איך מתמודדים עם סכסוך שכנים

זה יכול להיות ויכוח על חניה, רעש, אי-תשלום מסי ועד או ריב בין הילדים.איך מזהים את הפוטנציאל לסביבה חברתית בעייתית ומתרחקים ממנה - ומה עושים כשכבר נקלעים לסכסוך

עידו אפרתי |  הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
החוצפה והטמפרמנט הישראליים הפכו את יחסי השכנות למרכיב מהותי באיכות החיים של הדיירים בבניין. במדינה שבה רוב האוכלוסיה מרוכזת בערים ומתגוררת בבניינים משותפים, המגע עם השכנים הוא בלתי נמנע.

"טוב שכן קרוב מאח רחוק‭,"‬אומר הפתגם הערבי המוכר, ואכן יש לא מעט דוגמאות שבהן יחסי שכנות הפכו לחברות קרובה של שנים. אולם לצד אלה נחשפים מקרים רבים שבהם דייר אחד הופך את חיי השכנים לסיוט מתמשך, שפוגע באיכות חיי הדיירים ובמקרים קיצוניים אף בערך הנכס.

על-פי נתוני האגודה לתרבות הדיור, לא פחות מ‭170-‬ אלף בתי-אב - כ‭14%-‬ מבתי האב בישראל - מעורבים בסכסוכי שכנים. רק בשנת 2006 טיפלה האגודה ב‭90-‬ אלף מקרים של סכסוכי שכנים.

מסקר שערכה האגודה לאחרונה עולה, כי ‭58%‬ מכלל הציבור שבעי רצון משכניהם לבניין המגורים‭30%,‬ שבעי רצון במידה חלקית בלבד ואילו ‭12%‬ אינם שבעי רצון כלל.

הסיבות לסכסוכים מגוונות: מטרדי רעש, אי-תשלום מסי ועד בית והוצאות אחרות הכרוכות בתחזוקת הבניין, השתלטות על רכוש ושטחים משותפים, ריב בין ילדי השכנים, שגורר אחריו את התערבות ההורים, ויכוח על חניה ועוד.


במקרה אחר נאלץ דייר בתל-אביב להרוס חריגות בנייה בבית משותף, לאחר שבמסגרת שיפוץ דירתו פלש לתוך שטח פיר האוורור של הבניין. ויש עוד דוגמאות רבות.

חלק מהסכסוכים נובעים מכך שהחוק מותיר חלק גדול מהנושאים שבין אדם לשכנו פתוחים למשא ומתן. דוגמה בולטת היא התקנת מעלית: החוק לא קובע מה יהיה החלק היחסי של כל דייר בתשלום עבור הקמת המעלית.

עו"ד גלעד הס ממשרד הרטביבורנשטיין-בסון ושות' עוסק לא מעט בסכסוכי שכנים. לדבריו, ככל שהדירה גבוהה יותר, כך חלקם היחסי של הדיירים בתשלום עבור המעלית צריך לגדול, שכן הם יהיו הנהנים העיקריים מהתוספת, וערך הדירה שלהם יעלה בהתאם.

אלא שהדבר אינו קבוע בחוק ומותיר רבים בפני שוקת שבורה. הרצון להימנע מסכסוכים ומרכישת דירה ב"בניין הלא נכון" מעסיק מאוד את הרוכשים.

"לישראלי חשוב מאוד לדעת מי שכניו, וכיום הוא מודע הרבה יותר מבעבר להשפעה המכרעת שיש לשכנים על איכות החיים בבניין ובסביבתו. שכנים בעייתיים יכולים להעיב באופן משמעותי על איכות החיים ועל תרבות הדיור.

במקרים קיצוניים נוכחותם עלולה אף לגרוע משוויו של הנכס‭,"‬ אומר צחי ברדוגו, מנכ"ל חברת בדק-בית מקבוצת קו-מנחה, המתמחה בשירותי בדיקות לרוכשי דירות.

לדברי ברדוגו, מרבית סכסוכי השכנים נסובים סביב נושאים כמו רעש, חניה ולכלוך. "במקומות המאופיינים במצוקת חניה היו מקרים שהידרדרו לאלימות‭,"‬ מספר ברדוגו.

דרוש: שכן רופא

 לדברי ברדוגו, עבור רוב רוכשי הדירות הרכב האוכלוסיה ורמת השכנים מהווים שיקול משמעותי בהחלטת הרכישה. אם בשכנותם מתגוררים בעלי תפקידים בכירים, כגון רופאים, קצינים, מנכ"לים ואנשי הייטק, הם מקבלים חיזוק להחלטתם ומרגישים שבחירתם בפרויקט מגורים זה היא נבונה.

 "בארץ יש נטייה לתייג אנשים לפי המקום שבו הם גרים כחלק מסימול הסטטוס שלהם‭,"‬ אומר ברדוגו, "לכן חברות בנייה משקיעות משאבים ניכרים במיתוג פרויקטים עם בחירה קפדנית של קהלי יעד. אמנם לובי מפואר עם הרבה משטחי שיש עשוי לתרום, אך לרוכשי הדירות כיום חשוב יותר לדעת מיהם השכנים שמתגוררים מעבר לקיר המשותף, מי כבר רכש כאן דירה ומי עומד לרכוש דירה‭."‬ לדברי ברדוגו, ככל שהאזור יוקרתי יותר, כך יש ציפיות גבוהות יותר מהאוכלוסיה ומאופן התנהלותה.

גם סקר האגודה לתרבות הדיור מעיד על כך, ומעלה כי משפחות המשתכרות מתחת לממוצע מרוצות פחות מהשכנים שלהן. ככל שההכנסה של המשפחה גדלה,כך גדלה רמת שביעות הרצון מהשכנים. מבחינה גיאוגרפית, באזור ירושלים ובדרום המדינה שביעות הרצון גבוהה יותר.

בתל אביב מרוצים פחות

שביעות הרצון הנמוכה ביותר קיימת בקרב תושבי תל-אביב וגוש דן, אולם גם באזורים הנחשבים לאיכותיים בעיני הרוכשים אין ערובה לדבר. גם באזורים שאופיינו כאיכותיים למגורים נרשמו לא מעט מקרים חריגים, כמו מכון ליווי שהתנהל בבניין מפואר, שכן המוגדר על-ידי המשטרה כיעד מודיעיני או דירת גג שבעליה השכירו חלק ממנה לחברת תקשורת סלולרית.

כיצד ניתן להימנע מראש ממקרים כאלה? כמובן שלא ניתן לדעת בוודאות איזה "פוטנציאל סכסוכי" טומן בחובו הבניין, שנראה שלו כל-כך מבחוץ, אולם יש כמה תמרורי אזהרה. בניין עם מספר גדול של דירות בשכירות הוא תמרור אזהרה.

לדברי ברדוגו, שכנים ארעיים על-פי רוב אדישים לתרבות הדיור ולתחזוקה השוטפת. הם לא מעורבים ביוזמות של טיפוח הבניין, ובשל התחלופה התכופה לא אחת נוצרות בעיות של אי-תשלום מסי ועד בית, ולכן תפקוד הוועד עלול להיפגע.

ראוי לבדוק אם יש בבניין גם דירות שלא משמשות למגורים, כדוגמת קליניקות פרטיות או משרדים קטנים. דירות מהסוג הזה הן פוטנציאל למטרדי רעש, בלאי, לכלוך במעליות ובחניה וכד‭.'‬

שיחה עם נציג ועד הבית עשויה לספק מידע כללי על דיירים בעייתיים ולספק מענה לכמה שאלות חשובות: האם יש דירות רווקים בבניין; האם נערכות שם מסיבות רועשות בתדירות גבוהה; האם יש הרבה משפחות עם ילדים או זוגות מבוגרים; האם שוררים יחסים סבירים בין הדיירים או שמא יש סכסוכים; האם יש בבניין כלבים או בעלי חיים אחרים העלולים להוות מטרד.

רצוי לסייר בין הקומות ולראות אם יש אדניות או גרוטאות. מומלץ מאוד לקבל מידע על הדירות הגובלות: בקומה מעל, בקומה מתחת ובאותה קומה.

אם ילדי השכנים בקומה מעל נוהגים להקפיץ כדור כי "הם בסך-הכל משחקים‭,"‬ זו עלולה להיות בעיה. אם אתם זוג מבוגר ובקומה מולכם מתגורר זוג צעיר עם תינוק, או מתופף מקצועי, רצוי לדעת על כך מראש. אם ליד דלת הכניסה של אחת הדירות מותקנת מצלמה ובכניסה לבניין יש אנשי אבטחה חמושים, הממצאים הללו מדברים בעד עצמם.

 אפשרות נוספת היא לשלם לפני הרכישה לחברת בדיקה שזו התמחותה, כגון חברת בדק-בית, כדי שתחקור את אפיון השכנים ואת סביבת המגורים. ומה קורה אם אתם דיירים ותיקים שנקלעו לסכסוך? לאגודה יש 90 סניפים הפזורים ברחבי הארץ, והם מציעים לדיירים הסובלים פתרון משפטי.

האגודה מציעה כיום ליווי וייצוג משפטי בפני המפקח על רישום המקרקעין בבתי-המשפט השלום והמחוזי. השירותים ניתנים על-ידי עורכי-דין המתמחים בדיני מקרקעין, ואלה מלווים את נציגי ועדי הבתים בכל תביעה - מהכנת כתבי התביעה ועד לביצוע פסק הדין (בלשכת ההוצאה לפועל‭,(‬ ייעוץ שמאי, מוסד בוררות חינם, הכשרה בנושא בוררות גישור ופישור, ושירותים נוספים.

באגודה מציינים כי הם משתדלים לראות בבית-המשפט מוצא אחרון,וכי לפני הפתרונות המשפטיים אנשי האגודה מנסים להגיע לפתרון בדרכים של שלום. "אנחנו רק צד חיצוני לסכסוכים האלו. השכנים המסוכסכים יצטרכו להמשיך ולהיתקל אחד בשני ביומיום ולחיות עם המצב שייווצר, כך שהשאיפה הראשונית היא לנסות להימנע מפתרון שייכפה על הצדדים‭,"‬מסביר ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה.

בנוסף לכך, מובן שניתן לפנות לעורך-דין פרטי, בעל רקע בסכסוכי שכנים. אם מדובר בסכסוך כספי בהיקף עד ‭17,500‬ שקל, ניתן לפנות לביתהמשפט לתביעות קטנות, שאינו מחייב ייצוג על-ידי עורך-דין.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...