כמה כסף צריך בשביל להפסיק לעבוד?
17 מיליון שקל - זה פחות או יותר הסכום שתצטרכו להשיג כדי להגשים את מה שכמעט כולנו רוצים: להפסיק לעבוד ולחיות בבית בלי משכנתה, עם אוטו חדש, תקציב לשלושה טיולים בחו”ל בשנה ורזרבות לדירות של הילדים. כך נראה החלום הישראלי
האם יכול להיות שהעשיר הוא באמת השמח בחלקו, או שזו סתם קלישאה שחז"לינו ניסו למכור ללא הצלחה יתרה? מתברר שהגשמת החלום הישראלי - לפרוש, לא לעבוד לעולם ורק ליהנות מהכסף שנצבר - מסובכת עוד יותר משחשבנו.
חיפוש זריז בגוגל של צירוף המילים "החלום הישראלי" מעלה בעיקר ביקורות ופרומואים לסדרת הטלוויזיה "מסודרים", שעלתה לאוויר לא מזמן. שם מספרים לנו על 4 חברים צעירים שמכרו את הסטארט-אפ שלהם תמורת 217 מיליון דולר. כל אחד מהם הכניס לכיס 35-40 מיליון דולר אחרי מס. אז מה, אנחנו צריכים כל כך הרבה כסף כדי לצאת לחגוג? נשמע מופרך.
גם חיפוש צירוף המילים "לפרוש עשיר" במנוע החיפוש לא מוליך אותנו למציאות. רוב הלינקים שנמצאים מפנים לרוברט קיואסקי "לפרוש צעיר, לפרוש עשיר". קיואסקי עצמו פענח, ללא ספק, את הנוסחה המנצחת: הוא כתב שורה ארוכה של ספרי עזרה שלא ממש עוזרים לאיש - חוץ מאשר לחשבון הבנק שלו ושל הוצאת הספרים השטר חיים למדי שלו.
כל אחד ימצא סכום אחר שיביא אותו למנוחה ולנחלה, והוא תלוי מאוד ברמת החיים הנוכחית שלו ובשאיפותיו לעתיד. יש מי שישמח אם יתאפשר לו לנסוע לחו"ל אחת לשנה, ויש מי שכבר היום טס 3 פעמים בשנה - אך עדיין לא רואה בעצמו עשיר. יש מי שיסתפק בקניית בתים נאים לעצמו ולילדיו, ויש מי שיגיד כי בלי יאכטה אין עושר - וגם לא אושר.
לצורך ניתוח החלום הישראלי והגדרת סכום הקסם שאמור לאפשר לכולנו לפרוש בנחת כבר היום - דיברנו עם מומחים, שאלנו, בדקנו ובסוף מצאנו: 4,000,000 מיליון דולר אמריקני, או משהו כמו 17 מיליון שקל. זה הסכום שיהפוך את הישראלי הממוצע לאיש עשיר שיכול לפרוש ולחיות להנאתו ברמת חיים טובה, נוחה, אך לא מנקרת עיניים. הסכום יאפשר לו להצטייד בנדל"ן עבורו ועבור ילדיו ולהשאיר גם ירושה יפה לנכדים.
הדבר הראשון שנתפס בעיני הישראלי כסימן לעושר הוא בית יפה - בלי משכנתה. כמה זמן עבר מאז שמעתם בפעם האחרונה את המשפט "אם לא הייתי צריך לשלם כל חודש משכנתה, הייתי חי כמו מלך"? בטוח שעוד לא הספקתם לחשב מאז שזה קרה את הריבית וההצמדה שתשלמו על המשכנתה שלקחתם.
במדינות אחרות, אגב, אין מעמד של קדושה לבית בבעלותך, ולאנשים אין בעיה לחיות בשכירות כל החיים. אבל היהודי הנודד חייב את 4 הקירות שלו. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 22% מסך ההוצאות של משפחה ישראלית ממוצעת ב-2005 הלכו לדיור, וזוהי למעשה ההוצאה הגדולה ביותר בכל משק בית כיום.
אמנם ההוצאה הממוצעת על דיור עומדת כיום רק על כ-2,400שקל למשפחה, אבל כשנהפוך לעשירים הרי נבקש לעלות ליגה. בית פרטי ברמה גבוהה באזור נחשב, כולל ריהוט, אבזור ועיצוב, יעלה 3-4 מיליון שקל, ובנוסף אליו בטח נרצה לדאוג לדירה נאה לכל אחד מהילדים. בהנחה שבמשפחה ישראלית ממוצעת יש 3 ילדים, נזדקק שוב לסכום גדול, כי דירת 4-5 חדרים בשכונה טובה תעלה לא פחות מ-250-300 אלף דולר.
סעיף ההוצאות השני אחרי דיור במשק בית ישראלי הוא תחבורה ותקשורת, המהווה חמישית מכלל ההוצאות החודשיות שלנו. אמצעי התחבורה, או במילים אחרות כלי הרכב שלנו, הם סמל סטטוס לכל דבר - ובעוד שאת הבית לא נוכל להביא איתנו לכל מקום כדי שכולם יראו, במכונית הנוצצת החדשה אין שום בעיה להשוויץ.
מכיוון שאיננו עוסקים בהגשמת חלום העושר המופלג אלא רק בלהיות מסודרים, לא תקצבנו רכישה של בנטלי או של אסטון מרטין, אלא הסתפקנו בג'יפ "טוארג" הגדול והמרשים לנסיעות המשפחתיות וב"לקסוס" האלגנטית כרכב שני. פולקסוואגן כזו, שהיא אחרי הכל "מכונית לעם", תעלה חצי מיליון שקל, ועל לקסוס נוציא 300-400 אלף שקל נוספים.
כך, מבלי ששמנו לב, ילכו לנו עוד מיליון שקל, אך מצד שני נסיים עם ההוצאות החד-פעמיות הגדולות. מעכשיו אפשר להדק את החגורות, להתרווח בכיסא הנוח (בווילה או בלקסוס) ולהתחיל ליהנות מהחיים. אחרי ההוצאות המרכזיות נשארנו עם 9 מיליון שקל, שהם בניגוד למה שמנסים להגיד לנו בפרסומות - דווקא כן כסף, אפילו הרבה מאוד כסף.
אם לא נתפרע, 9 מיליון השקלים האלו יאפשרו לנו לחיות טוב ובלי דאגות רק בזכות הריבית שנקבל עליהם. הקרן המקורית תישאר כירושה לדורות הבאים וככרית ביטחון בעבורנו, אם לא נתפרע ונסתפק בהכנסה חודשית נטו של כ-26 אלף שקל.
איך נגיע להכנסה כזו? פעם, כשהריביות היו גבוהות יותר, המצב היה טוב יותר, והדרך היתה קלה הרבה יותר. ללא דאגה מיוחדת וברמת סיכון אפסית יכולנו לקבל רנטה חודשית קבועה של .5% מכיוון שגם לא היינו צריכים לשלם מס רווחי הון, היינו יוצאים עם קצבה של 37.5 אלף שקל בחודש.
אך לא עוד. המצב השתנה, הריביות נמוכות מאוד וחייבים לשלם מס רווחי הון - בין אם מפקידים את הכסף בפק"מ, בקרנות נאמנות או אצל מנהל תיק השקעות. בהנחה שחשוב לנו לשמור על הקרן ולא נוכל לקחת סיכונים גדולים מדי, נצטרך להסתפק בתשואה של 5%-4%נטו אחרי מס.
עבור רובנו גם הכנסה חודשית של 26 אלף שקל נטו נראית בשלב זה כסכום חלומי שאמור לספק את כל צרכינו ואף מעבר לכך. הכנסה כזו גבוהה פי 2.5 מההכנסה הכספית נטו למשק בית בישראל וגדולה כמעט פי 3 מההוצאה הממוצעת למשק בית בישראל בשנים האחרונות. אך אם תתחילו לחשב, תגלו די מהר כי עם המעמד מגיעות גם ההוצאות.
הווילה שרכשנו תדרוש תחזוקה שוטפת בדמות עוזרת או עוזר בית שישמרו על מרצפות הפורצלן בסלון, על הפרקט מעץ בחדרים, על השיש היוקרתי במטבח וגם יצחצחו את זכוכית החלב ואת ברזי הנירוסטה הנוצצים באמבטיות.
נזדקק גם לגנן מסור שיטפח את הגינה, ואם השקענו בבריכה נצטרך למישהו שינקה אותה מדי פעם. הנה לכם, מבלי שיצאנו מהבית כבר הוצאנו כמה אלפי שקלים טובים עבור תחזוקתו, ונשארנו עם סכום שקרוב יותר ל-20 אלף שקל מאשר ל-30 אלף שקל.
גם הביטוחים עבור המכוניות החדשות יעלו לא מעט כסף, ומכוניות יוקרה ידועות כצרכניות דלק לא קטנות. מה גם שכאשר תפסיקו לעבוד, יהיה לכם הרבה יותר זמן פנוי לנסוע לכל המקומות שאליהם לא היה לכם זמן להגיע בזמן שעבדתם - מה שידחוף עוד קצת מעלה את הוצאות הדלק. גם עבור כל שאר הביטוחים תשלמו יותר, החל בביטוח תכולת בית, שיכיל מעתה הרבה יותר חפצים, וכלה בביטוח בריאות שיכלול את כל הכיסויים שלהם תזדקקו באמת.
בנוסף, אם לא היה לכם מינוי בקאנטרי קלאב השכן, בטח תרצו להשלים את החסר וכך למלא גם את שעות הפנאי המרובות. אם תחשוק נפשכם בהרחבת אופקים, ודאי תוציאו כמה אלפי שקלים על לימודי חוץ באחת האוניברסיטאות או על החוגים בסביבה.
אל תתפלאו גם אם לפתע תצטרף לתקציב ההוצאות המתנפח גם הוצאה קבועה של כמה מאות שקלים בשבוע על ספר שיתקין את הפן לגברת ועל קוסמטיקאית שתדאג לציפורניים ולגבות של העשירון העליון.
אחד המרכיבים המרכזיים שחוזרים על עצמם בחלומו של הישראלי הממוצע הוא הטיולים לחו"ל. לא לחינם חושבים בהודו ובתאילנד שישראל היא מעצמת על מאוכלסת במיוחד. אנחנו מטיילים בכל מקום ובכל עונות השנה, ולכן נסיעות לחו"ל בלי חשבון הן בגדר חובה לפורש הצעיר והעשיר.
התקציב השנתי החדש יהיה חייב לכלול נסיעה אחת לארצות הברית לקניות, נסיעת תרבות לאירופה והתרגעות באחד החופים האקזוטיים. באמצע, כדי לשנות אווירה, אפשר יהיה גם לקפוץ לחופשה קצרה באחד הצימרים ב"אפסטייט יזרעאל".
אגב, אם אתם כבר מתחילים לחשוש כי 26 אלף שקל לא יספיקו, התנחמו בכך שבתחום המזון ההוצאות שלכם לא יזנקו ויישארו די דומות לימים עברו. בתחום הזה הפערים בין העשירונים בישראל הם הקטנים ביותר, משום שאף אחד, לא משנה כמה עשיר הוא יהיה, לא יאכל שתי ארוחות צהריים ו-3 ארוחות ערב.
נושא זה מחזיר אותנו שוב לשאלת השאלות הראשונה - איזהו עשיר: מהו החלום הישראלי ואיזה סכום יאפשר לנו לפרוש? לפני שאתם ממהרים להשיב על כך בעצמכם, היזכרו בסיפור המפורסם על הדייג ואיש העסקים העשיר שחולמים בעצם על אותו דבר - על החופש לעשות מה שמתחשק להם. רק שכל אחד מגשים את אותו החלום בדיוק בדרכים שונות.
נא להמתין לטעינת התגובות
