 |
/images/archive/gallery/466/401.jpg שושנה דמארי
עטיפת אלבום  |
|
|
|
|
| חברים, משפחה ואמנים ליוו את מלכת הזמר העברי, שהובאה לקבורה בבית העלמין טרומפלדור |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כלת פרס ישראל, שושנה דמארי, שהלכה לעולמה לפני שלושה ימים, הובאה למנוחות בבית העלמין "טרומפלדור" בתל אביב, שם טמונים בין השאר ביאליק ואחד העם. טקס האשכבה של דמארי החל בבניין תיאטרון הקאמרי, שם עבר הקהל על פני הארון.
 |
| שושנה דמארי הלכה לעולמה |
|
מלכת הזמר העברי נפטרה כשסביבה קרובי משפחה וחברים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
הנשיא משה קצב ספד לשושנה דמארי: "תולדות חייה, הצלחותיה, הן למעשה פרק בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל במחצית השנייה של המאה. לכן, הוחלט להעניק לה את פרס ישראל על מפעל חיים בשנת 1987. הצלחותיה המסחררות של שושנה הן בראש ובראשונה ביטוי להצלחותיה של שושנה עצמה, אולם גם ביטוי של רצונו של הישוב העברי לחזור לשורשים, לשיבת ציון, ביטוי של רצון לשוב אל ההוויה היהודית, ההוויה הנכונה.
"שלושת הגדולים: שושנה דמארי, נתן אלתרמן, ומשה וילנסקי יצרו יחד במשך דורות - פזמונים בלתי נשכחים שיושמעו במשך מאות שנים, כחלק מזיכרון נצח של שושנה. לא היה קשה להבחין, כאשר הופיעו שושנה ומשה יחד, במבטי ההערצה שהרעיפו זה על זו. שושנה על משה ומשה על שושנה. שניהם הבינו כי השירה הביעה תמיד את רחשי העם כולו".
בהמשך קרא חיים חפר מקאמה לדמארי, וירדנה ארזי ביצעה את "עגילי דמאר".
שמעון פרס סיפר שנתן אלתרמן נהג לומר לדמארי: "הראיני את מראך, כי מראך ארץ ישראל", והוסיף "הייתי אומר גם 'השמעיני את קולך, כי קולך קול ישראל'".
הרב הראשי לישראל יונה מצגר אמר: "זו היתה שושנה עם נשמה יהודית ארץ-ישראלית גדולה, לא פלא שכל כך הרבה מעריצים יש לה. באופיה היא היתה אישיות מאוד מיוחדת. לא רק בשירתה. היא נמנעה בכל עת לדבר רע על אדם אחר".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
נחום בוסמי, גיסה של שושנה דמארי, אמר "לקחת חלק בכל אירוע משפחתי, כקטן כגדול. לא פעם ויתרת על הזמנה רשמית, ובלבד לא להחמיץ מפגש משפחתי. לעולם לא אשכח לך כי כשנפטר אישך וכעבור שני חודשים בלבד נישאה ביתי הצעירה, כיאה לך, אישה אצילת נפש וחזקה, הגעת לטקס ותרמת רבות לשמחת המשפחה. ילדנו ונכדינו התרפקו על דודה שושנה. במהלך ארוחות האצת אותנו לשיר ביחד. הצחקוקים וההומור השובבי שלך היו לשם דבר. שושנה, עם מי אתייעץ עכשיו, עם מי אמתיק סוד, עם מי אתבדח? לנו בני המשפחה, אבידתנו כפולה ומכופלת".
העו"ד דורון לוינסון, חבר קרוב של שושנה דמארי, אמר: "שושנה דמארי היתה פרופסור של כבוד בפקולטה של ההישרדות ואהבת החיים. שושנה גדלה בבית חם לאם צדקת ולאב שהיה רב מכובד. בית שממנו ספגה את מכלול הערכים שלה, את היושר המוחלט שלה ואת הגינותה. כבר מגיל צעיר לימדה את עצמה שושנה לשרוד. היא דאגה להעמיד את עצמה מעל כולם ובמקום שראוי לה".
בלוויה, שנערכה בבית העלמין טרומפלדור, ספד לה חברה הקרוב ד"ר משה נחום, ואמר "היא היתה השגרירה הראשונה שיצאה לגיייס כספים עבור מדינת ישראל הצעירה. לפני שלושים שנה כשהיינו בסיבוב הופעות בקנדה בכדי לגייס כספים, ניגש אליה גבר ייקה מבוגר וביקש שתשיר
לו ביידיש את "יידישע מאמה" והיא עלתה ושרה איתו על הבמה את השיר, ויחד הם ריגשו קהל של 3500 עד דמעות.
זכיתי ללוות אותה במשך השנים, לצערי לא ידעו לתת לה את הכבוד הראוי לה בסוף ימיה".
את הקדיש אמר עו"ד דורון לוינסון, וחנן יובל שר את "נומה נומה".
עידן רייכל אמר: "לא מזמן היתה לנו הופעה בכינרת בכינרת ושושנה לא הרגישה טוב. אני תהיתי אם היא תגיע להופעה ובסופו של דבר היא הגיעה ושרה ורקדה עם כל החברים של הלהקה. השבוע, כשהיינו בבית החולים, חשבתי ששושנה תחזיק מעמד כי יש לנו הופעה עוד שבועיים, והיא לא תבריז. ובאמת כשנכנסה למיון אמרה שהיא צריכה לצאת טיק טק, כי יש לה הופעה. ואז לאט לאט היא נסגרה בתוך עצמה ושקעה, וחשבתי לעצמי איך אני רוצה לשמוע אותה שרה עוד שיר שמח. היא סיימה עם ציפייה להופעה ולעוד הקלטות. רציתי להגיד לך שושנה, תודה שנתת לו להיות חלק מהחברים והחיים המופלאים שלך. אני אוהב אותך מאוד."
מאיר שטרית, שר החינוך והתרבות אמר "נקטפה לנו כלנית, שאף על פי שהיתה פרח מוגן בגננו, אנחנו נפרדים ממך שושנת תימן, את אחת האמנים מדור הענקים שנהפכה לנערצת ולאגדה עוד בחייה. הופעתך היתה תמיד מלכותית, צליל שנחצב מאדמת תימן ומהחיים היהודיים שלה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
/9 |
|
|  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דמארי נפטרה ביום שלישי בבוקר בגיל 83, לאחר שהיתה מאושפזת במשך ארבעה ימים בבית החולים איכילוב כשהיא סובלת מדלקת ריאות חריפה. רבים מקרוביה וחבריה של מלכת הזמר העברי הקיפו אותה בשעתה האחרונה, כשברקע הושמע שירה המפורסם "כלניות".
שושנה דמארי עלתה לישראל מתימן בגיל שנתיים. כבר בגיל 13 היא התחילה להופיע, ובגיל 14 הופיעה לראשונה ברדיו "קול ירושלים". היא הצטרפה לתיאטרון המוזיקלי "לי-לה-לו" והפכה במהרה לכוכבת. לתוכנית השנייה של התיאטרון ב-1945 כתב נתן אלתרמן את השיר "כלניות", שהפך לסמל ההיכר של דמארי.
ב-1948 הוציאה דמארי את תקליטה הראשון, ובמלחמת השחרור כבר הפכה לזמרת מוכרת. ב-1987 זכתה דמארי בפרס ישראל על מפעל חיים ובשנת 2001 ערכו אמני ישראל לכבודה מופע הצדעה מיוחד.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
