איך מעצבים את הדירה?
התחרות הגוברת על ליבו של הצרכן מאפשרת לממש כמעט כל פנטזיה בנוגע למראה העתידי של הבית שלכם ולחלוקת החללים שבו. הכל, כמובן, תמורת הסכום המתאים. מהם הטרנדים הלוהטים בשוק, ואצל מי תוכלו לבחור אחד מבין 32 דגמים של דירות
4.5-3 חדרים - ובכך הסתכם המבחר. בשנים האחרונות הלך והשתנה תמהיל הדירות בבנייני המגורים, והמגוון גדל.
אמנם הדבר מרחיב את האפשרויות המוצעות לרוכשי הדירות, אולם בד-בבד מטיל את עיצוב החללים שבבית על כתפיו - ועל כישרונו - של הלקוח.
הקידמה הטכנולוגית בתחומי התקשורת השונים, המאפשרת ניידות רבה יותר, השפיעה כמעט לאלתר על תפיסת מרחב המגורים שלנו. כיום אין כמעט רוכש דירה שאינו דורש חדר נוסף שישמש כחדר עבודה או כ”חדר מחשב.” כמו כן, בשנים האחרונות הפך המחשב ל”ישות” מרכזית כמעט בכל בית בישראל, והוא נהנה מחדר משלו.
בנוסף, התחרות ההולכת וגוברת על ליבו של הצרכן - לצד השפעתו של השינוי בתפיסת חלוקת החללים בבית, שהגיעה אלינו מארצות הברית ומאירופה - מולידות כיום אפשרויות יצירתיות רבות, היכולות לממש כמעט כל פנטזיה בנוגע למראה העתידי של הבית. הכל, כמובן, תמורת הסכום המתאים.
לא ברור מתי הפכנו לעם של מעצבים, אבל העובדה היא ש”עם האוכל בא התיאבון” - וכיום מי שרוכש דירה חדשה צריך לבחור במקרים רבים דירה מתוך 32 דגמים בגדלים שונים. במקרים אחרים החברות מעניקות לקונים חלל ריק, שאותו הם מוזמנים לעצב כראות עיניהם.
מנתוני לשכת שמאי המקרקעין עולה, כי 40% מהבנייה הפרטית למגורים בישראל היא בשיטת “דירות לפי מידה,” בין אם מדובר בבניינים שיש בהם תריסר וריאציות של דירות, ובין אם מדובר באפשרות של הרוכש לעשות שינויים כמעט בלתי מוגבלים בדירה או בווילה באמצעות אדריכל או מעצב פנים.
לדברי יו”ר הלשכה, רן וירניק, למהפכה הזו יש שני גורמים מרכזיים: עלייה משמעותית ביכולות הכלכליות של משפר הדיור הישראלי, לעומת ציבור רוכשי הדירות לפני 40-30 שנה; והתחזקות המודעות לנושא עיצוב הדירה, שכבר אינה רק מקום מגורים פונקציונלי אלא משקפת את ה”אני מאמין” האישי של הרוכש.
וירניק מדגיש כי שיטת ה”דירה לפי מידה” אינה בהכרח עיסקה משתלמת יותר מבחינת הרוכש, משום שלעתים קרובות הדירה הופכת אישית מדי ותפורה לפי מידות הרוכש - אבל לא לפי מידות רוכשים פוטנציאליים אחרים בעתיד.
מבדיקת שערכה לאחרונה חברת AMG משכנתאות עולה, כי 29% מהדירות שנמכרו במהלך יוני היו בגודל 130 מ”ר ומעלה. פלח הדירות ששטחן 130-100 מ”ר הגיע ביוני לכ24%- מסך כל הדירות שנמכרו בחודש זה. גם נתוני הלשכה המרכזית לרבעון הראשון של השנה מראים, כי 56.2% מסך-כל הדירות החדשות שנרכשו היו בנות 4 חדרים, יותר מ30%- היו בנות 5 חדרים, ואילו כ4%- היו בנות 6 חדרים ויותר.
"קהל היעד והחיים המודרניים הם שמכתיבים את השינוי,” מסביר פרץ דינר, מנהל השיווק בחברת רוטשטיין, “שוק הנדל”ן היום דינמי ומושפע מאוד מתחום עיצוב הפנים המתפתח. אחד הביטויים הבולטים לשינויים אלה הוא תמהיל הדירות החדש: קהל היעד הזה, שמאכלס היום את מגדלי הדירות בערים שבמרכז הארץ, הוא קהל מתוחכם ומעודכן, המבקש להיות ייחודי ומחפש את החידושים האופנתיים ביותר בתחום.”
חברת רוטשטיין בונה כיום את פרויקט “אייקון” בשכונת אם-המושבות בפתח- תקווה, הכולל 124 דירות במגדל בן 23 קומות. רוכשי הדירות בפרויקט מוזמנים לבחור דירה מתוך 12 סוגי דירות שונים, בהן גם דירות לופט בנות 5 ו6- חדרים.
ואכן הגמישות ומעורבות הקונה בעיצוב חלל הבית שהוא רוכש הפכו לקלף חזק בתחום שיווק הדירות, בהנחה שהלקוח מעדיף להחזיק בידיו את מרב השליטה בעיצוב חלל הבית. למשל, חברת פריזט-חסון מציעה לא פחות מ32- דגמי דירות בפרויקט “שביל התפוזים” שהיא בונה בהוד השרון.
כמה זה יעלה לנו? בחירת דירה מתוך דגמים אחדים מייקרת אותה ב.10%-8%- למשל, בפרויקט “שביל התפוזים” דירת גן ששטחה 150 מ”ר ולצדה גינה ששטחה 100 מ”ר עולה כ380- אלף דולר - בעוד שדירה סטנדרטית דומה עולה כ360- אלף דולר.
פנטהאוז ששטחו 200 מ”ר (שטח בנוי) ובו מרפסת ששטחה 90 מ”ר עולה 650 אלף דולר, ואילו פנטהאוז “מן המוכן” עולה 600 אלף דולר.
מיקוד השיווק לקהל אקסקלוסיבי, הנעזר בשימוש הולך וגובר במונח “מגדלי יוקרה,” חייב שינוי תפיסה בקרב היזמים, ולפתע נכנסו למשוואת השיווק שיקולים חדשים. כעת הדגש הוא: יותר איכות, פחות כמות.
לדברי מנהל השיווק בחברת י.ח דמרי, עמוס דבוש, “בפרויקטים מסוימים החברה מעדיפה להפחית את מספר הדירות ולהגדיל את שטח הדירות האחרות או להוסיף דירות מיני-פנטהאוז גדולות בנות 6-5 חדרים. זאת מאחר שדירות המיני-פנטהאוז מבוקשות מאוד, בעיקר בבניינים גבוהים שבהם יש נוף.
כמו כן, בערים מסוימות ובחלק מהפרויקטים אנחנו מעדיפים לבנות מראש דירות גדולות בלבד. למשל, בפרויקט ‘דמרי טאוארס’ במודיעין נקבע מראש כי כל הדירות יהיו בנות 5 חדרים, כי מדובר בעיר מתפתחת שמשפחות רבות עוברות לגור בה.”
בפרויקט “מגדל אביב בצמרת,” המצוי במתחם “פארק צמרת” שבתל-אביב, החליטו היזמים להקצות
כ2,000- מ”ר לשטחים ציבוריים על חשבון מספר הדירות, כדי לקלוע לטעמם של רוכשי דירות היוקרה.
את השטחים הללו הקצתה יזמית הפרויקט, חברת אביב אוסיף, להקמת לובי, ספא חדרי סאונה ומלתחות, לאונג,’ חדר כושר הצופה על בריכת השחייה החיצונית, בריכה פרטית חצי-אולימפית של המגדל שסביבה תוקם רצפת דק, ג’קוזי ומשטחי שיזוף מעוצבים.
"הישראלי אוהב להיות שונה ודומיננטי ולהדגיש את עצמו בסביבה שבה הוא חי. לכן המגמות בתכנון מגיעות היום מכיוון הקהל,” מסבירה האדריכלית רחל פלר ממשרד יסקי-מור-סיוון, שתכננה את פרויקט “אביב בצמרת.”
לדבריה, “הצמיחה לגובה של מגדלי המגורים וריכוז מספר רב של דיירים באותו מבנה גרמו לפיתוח דגם בניין ייחודי, התואם את הדינמיות והמורכבות של הדיירים המאכלסים אותו. פיתחנו שיטת בנייה גמישה שלפיה תוכנן המגדל - עם גרעין מרכזי ומערכת קונסטרוקטיבית במעטפת, המאפשרת גמישות רבה בחלוקת השטחים בקומה. הרעיון הוא ‘יחידת רצפה באוויר,’ שהשיווק שלה ללקוח הוא שיוצר את גבולותיה, כלומר את הקירות, בהתאם לצרכים האישיים של כל רוכש.
נא להמתין לטעינת התגובות
