איך תלמדו את הילדים מה זה כסף?
כך תלמדו את הילד שלכם מה הוא כסף, מה ניתן לעשות איתו פרט לרכישת ארטיקים וצעצועים, איך חוסכים אותו, באיזה גיל מומלץ להתחיל לתת לזאטוט דמי כיס, והאם כדאי לשלם לו בעבור מטלות הבית - כל הדרכים להפוך את ילדכם לצרכן פיננסי חכם
גם אם היום מדובר בבקשות "שקטות" ולא יקרות יחסית, קל מאוד לקבל הצצה לעתיד מילדים גדולים יותר שנכנסים לאותה החנות ומיד פותחים במלחמת קיום מול הוריהם, שכל קווי ההגנה שלהם קרסו בעת לידת הצאצא היקר.
מה עושים? איך לחנך ילדים שכסף הוא לא משאב אינסופי שנמצא בשליטה בלעדית של הוריהם (אף שלעתים כך בדיוק נדמה להם?) באיזה גיל יכול ילדכם להתחיל להבין מהו כסף, איך חוסכים אותו ומה ניתן לעשות איתו פרט לרכישת ארטיקים, עטים וצעצועים?
בארצות הברית, שכרגיל קצת יותר מתקדמת מאיתנו בכל הקשור לכסף, כבר חשבו ובדקו את הנושא. הם הגיעו למסקנה כי לתת דמי כיס זה לא מספיק. צריך להתחיל להסביר לילד על כסף כבר בגיל צעיר, בהמשך להציע הצעות לניהול דמי הכיס ולהסביר לו כיצד לקבל החלטות בנוגע לכסף, כמו גם לתכנן לטווח ארוך.
בישראל, לעומת זאת, שיעורי כלכלת בית כמעט שאינם קיימים, ורוב הילדים נתקלים במושגים בסיסיים, כגון ריבית, כשהם יוצאים לעצמאות לכאורה, כלומר בצבא. או אז הם לומדים במהירות מה הם בנק, אוברדראפט ועוד שלל מושגים נעימים פחות ונעימים יותר, שעימם לא נאלצו להתמודד עד היום בזכות הוריהם המגוננים.
להלן כמה טיפים, שמתבססים ברובם על מחקרים שנעשו בארצות הברית, ויעזרו לכם להפוך את ילדכם לצרכן פיננסי חכם בעתיד.
ברגע שילדכם מתחיל לספור, הציגו בפניו את הכסף. תראו לו את המטבעות והשטרות, תסבירו במושגים פשוטים את כוח הקנייה שלהם ושתפו את הילד בערכים האישיים שלכם בכל הקשור לכסף: איך אתם נוהגים לחסוך, ואיך אתם מחליטים על מה להוציא כסף ומתי אפשר להתאפק.
אם תסבירו לפעוט התובעני שלכם שבבית כבר יש לו צעצוע או בגדים דומים מאוד, או שתקנו לו את המתנה בפעם אחרת כשהיא תהיה במבצע, תגלו כי השיחה הזאת בגובה העיניים עושה את עבודתה נאמנה - גם חוסכת לכם כסף וגם מלמדת את הילד שמשמעות המבצע היא שאפשר לקנות את אותו הדבר בפחות כסף.
רוצה או צריך? עזרו לילדכם להבדיל בין "רוצה" ל"צריך" ל"חולם." הבנת הפערים הגדולים בין 3 המושגים הדומים לכאורה תסייע לילד בעתיד לקבל החלטות חכמות יותר בנוגע להוצאות שלו.
חוסך או צורך? עוד מושג בסיסי שחייבים ללמד את הילד - ובעיקר להדגים לו - הוא היחס בין צריכה לחיסכון. כולנו מתמודדים עם הדילמה: החל באנשים הפרטיים שמבצעים החלטות יומיומיות, וכלה בממשלות שחייבות לקבל החלטות מסוג זה על בסיס קבוע.
כדי להמחיש את מושג החיסכון וצבירת הריבית עליו, נסו להציע לילד לשלם ריבית מסוימת על דמי הכיס שהוא חוסך מדי שבוע או חודש. יחד תנסו לחשב מה גובה הריבית ולאיזה סכום אפשר להגיע על פני תקופות ארוכות יותר של חצי שנה או שנה.
מנהלים את דמי הכיס - בארצות הברית ממליצים להתחיל במתן דמי כיס לילדים בגיל שלוש (אז מתחילה מתקפת "אני רוצה" הגדולה), ובכל שנה להוסיף דולר בהתאם לגיל הילד: החל ב-3 דולרים לשבוע בהתחלה ועד 10 דולרים בגיל .10
בארץ המספרים יכולים להיות שונים, אך מדובר בקונספט מעניין, שגם עשוי לנטרל מחלוקות וויכוחים בין אחים בנוגע לגובה דמי הכיס של כל אחד מהם.
לא מספיק רק לתת דמי כיס, צריך גם להסביר מה עושים בכסף. בנוסף לדמי הכיס הראשונים, תנו לילד גם כמה קופות חיסכון או קופסאות שבהן יוכל לשמור את הכסף לפי מטרותיו השונות.
בראשונה הוא יוכל להחזיק כסף ל"סיפוקים מיידיים," כגון ארטיקים, ובשנייה כסף לטווח בינוני שישמש לצעצועים לא גדולים. בקופה השלישית הוא יחסוך לטווח הארוך - כגון לאופניים או משהו גדול אחר שחלם עליו.
אם אתם רוצים להיות לגמרי פוליטיקלי קורקט ולגדל ילד לתפארת, תציעו לו גם קופת חיסכון, שבה יפקיד מדי פעם גם כסף לתרומות. כדי להקל על הילד, תנו לו את דמי הכיס בשטרות או במטבעות שיקלו עליו לחלק את הסכום לפי המטרות השונות, כמו שלושה מטבעות של 5 או 10 שקלים.
עבודות בית הן חובה או דרך להרוויח כסף? בנושא הזה הדעות לא אחידות, אך מרבית החוקרים מתחום הפסיכולוגיה של הילד בדקו ומצאו כי תמורת מטלות בסיסיות כגון סידור המיטה עדיף לא לשלם, אך תמורת עבודות "אקסטרה," כגון שאיבת אבק או שטיפת רצפה, אפשר להציע דמי כיס מוגדלים.
אל תחששו לדבר על כסף ליד ילדכם, וקחו את הילד איתכם לסופר כדי ללמד אותו על צריכה בסיסית. השוואת מחירים לפי גדלים שונים של אריזות, או השוואה של מחירים באינטרנט היא גם תרגיל טוב במתמטיקה ולא רק שיעור בחיסכון.
אפשרו לילד לקבל החלטות גם אם ברור לכם מראש כי מדובר בהחלטה לא נכונה. תנו לו לעשות את הטעויות שלו עם כסף ואל תנזפו בו, אלא תשאלו אותו שאלות מהסוג "מה ניתן לעשות אחרת בפעם הבאה."
שימו לב להתנהגות שלכם: ילדים קודם כל סופגים את מה שהם רואים בסביבתם הקרובה ומפיקים מכך לקחים. אם אתם נוהגים לעשות מסעות שופינג תוך גיהוץ אינטנסיבי של כרטיס האשראי, ולחזור הביתה עם דברים שאתם לא ממש זקוקים להם, הסיכויים שילדכם יתנהג אחרת קלושים.
דווקא מסע קניות עם ילד יכול להיות דרך טובה ללימוד משמעת עצמית, שכן כך תחשבו פעמיים לפני שתשתמשו בכרטיס האשראי בלי חשבון.
על הדרך, ואם הילד גדול מספיק, הסבירו לו איך עובד כרטיס האשראי, מדוע מדובר בכסף לכל דבר ולמה חשוב לעקוב אחר החיובים ולבדוק את דף הפירוט החודשי.
אחד הגורמים החשובים לבהלת ה"אני רוצה" הן הפרסומות, שפונות יותר ויותר לילדים ישירות. הראו לילדים שלכם איך מסתכלים על פרסומות, ומדוע לא כל מה שהן מבטיחות בהכרח מתגשם.
הסבירו כי קיימים גם מוצרים אחרים שעושים את אותה העבודה - אך זולים יותר. הציגו בפניהם את הקונספט שלוקח הרבה זמן ללמוד - "מה שנשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי - כנראה אינו אמיתי."
אל תיסחפו: נכון, חשוב מאוד ללמד את הילד לא להיות בזבזן ולשקול את החלטותיו הפיננסיות. עם זאת, אם תנדנדו לו יותר מדי על חיסכון ותמנעו ממנו לרכוש דברים שהוא רוצה, הדבר עלול להביא לפעולה הפוכה בדיוק והילד לעולם לא ירצה לחסוך.
השתדלו לא לתת לילד הלוואות בריבית, למרות הלקח החשוב בכך, כי בכל זאת אתם משפחה. גם אם אתם רוצים לתת לו במתנה ליום הולדתו איגרת חוב או מניה, כפי שעושים לעתים קרובות בארצות הברית (ומתחילים לעשות גם בארץ), הוסיפו למתנה גם משהו "כיפי" ומוחשי שהילד יוכל ליהנות ממנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
