איך מערערים על חשבונות הארנונה
בתחילת כל שנה מגיעים לבתים פנקסי הארנונה. אפשר להתייחס אליהם כאל גזירה משמים - אבל אפשר גם להילחם על כך שלא נשלם יותר מדי. איך מערערים על החלטות של הרשות המקומית? מי זכאי להנחות בארנונה ומה עדיף - מחסן או מרתף?
גם אם נדמה לכם כי עבור חיסכון של כמה עשרות שקלים בחודש לא שווה להשקיע, תחשבו על כך שאותם עשרות שקלים תופחים על בסיס שנתי ולאורך שנים לסכומים משמעותיים. לפניכם הסבר על משמעות רכיבי הארנונה ועצות מועילות ששוות כסף.
הפנקס השנתי, מעבר לפירוט בסיסי על גובה התשלום, מסביר עוד כמה דברים לא פחות חשובים, אך כאלה שמרבית האנשים נוטים להתעלם מהם. אחד הדברים המרכזיים הוא פירוט שמסביר איך נקבע למעשה גובה התשלום המסוים.
הציבור מכיר את הסיווג בעיקר בהקשר של עסקים, כגון סיווג המבנה כמקום מלאכה או תעשייה, אך רק מעטים מכירים את הסיווגים הקיימים בתחום הדיור הפרטי. כך, למשל, תושבים המתגוררים באותה עיר אך בחלקים שונים שלה ישלמו ארנונה שונה מאד, והפערים עשוים להגיע אפילו ל-.100%
עורך הדין יואב ביין ממשרד פרופ' ביין ושות', המתמחה במסוי ובמשפט מינהלי, מסביר כי חשוב לבחון לאיזה איזור שייך הנכס ומה התעריף שנקבע עבורו. החלוקה לאזורים והתעריף של האיזור נקבעים בהחלטות פנימיות של הרשות המקומית, וכל אחד יכול לנסות ולערער על שיוכו לאיזור זה או לאחר, אם נדמה לו כי השיוך אינו נכון.
השיקולים בחלוקה לאזורים הם לרוב סוציו-אקונומיים, כאשר באזורים החזקים יותר של עיר מסוימת ישלמו התושבים ארנונה גבוהה יותר למ"ר מאשר באזורים החלשים.
פרט נוסף שחשוב לבדוק הוא החלוקה לאזורים שונים בתוך הנכס. כך, למשל, אם יש לכם מחסן או מרתף, התשלום עליו צריך להיות נמוך מזה שעל שטחים רגילים בדירה או בבית. השאלה הבעייתית היא, כמובן, מי קובע מה ייקרא "מרתף" ומה ייחשב "מחסן" ועל איזה מהם ייגבה פחות כסף.
ביין מסביר כי ההגדרות האלה יכולות להשתנות מרשות אחת לאחרת. בחלקן מרתף יכול להיות זול יותר, ואילו באחרות משתלם יותר להוכיח שיש לך מחסן.
יש מקרים שבהם הרשויות המקומיות מבצעות שינויים דרסטיים באופן חיוב הארנונה ומספרות על כך רק בפנקס השנתי. בהקשר זה ביין מזכיר מקרים שבהם במשך שנים לא חייבה רשות מסוימת את התושבים על מחסנים הצמודים לנכסים, עד שלפתע שינתה את המדיניות, מה שהגדיל את תשלום הארנונה באופן ניכר.
מה שחשוב לזכור הוא שכמו בכל תחום אחר, גם על גובה הארנונה ניתן להתווכח עם העירייה. בכל מקרה, ערעור על גובה התשלום שנקבע ניתן להגיש בתוך 90 יום מיום קבלת פנקס השומה השנתי. כמובן שאת הוויכוח עם העירייה רצוי לעשות עם מעבר לנכס חדש, אבל גם אם אתם מתגוררים בדירה זה שנים, ופתאום שמתם לב שאתם משלמים ארנונה גבוהה יותר מהשכן ליד, יש עדיין מה לעשות.
ביין מסביר שכדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר כדאי לקחת מודד מקצועי שיבדוק את הנכס, כולל המטראז' שלו, ואת החלוקה הפנימית לפי סיווגים כגון מגורים, חניה, מרתף או מחסן.
את חוות הדעת של המודד מגישים לרשות עם פנייה מפורטת ומנומקת למנהל הארנונה. כאמור, יש לעשות זאת בתוך 90 יום מרגע קבלת פנקס השומה השנתי.
מנהל הארנונה חייב לענות על הפנייה בתוך 60 יום. אם לא התקבל מענה כלשהו, משמעות הדבר היא שהפנייה שלכם התקבלה, ובקרוב תתחילו לשלם ארנונה נמוכה יותר.
אם קיבלתם מענה והתשובה הייתה שלילית, לא חייבים להתייאש - ניתן לערער בתוך 30 יום מיום קבלת המכתב. אם גם הערעור נדחה, אבל אתם עקשנים, נחושים ובטוחים בצדקת הדרך, ניתן לפנות לבית משפט לעניינים מינהליים.
אלא שכאן נגמרו המכתבים הנחמדים. בשלב זה תעמדו מול עורכי דין, וגם לכם יהיה כדאי להצטייד באחד. שכירת עורך דין תגדיל את העלויות באופן דרמטי, ולדעת ביין, כדאי להיכנס לזה, רק אם מדובר בסכומים גדולים.
אם יש לכם עסק והארנונה שלו היא שעומדת על הפרק, הסכומים שניתן לחסוך עשויים להיות גבוהים למדי. לכן במקרה כזה כדאי לעתים להמשיך ולהתעקש ולשכור עורך דין. ביין מספר כי באחרונה ייצג מקרה של מפעל זכוכית שהגדרתו לצורך הארנונה שונתה מ"מלאכה" ל"תעשייה", מה שהביא להפחתה של 1,000 שקל בתשלום הארנונה החודשי.
נושא חשוב נוסף שאפשר ללמוד מפנקס השומה השנתי הוא מגוון ההנחות שניתן לקבל וסוגיהן. ביין מסביר כי מרבית ההנחות שניתן לקבל היום בתשלומי ארנונה קשורות לרמת ההכנסה ולנכויות. חלק מההנחות שהיו קיימות בעבר - כגון הנחה אוטומטית לתושבים ותיקים - בוטלו.
כיום רק תושבים ותיקים, כלומר גמלאים, שמצבם הכלכלי קשה, יכולים להגיש בקשה להנחה בארנונה. בניגוד לעבר, כיום גם לא ניתן פטור מארנונה לאף קבוצת אוכלוסייה, פרט לנכי צה"ל. מי שסבור כי מגיעה לו הנחה בארנונה יכול להגיש בקשה בכתב לוועדת הנחות, שבה התהליך אמור להיות פשוט יותר מאשר בוויכוחים על סיווגי נכס.
בטרם מגישים לרשות בקשות שונות, ביין מציע לבדוק היטב אם לא יכול להיווצר מצב שבו תקבלו אמנם את ההנחה המיוחלת או את שינוי הסיווג, אך במקביל יתגלה כי שטח הנכס שלכם גדול מזה שרשום בספרים. ברגע שמתחילים להגיש פניות לרשות המקומית, סביר להניח כי היא תשלח לביתכם מודד, כך שכדאי לוודא מראש שלא יהיו "הפתעות".
היבט נוסף שביין מדגיש את חשיבותו, אך אנחנו נוטים להתעלם ממנו לא אחת, הוא מה שמכונה "שאלת המחזיק" - כלומר מי גר בנכס בפועל ומשלם את חשבון הארנונה. "אם אתם משכירים דירה, חשוב מאד להעביר את החשבון על שמכם", אומר ביין. אסור כמובן לשכוח את הצד השני - אם אתם שוכרים דירה ועוזבים אותה, אל תשכחו להעביר את חשבון הארנונה בחזרה על שם בעלי הנכס או לשוכרים הבאים.
ביין מסביר כי ברגע שיש אי ודאות בנוגע למחזיק הנכס שעליו יש חוב, רשויות מקומיות יגיעו אל מי שיש לו את הזיקה הגדולה ביותר לנכס, כגון הבעלים, גם אם הם לא התגוררו בו בתקופה שבה נוצר החוב, ולעתים למי שפשוט קל יותר לאתר. לדבריו, כבר קרו בעבר מקרים שבהם שוכר נאלץ לשלם חובות ארנונה שנצברו על ידי דיירים קודמים.
נא להמתין לטעינת התגובות
