איך נתקין מעלית בבית משותף?
בין הרצון להתקין מעלית לבין התקנתה בפועל ניצבים בפני הדיירים כמה מכשולים, ובהם שכנוע השכנים וההליכים הכרוכים בתהליך
במסגרת תיקון חוק המקרקעין משנת 1996, נקבעו כללים המקלים על אותו חלק מבעלי הדירות המעוניינים להתקין מעלית, כך שצומצמה יכולתו של דייר בודד או של קבוצת דיירים קטנה להתנגד להתקנת המעלית ולהפעיל סחטנות נגד המעוניינים בהתקנתה.
כיום, על מנת להתקין מעלית על הדיירים לקיים אסיפה של בעלי הדירות ולערוך הצבעה, כאשר לצורך קבלת החלטה מספיק רוב של שני שלישים בלבד מכלל הדיירים בבניין כדי לחייב את דיירי הבניין כולו בהליך ההתקנה.
בנוסף, החוק קובע כי המחויבים בעלויות ההתקנה הם כל בעלי הדירות אשר החליטו על התקנת המעלית, כאשר בכל מקרה בעלי הדירות בקומת הקרקע אינם משתתפים בעלויות. לפיכך, מי שהצביע נגד התקנת המעלית לא יחויב בתשלום עבור התקנתה. בעלי הדירות שהחליטו על ההתקנה רשאים לשנות את המנגנון הקבוע בחוק - המסדיר את חלוקת התשלום ביניהם - במסגרת של תקנון מוסכם.
על פי רוב, בעלי הדירות בקומות העליונות משלמים יותר מבעלי הדירות בקומות התחתונות, בשל התרומה המשמעותית יותר של המעלית לקומות אלו, הן מטעמי נוחות הן מטעמים כלכליים (עליית ערך הנכס).
חשוב לציין כי בניגוד להוצאות התקנת המעלית, כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאות אחזקתה והפעלתה השוטפת, משום שלאחר התקנתה המעלית תיחשב רכוש משותף.
עוד כדאי לדעת כי התנגדות של בעל דירה להתקנת מעלית עלולה למנוע ביצוע ההתקנה אם יוכח כי בניית המעלית תפגע מהותית באיכות חייו וברכושו. לדוגמה, במקרה שהתברר כי פיר המעלית מחייב בניית קיר אשר חוסם את חלונו של בעל הדירה המתנגד, נקבע כי הדבר יביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים בדירה, אשר תתבטא בהיעדר אוורור טבעי ותאורה טבעית.
הסמכות להחליט מהי "פגיעה משמעותית" נתונה למפקח על המקרקעין, והוא רשאי להורות על ביטול ההחלטה בדבר התקנת המעלית, להכניס בה שינויים או להוסיף לה תנאים, וכן לקבוע פיצוי כספי למי שנפגע ממנה. אפשר לערער על המפקח בפני בית המשפט המחוזי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
