איך מגישים הצהרת הון?
מתי פתק מאמא לא יעזור, למה "מתנה" לקרוב היא לא הפתרון, ומדוע אין טעם להסתיר נכסים בחו”ל? כך תימנעו מביקור באגף החקירות של רשות המסים
אם זו הפעם הראשונה שאתם מגישים הצהרת הון, רצוי שתימנעו מדבר אחד חשוב: רבים משתדלים להפחית מערך נכסיהם בהצהרה. כנראה שאינסטינקט ההצטנעות מול פקיד המס גובר על ההיגיון.
פעולה זו היא טעות אם חושבים על הדוח של השנים הבאות. אותם נישומים לאו דווקא ירצו להראות גידול ניכר בנכסיהם בהצהרת ההון הבאה שלהם, שאותה יצטרכו להסביר לפקיד המס. לכן חשוב לדייק בהצהרת ההון הראשונה.
מבחינת רשויות המס מהווה הצהרת ההון אמצעי לבדיקת הדיווחים השנתיים של העצמאים על ידי השוואת הון בין שתי תקופות. זאת בהתייחס להכנסות נטו, הוצאות מחיה, השקעות, רכישת נכסים עסקיים ופרטיים וכן הוצאות אחרות שעמד בהן הנישום. כך ניתן לעמוד על נכונות הדיווחים בין התקופות הללו.
ואכן אם נשווה בין פסקי הדין בבתי המשפט בישראל, נמצא רבים אשר דנים בשומות שהוצאו על ידי רשויות המס לנישומים בגין מה שנקרא "הפרשי הון”. כלומר, כאשר פקיד השומה ערך השוואה בין שתי הצהרות הון הוא מצא במקרים רבים כי קיים חוסר בהכנסות או במקורות להסבר על גידול ההון בתקופה הנבדקת.
רו”ח יורם שיפר ממשרד זיו שיפר ושות‘ אומר שחוסר כזה יכול לנבוע מהכנסות שלא הוצהרו, אבל גם מטעויות שבוצעו עקב מילוי לא נכון של הצהרת ההון או שיכחה של מקורות כספיים, כגון קבלת מתנות והלוואות, או אי דיווח על נכסים שמומשו בתקופה שבין ההצהרות.
“הכנת הצהרת הון היא משימה מורכבת מאד שחשוב לתת לבעל מקצוע מיומן להכינה”, אומר שיפר, ומסביר את השלבים שאין לדלג עליהם:
תחילה יש להכין רשימה הכוללת את כל הרכוש של בעל העסק, הרשום על שמו ועל שם ילדיו. לאחר מכן יש לערוך השוואה בין שתי ההצהרות האחרונות כדי למצוא סימנים למימוש או לקניית רכוש שלא דווח. שלב זה דורש מיומנות גבוהה, שכן אינפורמציה כזו יש לדלות מתוך מסמכים רבים שלכאורה אינם בעלי משמעות ופזורים על פני תקופה ארוכה שבין שתי ההצהרות.
בשלב השלישי עליכם לערוך השוואת הון ולראות אם דיווחי ההכנסות תואמים את השינוי בהון שחל בין התקופות. השלב הרביעי הוא הקשה ביותר. במקרה של הפרשים יש לאתר את הסיבות להימצאותם, שכן הצהרת הון שתוגש ללא בדיקה כזו וללא הסברים נאותים תחויב בסכומים גבוהים של מס.
הצהרת ההון הראשונה מהווה בסיס לבדיקת ההכנסות וההצהרות בעתיד, וכן לבדיקת היקף ההון ההתחלתי ולבירור השאלה כיצד הגיע הנישום להון זה. לעתים נישומים הנדרשים להצהרות הון מחפשים "להחליק" גידול בלתי מוסבר בהון על ידי "טריקים" חשבונאיים, עקב רישום לא עקבי ומסודר שערכו בעבר. שיפר מבהיר אילו טריקים ישלחו אתכם לאגף החקירות של רשות המסים.
לתת מתנה לבן משפחה: אם חשבתם שתוכלו להפקיד מזומנים בחשבון של קרוב משפחה ולקבל ממנו "הלוואה" או "מתנה" - תשכחו מזה. מפקח המס ידרוש וגם יקבל את דפי הבנק של בן המשפחה, ויראה את התנועות בחשבון של אותו קרוב. כך הוא יגיע מהר מאד למסקנה שהתבצעה הפקדה סיבובית ולא כל כך כשרה, שהיא בטח שלא בגדר מתנה תמימה.
חלף עם הרוח: אם חשבתם לנצל את העובדה שחלף זמן רב בין מועד ההצהרות, ואגב כך להוסיף נכסים שאין להם מקור מוסבר, בהנחה שבמילא לא תיבדק השוואת ההון בין שתי התקופות - טעות בידכם. מפקחי המס בודקים השוואת הון גם אם קיים פער של שנים רבות.
תכנון מראש: על רקע הנחתכם כי בשנה הבאה תקבלו דרישה להגיש הצהרת הון, ביצעתם תנועות בחשבונות על מנת "לסדר" את הצהרת ההון ו"להתאים" אותה. רק הביאו בחשבון שתידרשו למסור את כל המסמכים על הפעילות בחשבונות הבנק בתקופה זו או אחרת.
חו"ל אינו מפלט: אל תחשבו שאם לא תצהירו על נכסים הנמצאים בחו"ל, עובדה זו תיעלם מעיני פקידי המס. לאחרונה נערכו ברשות המסים פעולות לאיתור ולגילוי נכסי ישראלים בחו"ל.
אבל יש לי פתק: "אישורים" מקרובי משפחה בארץ או בחו"ל על מתן "הלוואות" או "מתנות”, או רישום של עודף התחייבויות כ”טעות,” מתקבלים בחשדנות על ידי פקידי המס או בתי המשפט.
שיפר מציין כי אם אתם נותנים מתנה לקרוב משפחה או צד כלשהו, חובה עליכם לדווח על כך ולהמליץ גם לצד המקבל לדווח על כך (אם הוא מגיש הצהרות הון) כמקור לגידול ההון שלו. זאת מאחר שיש סיכוי שהצד המקבל ידווח גם הוא על סכום זה בהצהרת ההון שלו. הצלבה כזו תעיד על השמטת הון שנעשתה על ידכם אם לא תדווחו על הלוואה זו.
זה בכספת: אם יש לכם כספת בבנק, דווחו עליה, שכן במילא ניתן לגלות את החזקתה מתוך עיון בדפי חשבון הבנק - יש חיובים על החזקת כספת.
תרשום, תרשום: רשמו את כל הפריטים יקרי הערך שרכשתם ושנמצאים בבית. אין טעם להסתיר אותם - ניתן למצוא אותם מתוך בדיקת פוליסת ביטוח הדירה שלכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
