המתווך שיקר - מה עושים?
שכרתם דירה, המתווך הבטיח לכם שעברה שיפוצים ואז גיליתם שהוא שיקר לכם וישנן בעיות? אתם שואלים מה לעשות המומחים עונים
בעקרון, במקרה של מתווך וכל אחד אחר שפועל בעניין שכזה מכוח יפויי כוח חלים דיני השליחות הקבועים בחוק השליחות. החוק קובע שאם מיופה כוח פעל ללא הרשאה – שוכר/ קונה יכול לפנות למתווך גם מכוח דיני השליחות באחריות לנזקים של מצגי השווא.
מנגד אם המתווך פעל בהרשאה והבעלים ידע על המצג או שהבעלים הוא זה שיצר את המצג כלפי המתווך – אז הבעלים יישא באחריות ויצטרך לשלם את הנזקים שיגרמו לשוכרים.
למרות שאין מחובתו של מתווך להציג בפני דיירים דבר בכתב, אולם בכל הנוגע להבטחות לגבי מצב הדירה, מוטב לבקש אותן בכתב, בוודאי אם אחר כך יתברר כי זו מילה כנגד מילה.
רצוי לנסות ולהקליט שיחה עם המתווך קודם להגשת התביעה שתאמת את גרסתכם. אף אם יודה בחצי פה או לא יכחיש כי אמר כך, הרי שמדובר בראיה קבילה עליה ניתן להתבסס.
בהנחה שבעל הדירה לא היה מעורב לחלוטין בעסקה ולא היה מודע למצג השווא של המתווך, סביר להניח כי ביהמ"ש יפטור אותו בכל הקשור לרשלנות ולמצגי שווא, אך עדיין מובן שהוא יהיה מחוייב בתיקון הצנרת.
חשוב להדגיש שאפילו אם בחוזה השכירות נכתב שראיתם את הדירה ומצאתם אותה מתאימה לצרכיכם ואין לכם תביעות וטענות, הרי אחריותו של המתווך נותרת בעינה מכיוון שהפטור מתייחס ליחסים ביניכם לבין המשכיר ולא ביניכם לבין המתווך שהציג מצג עצמאי לו הוא אחראי.
בהנחה ששולמו למתווך דמי תיווך - אחריות המתווך מוגברת. חוק המתווכים במקרקעין מחיל עליו חובות זהירות ומיומנות ומחייב אותו לנקוט אמצעים ראויים לקבלת מידע מהותי בנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך, מידע אותו הוא צריך לשתף עם הקונה.
נושא מהותי עליו יש לתת את הדעת, הוא אופיו של הנזק שנגרם לשוכר שכן, בתי המשפט אינם נוטים להכיר בעוגמת נפש בלבד, וככל שהם אכן מכירים בראש נזק זה, הסכומים שנפסקים לרוב הינם מגוחכים. בסיטואציות שכאלה (במיוחד כשלא רוצים לעבור דירה) מומלץ לגשת לתביעות קטנות שם העלויות אפסיות.
במידה שנגרמו לשוכרים נזקים משמעותיים נוספים כמו אובדן ימי עבודה, דיור חלופי, חוסר נוחות מתמשכת או שהתקלה מונעת מהשוכרים לעשות שימוש ראוי וסביר בדירה, יש בסיס להגשת תביעה תוך הוכחת רשלנות מצד המתווך או בעל הדירה. בכל אופן, את דמי התיווך תוכלו לקבל חזרה רק אם תדרוש ביטולה של העסקה, זאת בכפוף לכך שתוכיח כי המתווך אחראי למצג השוא.
אם מדובר בעסקת מכירה, כמובן שהנזקים גדולים הרבה יותר, וניתן יהיה לתבוע את כל עלות התיקון . מצד שני, בעסקת מכר, ביהמ"ש יטה לבוא לקונה בטענות מדוע הסתפק בהצהרה כוללנית בע"פ ולא עיגן אותה באופן כלשהו בכתב.
עו"ד דוד דוד מומחה לדיני מקרקעין, משרד אהרונוב - דוד – הס
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
