אפרטהייד נוסח פתח-תקווה

מתוך 292 תלמידים, בבי"ס "נר- עציון" שבפ"ת, 254 הם אתיופים. ההורים: "העירייה מייצרת גטאות"

יובל לידור | 29/8/2007 8:15

במערכת החינוך מייחסים חשיבות רבה לכיתות הטרוגניות שבהן לומדים תלמידים מרקעים שונים וממוצא שונה, באופן שמצמצם את הפערים בחברה הישראלית ומחנך לשוויון. אבל בעיריית פתח-תקווה בוחרים כנראה להתעלם מכך: התלמידים האתיופים לומדים במספר מצומצם של מוסדות, כאשר באחד מהם, "נר עציון", 90% מהנערים הם בני העדה האתיופית.

עכשיו ב-nrg: חוזרים ללימודים

בבית הספר היסודי "נר עציון", שנמצא בשכונת פג'ה בפתח-תקווה, ילמדו בשנת הלימודים הקרובה 292 תלמידים בכיתות א' עד ו', כאשר 254 מתוכם הנם בני העדה האתיופית. הורים לנערים הלומדים בבית הספר סיפרו אתמול כי מספר ניסיונות שנעשו על מנת לפזר את התלמידים בין מוסדות החינוך הממלכתי-דתי בפתח-תקווה נכשלו, מכיוון שלא נמצאה אוזן קשבת לנושא בעירייה המקומית.

גדי פיקדו, שמכהן כחבר בוועד ההורים העירוני ואחת מבנותיו לומדת בבית הספר, תקף אתמול בחריפות את הרשות המקומית. "מדובר במגמה של עיריית פתח-תקווה, שאותה מנהלים חבורה של גזענים שמייצרים במערכת החינוך גטאות של אתיופים", הצהיר קבלו. "התפיסה של העירייה מעוותת מיסודה. כמות כזו של אתיופים במוסד חינוכי הנה פצצה מתקתקת שבעוד מספר שנים תתפוצץ לכולנו בפרצוף. כל מי שמתעסק בחינוך מבין את הנזק העצום שנגרם לעולים ברגע שנמנעת מהם האינטגרציה".

יושב ראש ועד ההורים של בית הספר, נדב טללה ששני ילדיו לומדים במוסד, מציין אף הוא שהאשם הוא בעירייה: "הזנחה מתמשכת היא שגרמה לכך שנגיע למצב בו כמעט 90% מהתלמידים בנר עציון הם אתיופים. העירייה מונעת כבר שלוש שנים העברה של תלמידים לבתי ספר אחרים בעיר". עו"ד חיים בשארי מוועד ההורים העירוני הוסיף: "לצערי מינהל החינוך בעירייה נגוע באטימות, חוסר דימיון, חדלות, חוסר יוזמה וסובל מניהול פרימיטיבי ללא יכולת לתכנון עתידי".

"בי"ס שמאוכלס רק באתיופים הוא משהו לא תקין"

במשרד החינוך לא קיים כיום תקן הקובע את המספר המקסימלי של עולים מאתיופיה שיכולים ללמוד במוסד חינוכי אחד, זאת לאחר שלפני שלוש שנים פסק בג"ץ שתקן כזה אינו חוקי. מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב זימן בשבועיים האחרונים שתי ישיבות לגבי שילוב ילדים אתיופים בבתי ספר בפתח-תקווה, אבל אף אחת מהן לא עסקה בבית ספר נר עציון.

"ילדי הפזורה האתיופית רשומים בדרך כלל בחינוך הממלכתי-דתי, למרות שהמשרד היה רוצה לראות אותם משתלבים בחינוך הממלכתי הרגיל", אמר אבואב.

"מה שגורם לריכוז גדול של תלמידים אתיופים במוסד חינוכי היא העובדה שלא כל בתי הספר בישראל מוכנים לקלוט אותם ללימודים. בית ספר שמאוכלס רק באתיופים הוא משהו לא תקין שאנחנו לא רוצים לראות במערכת החינוך".

מעיריית פתח-תקווה נמסר בתגובה כי "העירייה פועלת לשלב את הילדים האתיופים במוסדות החינוך בעיר והתלמידים שובצו בבתי ספר לשביעות רצונם המלאה. הורים שדעתם לא היתה נוחה משיבוץ ילדיהם פנו למשרדי מינהל החינוך ונמצא בעבורם בית ספר חלופי".