האם מוצרים שנקראים "אקולוגיים" הם באמת כאלה?
בעוד תחום איכות הסביבה נעשה מרכזי מתמיד, תחום התקנים ל"מוצרים אקולוגיים" נותר פרוץ. הקריטריונים למוצרים "ירוקים" אינם מוגדרים בחוק, והמשווקים מתהדרים בתווית ללא פיקוח. המשרד להגנת הסביבה מזהיר: "המשווקים סומכים על כך שהציבור טיפש"
למעשה כל אחד יכול היום לקנות חבית נפט, להדביק עליה תווית "מוצר אקולוגי" ולמכור אותה לציבור בתור מוצר ירוק. ומופרך ככל שזה נשמע, אפילו אי אפשר לתבוע אותו על פרסום לא ראוי ועל הטעיית הציבור, משום שהמושג "אקולוגי" אינו מעוגן בשום חוק, תקנה או הנחיה של משרד ממשלתי.
בעקבות פניית מעריב עסקים הבהירו גורמים במשרד הבריאות כי המונחים "ירוק" או "אקולוגי" אינם קיימים בלקסיקון שלהם; במשרד התמ"ת השיבו שהם לא הכתובת; ובמשרד החקלאות ידעו לדבר רק על פיקוח בנושא המזון האורגני.
בעוד הרשויות זונחות את הנושא, שוק המוצרים הירוקים פורח. כמעט בכל תחום אפשר למצוא מוצרים שמתיימרים להיות אקולוגיים. אבל האם הם באמת כאלה?
ד"ר מוטי סלע מהמשרד להגנת הסביבה טוען שהמוצרים האקולוגיים אינם בהכרח כאלה. "יש מבול של שרלטנים בשוק", הוא אומר.
"המושגים 'אקולוגי' או 'מוצר ירוק' אינם מוגדרים בשום מקום. אני רואה הרבה מקרים שבהם מוכרים מוצר תחת התווית 'מוצר אקולוגי' ומדובר ממש ברמייה בפרסום. המוצרים אינם עוברים שום בדיקה של גורם מוסמך ולא בטוח שהם אינם פוגעים באיכות הסביבה. לסיכום, המשווקים סומכים על זה שהציבור טיפש".
בדיקה ברשתות השיווק מוכיחה, שללקוח קשה לדעת אם מוצרים מסוימים הם אכן אקולוגיים. לדוגמה, על גבי אריזה של טיטולים אקולוגיים מתוצרת Green Fields מצוין כי הם היפואלרגניים, מאחר שהם נוצרו ללא שימוש בכלור וניתנים למיחזור. אבל מי ערב לנו שכך הוא הדבר?
דוגמה נוספת היא מוצרי הניקוי של :Tidy החברה משווקת את מוצריה כמוצרים אקולוגיים ומציינת על גבי האריזה כי הם אושרו בידי ד"ר שלמה קמחי, המוגדר על ידה כ"מומחה לאקולוגיה". ואולם במשרד לאיכות הסביבה לא מכירים בקמחי כגורם מוסמך לבדיקות בנושא.
"התו הירוק" הוא תו ישראלי שיהווה אישור לכך שמוצרים הנושאים אותו נבדקו ואושרו כירוקים על ידי הגורמים המוסמכים הללו. הבעיה היא שהתו, אף על פי שהוא קיים כבר יותר מעשור, ניתן רק לכמה עשרות מוצרים, שחלקם אינם נגישים לציבור - כמו בלוקים לבנייה או טורבינות לייצור חשמל.
על השאלה מדוע נכשל התו הייחודי, שעליו אחראים במשותף המשרד לאיכות הסביבה ומכון התקנים, מנסה לענות ד"ר מוטי סלע, שהוא גם יו"ר מינהלת התו.
לדבריו, התו הוא וולונטרי, ולכן לא ניתן לאכוף אותו על החברות המשווקות. כל מה שביכולתו לעשות הוא לבסס לתו מוניטין שיעשו אותו אטרקטיבי בעיני החברות המסחריות - אך עד היום הוא נכשל בכך.
סלע מפנה אצבע מאשימה כלפי רשתות השיווק: "הן אינן צריכות למכור מוצרים שאינם נושאים תו ירוק. הן אלה שצריכות לעזור לנו להעלות את המודעות לתו בקרב הצרכנים, והן נוהגות בחוסר אחריות כשהן מפנות מקום על המדפים למוצרים שלא ברור מה מידת המחויבות האמיתית שלהם כלפי הסביבה".
ברשת עדן טבע מרקט הודפים את הטענות, ומבהירים כי גם הם מתמודדים עם מצב מורכב: "בישראל כיום אין גוף המפקח על מוצרים אקולוגיים. אנו בודקים את הכיתוב של רכיבי המוצרים האקולוגיים הנמכרים בסניפים כדי לוודא שהם אכן טבעיים, ידידותיים לסביבה ואינם מכילים חומרים כימיים.
"כמו כל משווק אחר, אנו סומכים על הרשויות המוסמכות במע דינת ישראל שיבצעו פיקוח מסודר ויאכע פו את החוק על היצרנים. לכן מה שכתוב על תווית המוצר הוא המידע שעליו אנו מתבססים ושאנו מעריכים כמהימן. בסופו של דבר, אין ביכולתו של גוף משווק לבצע בדיקות עצמאיות".
בעוד סלע תולה חלק ניכר מהאחריות בחברות עצמן, שאינן פועלות כדי להשיג את התו, גורמים אחרים בשוק מבהירים כי הקריטריונים שהציבו המשרד לאיכות הסביבה ומכון התקנים מסורבלים, וקשה מאוד לעמוד בהם.
לדבריהם, המסמכים לקבלת התו אינם ברורים והתנאים שיש לעמוד בהם כדי לקבל את התו אינם מוגדרים. "מכון התקנים הוא לא בדיוק מועצת החכמים", אומר משווק ותיק, "גם שם מתלבטים בשאלה מה הוא מוצר אקולוגי - וזו זכותם. לכן, כנראה, כל נושא התו הירוק עדיין לא הבשיל. אבל להטיל את האחריות עלינו זה כבר מוגזם".
אחת החברות ששקלה להציג את התו על מוצריה אך ויתרה היא סנו. מנכ"ל החברה, אלכס לנדסברג, מסביר: "המוצרים של סנו עומדים בקריטריונים של רשויות לאיכות הסביבה. הם ּפריקים ביולוגית ועומדים בכל הדרישות של התקנות הקשורות במוצרים מסוכנים ורעילים.
"אם התו הירוק היה אפקטיבי עבורנו, היינו פועלים בנושא, אבל הקריטריונים שלו לא ברורים ואני כלל לא בטוח שהוא מותאם למוצרי ניקיון. במצב כזה הוא הופך ללא רלוונטי לשוק. עובדה שגם חברות המתחרות לא מתייחסות אליו. עד כמה שאני יודע, לתו הירוק אין בכלל בדיקות בתחום מוצרי הניקוי".
גם בעGreen Fields לא שמעו על התו הירוק, וב-Tidy מסבירים מדוע הם מעדיפים את שירותיו של קמחי: "למרות דברי סלע, אין לחומרי ניקוי אקוע לוגיים תקן ישראלי, שלפיו ניתן לבחון עמידה של חומר ניקוי אקולוגי בדרישות החוק.
"קמחי מרכז את פרויקט סכנין, שהוא פרויקט אקולוגי מוביל בישע ראל, והיה בקשר עם מכון התקנים בנושא. במכון הבהירו לו, שאמנם קיימת בתקנים התייחסות להיבטים אקולוגיים של מוצרי ניקוי או לרמת המסוכנות של חומרים מסוימים במוצר, אך תקן עדיין לא הוכן".
סלע מתקומם כאשר הוא שומע את הטענות: "זה מגוחך. התו הירוק קיים ויכול להתנוסס על כל מוצר, לרבות מוצרי ניקיון. הבעיה היא שחברות רבות לא יודע עות על קיומו. אם הן היו טורחות לברר איתנו, הן היו יודעות שקיים תו כזה".
וכך, בעוד בעולם קיימים לא מעט תקנים בעלי מוניטין בתחום האקולוגי - למשל, ה-Green Seal האמריקאי, ה-Neff הצרפתי, "המלאך הכחול" הגרמני או התקן הירוק של מדינות האיחוד האירופי - ישראל נשארת הרחק מאחור עם "תו ירוק", שלא ברור מה ערכו, עם גורמים ממשלתיים שלא השתלטו עדיין על התחום האקולוגי ועם משווקים שנמנעים מלקחת אחריות על המוצרים שהם פורקים על מדפי החנויות.
לא בטוח שהצבע הירוק - ששוטף מוצרים רבים בישראל - עוזר במיוחד לכדור הארץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
