 |
/images/archive/gallery/308/280.jpg בין סיכול פיגוע להתרעה ממוקדת יש לאבא שלי זמן להצית דמיון. מוריס.
צילום: מזכירות כפר בילו  |
|
|
|
|
| דמות השב"כניק הקשוב ובעל הדימיון המפותח ב"הלו, הלו, אבא" של חנה הורן, היתה למורן שריר כותל דמעות. וזה לא אומר שהוא לא אוהב את אביו הביולוגי |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
מורן שריר
24/5/2005 13:23 |
|
|
|
|
|
|
|
לרגל ספיישל שבוע הספר החגיגי בהשתתפות כוכבי "ארץ נהדרת" (קשת, 23 ביוני), ערוץ תרבות
מעלה פינה יומית בה ימליצו אנשים שאנחנו אוהבים על ספרי הילדים שהם אוהבים.
לחצו כאן כדי לבחור את ספר הילדים האהוב
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
היי ג'ינג'י, השפופרת מנותקת
|
|
|
 |
|
 |
|
"טוב, אביא לך אווירון... עם משוטים"
|
|
|
 |
|
|
|
אפשר לעשות את זה מאוד פשוט. הסיבה שבחרתי לכתוב על "הלו, הלו, אבא" של חנה הורן היא שזה ספר הילדים הראשון והכמעט יחיד שעלה לי לראש כשאמרו לי: "זרוק שם של ספר ילדים".
גם העלילה של הספר מאוד פשוטה. ילד מתקשר לאבא שלו בעבודה ומבקש שהוא יביא לו מתנה כשהוא מגיע הביתה. במקום לנפנף את הילד ולהבטיח לו סוכריה, האבא פותח במסכת התחכמויות חיננית שכמעט ומרתיחה את הילד. האבא מבטיח טרקטור עם כנפיים והילד מתרעם: "טרקטור עם כנפיים? לאווירון יש כנפיים". האבא מיד משיב: "טוב, אביא לך אווירון... עם משוטים", וכהנה.
האבא, שנראה באיור כמו ראש אגף בשב"כ, בוודאי עסוק מאוד. הוא עובד קשה למען ביטחון המדינה והדבר האחרון שיש לו בראש זה הניג'וסים של הילד. אבל האבא מוצא זמן ובכל פעם מבטיח לבנו מתנה שערורייתית יותר. היפוך התפקידים הוא קלאסי. האבא מציע מתנות מופרכות וחסרות כל עוגן בעולם האמיתי, למרות שהוא זה שאמור להכיר את כלליו ומגבלותיו. דווקא הילד, זה שעוד לא הספיק להכיר את הגרוויטציה, הגירעון והמוות, מחזיר את האב אל קרקע המציאות, תמיד בטון נוזף.
לא קשה להבין מה שאב אותי אל תוך הספר הזה כשעוד הייתי צעיר ומנומש. זה לא רק השפה הפשוטה והריתמוס המהפנט. זה גם לא האיורים הפשוטים, החמודים והכמעט נאיביים של ברכה פלדמן.
מה שגרם לי לרצות לחיות בתוך הספר הזה, הוא העולם שהספר ברא. העולם שספרי/שירי/סרטי ילדים מתווכים לנו הוא מקום שבו האמא היא תמיד דמות מטפחת ומזינה. האבא הוא בדרך כלל דמות מצמצמת שמגיע מהעבודה זעוף ונוזף. האבא ב"הלו, הלו, אבא" הוא לא כזה, הוא דמות מפרה. בין סיכול פיגוע להתרעה ממוקדת, יש לו זמן להצית דמיון, עד כדי כך שרציונל של ילד בן 6 יכול לצנן אותו. ואם האבא החזק והגדול אומר לבן שלו שהכל אפשרי, אז כנראה שהכל באמת אפשרי.
בגלל זה כל כך השתגעתי על הספר. כי ידעתי שאם אני אתקשר לאבא שלי לעבודה, השיחה תהיה מאוד קצרה. לא כי הוא לא אוהב אותי, פשוט כי הוא לא אוהב לפטפט.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
