 |
/images/archive/gallery/108/989.jpg פרנץ פאנון.
ארכיון  |
|
|
|
|
| ראיון עם מנהל "האמזונות", להקת מחול של עובדות זרות מחוף השנהב שתופיע בערב לכבוד תרגום "עור שחור, מסיכות לבנות" של פרנץ פאנון |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
יריב מוהר
19/5/2005 8:52 |
|
|
|
|
|
|
|
ערב מיוחד בנושא שיח זהותי מגדרי ואתני בחברה הישראלית יתקיים ביום
א', 22.5 בשעה 20:30 במרכז ענבל. בערב, שיוקדש לסופר פרנץ פאנון ולספרו "עור שחור, מסיכות לבנות" שיצא השנה בתרגום עברי, ישתתפו להקת מחול של מהגרות עבודה אפריקאיות וחברי "הקשת הדמוקרטית המזרחית".
מן הסתם עוד לא יצא לכם להכיר את ה"אמזונות" - קבוצת מחול ושירה של מהגרות ומהגרי עבודה מאפריקה הפועלת בארץ. ערוץ 10 כבר הביע בהן ענין, והופעה ראשונה בפני קהל ישראלי תתקיים במרכז ענבל ביום א' הקרוב ה-22.5, כחלק ממפגש בנושא שיח זהותי, מגדרי ואתני בחברה הישראלית לכבוד צאת התרגום העברי לספרו של הפילוסוף פרנץ פאנון "עור שחור, מסיכות לבנות" בספריית מעריב.
הרכב ה"אמזונות" שיופיע באירוע ביום ראשון, מורכב מ-15 עובדות זרות, כולן ילידות חוף השנהב, שנפגשו במסיבות שונות של הקהילה. באירוע הן ישירו שירת אקפלה מקורית שנושאה שלום ואהבה ויבצעו יצירת מחול מקורית ששמה "אנוונזה" שמשמעותו התחברות.
"זה רגש האהבה בין האנשים, מה שמחבר אותם" אומר ברנארד אבט, המנהל האמנותי של הקבוצה בהתייחסו לשם. "בחרנו בשם הזה בשל המלחמה במדינתנו ואנו רוצים לגרום לאנשים לדבר אחד עם השני ולהיות מאוחדים".
-אתה חושב שישראל יכולה ללמוד מהיצירה הזאת?
"וודאי, מהסיבה שהאנשים בקבוצה שלנו הם לא מצד אחד בחוף השנהב. הם מאזורים שנלחמים אחד בשני וכעיקרון יכלו להיות אויבים, כאן הם ביחד. אנחנו עוזרים לאנשים בארצינו על ידי זה שאנחנו שולחים מזון ובגדים לשם. יום שישי הזה אנו שולחים מטען לחוף השנהב ונשמח לכל עזרה".
"עור שחור, מסיכות לבנות" שלכבודו מתקיים האירוע הוא אחד הטקסטים המכוננים והמשפיעים על השיח הפוסטקולוניאלי במאה ה-20, והפך לנקודת התייחסות לכל אינטלקטואל המבקש להבין את מקורם של הקונפליקטים המעסיקים אותנו עד היום: גזענות, דיכוי, כיבוש, שחרור לאומי ותרבותי ומצד שני טרור, פונדמנטליזם, בדלנות ואנטי-גלובליזם.
יצא לכם להיתקל ביחס גזעני בישראל, אני שואל את אבוט ומנסה לברר מה הזיקה שלו לתכנים של הערב. הוא לא מכיר את משמעות המילה.
-אנשים לבנים ששונאים אנשים שחורים, למשל, נתקלתם בזה?
"לא. האנשים מאוד טובים. יש לנו יחסים מעולים. ברגע ששומעים שאנו מחוף השנהב אנשים מאוד נחמדים אלינו".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
It began in africa
|
|
|
 |
|
|
|
פאנון, מחבר "עור שחור מסכות לבנות", הוא פילוסוף יליד מרטיניק, אינטלקטואל שחור בצרפת הלבנה ופסיכיאטר בבית חולים באלג'יר הכבושה, שהיה פעיל בחזית לשחרור לאומי של אלג'יר. ואם זאת בקבוצה מחוף השנהב לא ממש מכירים אותו. "שמעתי עליו לראשונה מהמארגנים", מודה אבט.
-מה הקשר שלכם עם המארגנים הישראלים של הכנס?
"הם שמעו עלינו מארגון קו לעובד. פגשנו אותם ודיברנו. לא הכרנו לפני כן".
-אתם מרגישים שהיצירה שלכם היא פוליטית?
"לא, לעולם לא. רק להנאה, לשכוח מהצרות".
-מה הריקוד והשירה שלכם באים לבטא?
"אנחנו שוכחים שיש מלחמה בארצנו באמצעותם. אנחנו צריכים ליהנות. אנו לא יכולים ליהנות עם הזיכרון של המלחמה. אנחנו צריכים ליצור זיכרון אחר של הנאה".
-איך אתם מצליחים לפעול ולעבוד במקביל?
"יש לנו מסורת שכל שבת ושישי אנו נפגשים, ועושים מסיבות".
-איפה אתם מופיעים?
"ביפו ישנו מקום של קהילה ערבית-יהודית הופענו שם גם ביום הפליטים העולמי מטעם האו"ם, וגם הופענו בסינמטק, באירוע שיזם ארגון של האו"ם".
-יש לכם קשרים עם יוצרי מחול ישראלים?
"לא, ביום א' הזה כשאנו מופיעים אולי ייווצר קשר, אני לא יודע. כרגע יש לנו גם הצעה מערוץ 10 וזאת הפעם הראשונה שהקהילה הישראלית פונה אלינו להופיע".
-למה לדעתך ישנו ריחוק בין הלהקה האפריקאית לחברה הישראלית?
"מעולם לא הופענו מחוץ לקהילה. כעת כשנופיע נוכל לשווק את עצמנו לקהל הרחב. אני מאמין שהם יתעניינו בנו. הבעיה היא פשוט שהם לא מכירים אותנו עדיין".
-מאיפה ההשראה לריקוד, מאיזה מסורות הוא מושפע?
"זה ריקוד מסורתי מחוף השנהב".
-אתם רואים את עצמכם כשייכים לחוף השנהב או לאפריקה?
"אני חושב על ארצי קודם אבל גם על אפריקה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
