לגיטימי מעבודתו של האומן", הוסיפה תמר. "ידענו שהעבודה שלנו תעשה רעש, אבל ניסינו שיהיה לזה גם ערך אמנותי. זה משהו שהקהל חווה בעוצמה הגבוהה ביותר - כמו לעמוד מול ציור ולהתפעם ממנו. מה גם שזה טוב שמדברים על העבודה שלך וזוכרים אותה לאורך זמן".
במהלך המיצג השני, שהתקיים בספריית המוסד האקדמי, נטלו חלק שלושה שחקנים שאחד מהם, עטוי מסיכה, אונן על מכונת הצילום בספרייה וגנח. (סטודנטית שנפגעה מהמיצג פנתה במכתב להנהלה).
שתי העבודות הוגשו כעבודות אמצע סמסטר בקורס מבוא לפיסול ,במסגרת תרגיל תחת הכותרת "גוף וסביבה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
סטודנטים נלהבים שוזפים עיניים במעשה האמנות
|
|
|
 |
|
 |
|
"פורנוגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה"
|
|
|
 |
|
|
|
ראש החוג לאמנות, עידו בראל, נותן גיבוי מלא לתלמידים ולסגל המורים שלו: "פורנוגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה, וזה בסופו של דבר בית ספר לאמנות. דברו עם המורה שעשה את זה. אני לא מתערב במה שהסטודנטים עושים. יש חופש אקדמי, ומדי פעם יש חציית גבולות".
נחום טבת, פסל ומרצה הקורס המדובר התלהב משתי העבודות ונתן להן ציון מצוין. "החורים על החלונות היו קטנים מאוד ואף אחד לא ראה בבירור שיש זוג שמזדיין", הוא הסביר. "אם היו רואים תיאור מיני כזה בקולנוע היו אומרים על הבמאי שהוא פחדן. זה מראה כי לתלמידים יש רצון לבלוט ולייצר משהו שיעורר הדים, לא בשביל הסקנדל, אלא עם המון מחשבה. זה לא סתם חנטריש".
מאידך, בין הסטודנטים הדעות היו חלוקות. "מבחינה אסתטית זה היה יפה, זה נראה כמו סרט של צ'יצו'לינה", אמר סטודנט לאמנות, "לא צריך לשים גבולות, אלא ללכת עם האמירה שלך עד הסוף".
"זה היה אפקטיבי במובן הנמוך ביותר", מחתה סטודנטית אחרת לאמנות, "התעצבנתי לראות את העבודות האלה כי באמנות צריך להתעלות מעל הרמה הזו ולא ליצור פרובוקציות מכוונות שהקשר בינם לבין אמנות הוא מקרי לחלוטין. הם מחפשים להיות כוכבים וזה די פתטי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סטודנט לאמנות, רגע לפני ביצוע זממו בזירוקס.
|
|
|
|
|
|
|
"חופש הביטוי הוא מוחלט לחלוטין"
|
|
|
|
|
|
|
אנשי האמנות ששוחנו איתם היו כולם תמימי דעים - גם אם מדובר בפרובוקציה ותו לא, אין מקום לצנזר.
האמן הוותיק ואיש התקשורת יאיר גרבוז, ראש ביה"ס לאמנות אמנות במכללת בית ברל: "לא ראיתי את המיצג ואני לא ממש יכול לחוות דעה", הוא אומר, "יש לי רק עיקרון אחד: חופש הביטוי הוא מוחלט לחלוטין ובעניין הזה הדעה שלי לא יותר טובה יותר מכל אחד אחר. אני נגד כל צנזורה שקשורה באמנות ולגודל חורי ההצצה אין קשר לזה".
-מעבר לדיון בצנזורה, האם אמנות מהסוג הזה נראית לך ראויה במונחים אמנותיים?
"יכול מאוד להיות שיצירה מסויימת היא לא ראוייה, רוב האמנות שעושים היום לא ראויה, אבל צריך לראות אותה כדי לקבוע את זה. בכל מקרה זה לא קשור לנושאים בהם היא עוסקת".
טלי צדרבוים, אוצרת ובעלי הגלריה הצעירה "טל אסתר": "יאללה, בכיף שיהיה להם. לא ראיתי את המיצג ואת ההקשר הרחב של היצירה. על פניו זה נשמע כמו עוד שטויות שאנשים עושים וקוראים לזה אמנות כי זה יעני פרובוקטיבי או משהו. אני לא מתייחסת לזה ברצינות, אבל אם זה עושה להם את זה להזדיין במכונית בבצלאל אז למה לא? לדעתי זה ממש טרן-אוף".
תמי כץ פריימן, אוצרת התערוכה שלניר הודבמוזיאון תל אביב, לא מעוניינת להגיב לעניין באופן ספציפי מכיוון שלא צפתה במיצג, אך חושבת ש"לא מדובר במגמה בבצלאל, אלא בסוג של תופעה. של ניסיון אמנותי, לעיתים מבריק לעיתים נואש, לצוד את תשומת הלב הציבורית וזה נעשה באמצעים סנסציוניים. מאחר ופורנוגרפיה הייתה , נשארה וכנראה גם תהייה אחד האמצעים הסנסציוניים האפקטיביים ביותר מן הסתם אמנים שמבקשים ללכוד את תשומת הלב התקשורתית עשויים ללכת לכיוונים האלה. ללא קשר למימד סנסציוני כזה או אחר הנושא של הפורנוגרפיה הוא נושא אמנותי מרתק בעקבות השיח הפוסט-פמיניסטי".
-כאוצרת יש לדעתך מקום לפסול יצירה בשל שימוש באלמנטים כאלה?
"לא! הייתי שופטת את היצירה לגופו של עניין ובוחנת אותה כפי שבוחנים יצירת אמנות – אם היא טובה או רעה".
|
|
|
|
|
|
|  | | "אני נגד כל צנזורה שקשורה באמנות". יאיר גרבוז צילום: קוקו
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
