 |
/images/archive/gallery/295/749.jpg אני עושה גם רדיו, וזה המשדר שלי
 |
|
|
|
|
| יריב מוהר בילה אחה"צ תל-אביבי עם ליאונרד נימוי, קפטן ספוק בשבילכם, וגילה אדם מקסים ומרתק שבין היתר מצלם נשים ערומות בטליתות ומביים סרטים פורצי גבולות |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
יריב מוהר
20/5/2005 10:00 |
|
|
|
|
|
|
|
משך שנים היה ליאונרד נימוי הפנים והאוזניים מאחורי קפטן ספוק ב"מסע בין כוכבים" המיתולוגית. חוץ מזה הוא במאי שבין השאר אחראי לקומדיה האייטיזית "שלושה גברים ותינוקת" מ-87' ול“אם במבחן” המעולה מ-88'. ביום רביעי בלילה הוא נחת אצלנו ואתמול סיפק לעדת מעריצים סדנת אמן בסינמטק שעסקה בבימוי, משחק ונוסטלגיה טהורה ונוטפת.
לנימוי קריירה מפוארת
ומגוונת: לאחרונה הוא משמש גם כאיש רדיו (בתוכנית של מוזיקה יהודית), והוא צלם מוערך ואספן של אמנות מודרנית ביחד עם אשתו. נכן שהוא מזוהה עם "מסע בין כוכבים", אבל לא רבים יודעים שחוץ מלשחק את הקפטן החצי-וולקני הוא השתתף בכתיבת התסריטים של חלק מסרטי הסאגה (ב"השיבה הביתה", למשל), וגם ביים שניים מהם והיה מעורב בהפקה של אחד הסרטים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
לנרד נימוי בסינמטק ת"א. צילום: יריב מוהר
|
|
|
 |
|
כתב, ביים, שיחק והפיק. "מסע בין כוכבים"
|
|
|
 |
|
 |
|
העיקר לא לפחד כלל
|
|
|
 |
|
|
|
בניגוד לתדמית העצורה של ספוק, נימוי הוא אישיות מלבבת ואיש מצחיק במיוחד. לפני תחילתה של סדנת האמן בסינמטק ת"א ביוזמת הפדרציה היהודית של לוס-אנג'לס, מציגה אותו גילה אלמגור בטעות כדמות הידועה מ"מלחמת הכוכבים", מישהו בקהל כנראה מתרגם לו את הטעות ובסוף הסדנה הוא מעיר שחלק מאתנו וודאי חשב שהוא מגיע להיפגש עם ג'ורג' לוקאס (שעל המד"ב שהוא מייצר, כך אנו למדים, אין לקפטן הרבה כבוד – זה מד"ב שלדעתו מתמקד בפעלולים ולא ברעיונות או באמירה אלגורית).
נימוי החל את דרכו כשחקן תיאטרון ואף שיחק בברודווי. כבר בשנות ה-50 החל לשחק בסדרות טלוויזיה וסרטים קטנים אבל היה זה ב-66 כשסדרת הטלוויזיה מסע בין כוכבים הפציעה על המסך, שהוא קיבל את תפקיד חייו – קפטן ספוק (למרות שהוא נחשב ללוטנט קומנדר אם לדייק). לשאלה האם הטייפ-קאסט הזה לא מגביל אותו ואם הוא לא פגע בו בדיעבד משיב נימוי כי הפחד של שחקנים מטייפ-קאסט הוא מיתוס לא ממש נכון "יכול להיות שתפקידים מסויימים ייסגרו בפני אבל הרבה פעמים במאים ידעו לפנות ישר אליי כשתהייה להם דמות מהסוג שאתו אני מזוהה".
גם ממותה, ככל הנראה הסופי של הסדרה, שהיא הארוכה בתולדות הטלוויזיה, מסרב נימוי להתרגש. העיקר מבחינתו הוא שהיא רצה כבר 40 שנה, והוא מציע להתרכז בהישג המדהים הזה. "אולי זה רעיון טוב לשים אותה בצד", הוא אומר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רררר....אוהורה
|
|
|
|
|
|
|
אם אני אינני אני אז מי אני בכלל
|
|
|
|
|
|
|
הסדנה עם נימוי התקיימה בסיועו של יורם מנדל, אחד מהאנשים הבולטים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית ומנהל מחלקת הדרמה בחברת ההפקות JCS. מנדל מעיד שיצא לו פעם לראות את נימוי משחק כשהטלוויזיה הייתה מושתקת ולרגע הוא חשב שמדובר בסרט דוקומנטרי, רק כשהחזיר את הסאונד הוא הבין שמדובר ביצירה עלילתית והמחמאה הזאת העבירה את הפוקוס לעובדה שנימוי התחיל כשחקן ושהוא קודם כל שחקן – למרות שפרש מהעיסוק הזה לפני מספר שנים.
קריירת הבימוי שלו, מעיד נימוי, החלה באופן מקרי. לפני כ-25 שנים ניגשו אליו בסדנת משחק שהעביר ואמרו לא שהוא צריך לביים. "נעלבתי", אומר נימוי, "חשבתי שהם אומרים משהו על יכולת המשחק שלי".
נימוי מדבר גם על שתי האוטוביוגרפיות שכתב: הראשונה היא "אני לא קפטן ספוק" (I Am Not Spock) מ-75', והשנייה, שנכתבה עשרים שנה לאחר, היא "אני ספוק" (I Am Spock). בזמן שכתב את האוטוביוגרפיה הראשונה הוא חשב שהפרק בו הוא מכריז על אי-ספוקיותו הוא חשוב, פרובוקטיבי ומעניין, אבל הרבה אנשים שבו שהוא מתנער מהדמות וזה נראה לו בעייתי. על הסט של הסרט האחרון בסרת "מסע בין כוכבים האחרון" בו השתתף הוא פתאום הבין שזה הסוף ופחד, הפעם כקפטן ספוק, שלא יהיה יותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אבל אני גם מצלם נשים ערומות
|
|
|
|
|
|
|
יש לנימוי מערכת יחסים מורכבת עם האלטר אגו החצי וולקני שלו. הוא מספר על מקרה בו בשדה התעופה זיהה אותו ילד ואמר לאחותו שהוא ספוק. האחות לא האמינה ולא זיהתה אותו. גם לאחר שהילד הסביר לאחותו שזה הדמות שהיא מעריצה ורואה כל שבוע בטלוויזיה התקשתה הילדה לראות את הספוק שבנימוי. היה זה הרגע הסימבולי הזה בו הבין נימוי שהוא לא ספוק אלא ילד יהודי שגדל בבוסטון בשכונה של מהגרים איטלקים ויהודים-רוסיים (כך נולדה למעשה הביוגרפיה הראשונה).
אני אומר לו שנראה כי סטר-טרק מעודדת תרבות אוניברסלית, מעל לכל זהות לאומית, דתית או גזעית ושואל אותו האם כיהודי ציוני הוא תומך במודל הזה שהסדרה מנחילה. "אוניברסליות, זה יפה", נימוי צוחק ומוסיף שחבל שלא הוא אמר את זה.
ובכל זאת, נימוי יודע לשלב את היהדות שלו גם ביקום העל-דתי של מסע בין-כוכבים. גרמניה, שממנה סלד הרבה שנים, הפכה לבית חם מבחינתו במיוחד לאור העובדה שההערצת הסדרה גובלת שם בטירוף – נימוי ביקר במספר כנסי מעריצים בעיר בונד, הדגיש את יהדותו בעצת הרבי שלו, וזכה שם לקבלת פנים חמה ואוהבת למרות, ואולי בלי קשר, לעובדת היותו יהודי.
גם לתוך הסדרה שירבב נימוי מוטיבים מהיהדות: תנועת היד המפורסמת בה הוולקנים מברכים זה את זה לשלום נלקחת מהתפילה היהודית וכף היד שאצבעותיה פרוסות מבטאת את האות שין, כלומר את השכינה שאסור לראות.
"שכינה" הוא גם שם הספר שכתב נימוי על הצד הנשי של אלוהים. הספר הוא בעיקר אסופת צילומים שמבקשים להיות מחקר פוטוגראפי של אותה השכינה, דרך צילומי גוף עירום נשיים. "שכינה" עורר סערה ונאסר לשיווק בכמה מדינות בדרום ארה"ב. גם כאן טמון קונפליקט הזהויות של נימוי בין לברליות וקידמה לבין מסורתיות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אבא, מה זה תלוי לך שם?
|
|
|
|
|
|
|
סרטו "אם במבחן", לטעמי פיסגת היצירה שלו, לוקח את הצד הליברלי של האיש לקצה: אנה, אם גרושה (דיאן קיטון) מתאהבת באמן סקוטי כריזמטי ליאו (ליאם ניסן) וביחד הם מגדלים את הילדה של קיטון מנישואיה הכושלים.
את הילדה, מולי, מגדלים השניים באווירה ליברלית ופתוחה הדוגלת בכך שגוף האדם הוא עניין טבעי שלא צריך להתבייש בו. באחת הפעמים מפתיעה מולי את ליאו במקלחת והוא נאלץ להסביר לה על הפין שלו, כשהדבר מתגלה לבעלה לשעבר הוא פותח בהתקפה משפטית כדי לזכות בחזקה על הילדה ובסוף מנצח ומולי נלקחת מאנה. הסרט נחל כישלון חרוץ בארה"ב אבל ספוק-נימוי שידע על הסכנות מראש לא חשש ללכת למקום אליו איש לא הלך קודם בארץ האפשרויות השמרניות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
