 |
/images/archive/gallery/284/405.jpg נורמן עיסא, ''ערבים רוקדים''.
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| השחקן והבמאי נורמן עיסא, שיעלה בפסטיבל תיאטרונטו הצגת יחיד על פי "ערבים רוקדים" של סייד קשוע, מקווה לתת לצופים קצת חומר למחשבה |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
טל פרי , המגזין
4/4/2005 12:18 |
|
|
|
|
|
|
|
באחד המונולוגים מהצגת היחיד "ערבים רוקדים" אומרת דמותו הבימתית של הסטנדאפיסט הערבי-ישראלי עלי מסלאחה: "אני נראה לכם ערבי? אם אני עושה ככה (מוריד מבט לרצפה), אני נראה ערבי?". במקביל, השחקן נורמן עיסא שמגלם את מסלאחה ממשיך להופיע בקומדיה המצליחה "משפחת ישראלי" בתיאטרון חיפה, שבה הוא מגלם סטודנט ערבי שהופך מושא אהבתה של צעירה ישראלית ליברלית, עד שמתגלה שהוא בעצם יהודי כשר למהדרין שהתחזה לערבי כדי לא לאבד את אהבת חייו חובבת המיעוטים. החיים מחקים את האמנות ולהפך? עיסא לא מכחיש.
"כשקראתי בפעם הראשונה את הספר 'ערבים רוקדים' של סייד קשוע, עליו מבוססת ההצגה, הרגשתי הזדהות עמוקה", הוא אומר. "סיני פתר, המנהל האמנותי היוצא של תיאטרון חיפה, היה הראשון שפנה אלי ואמר לי: 'אתה חייב לקרוא את הספר הזה. אנחנו עושים ממנו הצגת יחיד ואני רוצה שאתה תעשה את זה".
"ערבים רוקדים", בו משולבים גם חמישה שירים חדשים של דורי בן-זאב, מוצג כמופע הסטנד-אפ הראשון של עלי מסלאחה מול קהל יהודי. מופע שהופך למונולוג כואב על נפשו הנקרעת בין החברה הערבית בה גדל והחברה היהודית, אליה הוא חולם להרגיש שייך.
עיסא, על פניו, מצא את הדרך למנוחה ולנחלה. הוא נחשב לשחקן תיאטרון בולט ומוערך, שגילם מגוון תפקידים בתיאטרון מ"רומיאו ויוליה" הקלאסי של שקספיר עד "משפחת ישראלי" העממי של בעז גאון. במקביל גם ביים והשתתף בכתיבת הצגת הילדים "אח, אח, בום טראח", שהעלה התיאטרון הערבי-עברי ביפו, שזכתה לביקורות נלהבות ולהצלחה גדולה. לאחרונה ביים לתיאטרון חיפה את המחזמר "רובין הוד", בכיכובם של רודריגו גונזלס ודנה דבורין, ובקרוב יביים עבור דבורין קלטת ילדים חדשה. בקיצור, עיסא, תושב יפו, כבר מקושר היטב למיינסטרים של עולם הבידור והבמה המקומיים. ועדיין, העבודה על "ערבים רוקדים" גירדה אצלו לא מעט פצעים פתוחים.
"חייתי בכפר, כמו עלי, ואני מכיר היטב את המנטליות עליה סייד קשוע מספר", הוא אומר. "סייד כתב קודם כל לקהל היהודי, ועובדה שלציבור הערבי היה קשה מאוד לעכל את הספר. סייד מותח ביקורת קשה על שני הצדדים. לא היהודים ולא הערבים יוצאים אצלו טוב. אני מכיר מצוין את התחושה, כי יש קרע בחברה הערבית בארץ. מצד אחד, הרצון להרגיש שייכים ושווים, ומצד שני, הפחד מהמנטליות הישראלית הליברלית והמערבית".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
סייד קשוע. צילום: אירית זלברמן
|
|
|
 |
|
 |
|
מחלק פיתות בזמן ההצגה
|
|
|
 |
|
|
|
-אבל אתה עצמך דוגמה מוצלחת לשחקן ערבי שהשתלב בלב הקונצנזוס הישראלי.
"ועדיין, בכל פעם מחדש, מזכירים לי שאני עוד לא שם, שאני למטה. רק לפני שבועיים נסעתי לברלין עם הצגת הילדים 'אח, אח, בום טראח', לפסטיבל מאוד יוקרתי שבו גם זכינו במקום השני. נסענו מטעם משרד החוץ, אבל זה לא מנע ממאבטחים בשדה התעופה לחקור אותנו כמעט עד רגע העלייה למטוס. למה? בגלל שהמראה החיצוני שלנו לא מצא חן בעיניהם?"
"אני זוכר את עצמי כסטודנט בבית-צבי, מנסה למצוא דירה להשכיר ברמת-גן ולא מוצא. בעלי בית מאוד נחמדים, שאמרו לי שמצדם זה בסדר גמור דייר ערבי, אבל לשכנים תהיה בעיה. בסוף חייתי בדירה שכורה ברחוב דיזנגוף בתל-אביב, עם עוד שישה חברים ערבים, וככה עברתי שלוש שנים של לימודי משחק".
-למה החלטתם להציג את הסיפור של סייד קשוע כמופע סטנד-אפ?
"גם בספר יש נימה מאוד צינית והרבה הומור שחור. נראה הגיוני שעלי מסלאחה מדבר לקהל, והיות והוא רוצה להשתחרר מכבלי החברה השמרנית בה גדל, החלטנו שהוא יהיה סטנדאפיסט שמופיע מול קהל יהודי ועושה הכל כדי לגרום לו לאהוב אותו, כולל פיתות שהוא מחלק לקהל במהלך ההופעה. אגב, נראה לי שאהנה מאוד מהשילוב של אלמנטים סטנד-אפיסטיים בהצגה. לדבר ישירות לאנשים בקהל, לרדת אליהם, לגעת בהם. זה משהו שלא עשיתי אף פעם על במה".
את "ערבים רוקדים" עיבדה וביימה עדי שגב, שמודה שחלומה המקורי היה לעבד את הספר למחזה רב-משתתפים, עד ששמעה שתיאטרון חיפה כבר רכש את הזכויות. "סיני פתר ניהל מגעים עם במאי אחר, זה לא הסתדר, והוא ידע שאני רוצה לביים גרסת במה לספר ושאל אם אני עדיין מעוניינת", היא משחזרת. "הבעיה היתה שהם כבר החליטו שהפורמט יהיה של הצגת יחיד. זה לא מה שרציתי במקור, אבל החלטתי לנסות לכתוב עיבוד כזה בכל זאת והופתעתי באיזו מהירות עשיתי את זה, אחרי שגיבשתי לעצמי בראש מה אני רוצה לומר".
-סייד קשוע נכח בחזרות?
"היה קשה לשכנע אותו לבוא, אבל בסוף הוא הגיע לחזרה אחת ומאוד התרגש. אני מבינה אותו. לא קל לראות איך טקסט שכתבת בדם לבך הופך פתאום למשהו אחר".
-מה אתם מצפים שקהל יקבל מצפייה בהצגה?
עיסא: "קודם כל שיבואו, אחר כך שירגישו, אחר כך שיחשבו. אני עדיין מאמין גדול בכוחו של התיאטרון לשנות את החברה. אני רוצה ש'ערבים רוקדים' ייתן לצופים הרבה חומר למחשבה. בכלל, אני רוצה הרבה דברים. אני רוצה להרגיש שווה זכויות, אני רוצה גבולות 67', אני רוצה שיחלקו את ירושלים, אני רוצה מדינת כל אזרחיה, לא מדינה דו-לאומית, כי בפועל חיים פה הרבה יותר משני עמים. ואני רוצה שבפעם הבאה שאני מגיע לשדה תעופה לא יעצרו אותי מאבטחים".
"ערבים רוקדים" תועלה כהצגת תחרות במסגרת אירועי פסטיבל ה"תיאטרונטו", במועדון "היינקן הבימה קלאב", ב-9 בחודש. אחרי הפסטיבל תמשיך ההצגה לרוץ כהפקה משותפת של תיאטרון חיפה והתיאטרון הערבי-עברי ביפו.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
