בגובה העיניים עם אביב משה
הוא נולד בקטמונים וערק לתל אביב . הוא שף אוטודידקט שפתח לפני שלוש שנים את מסעדת "מסה", והמטבח בשבילו הוא מקדש קולינרי . 1,277 מילים עם אביב משה בן ה-33, רווק, שלא אומר לא לבורקס עם סומסום
"ילדות, כדורגל, ריחות של אוכל, דלתות פתוחות של בתים, אהבת נעוריי. הייתי ילד של שכונה, הייתי מבריז מבית הספר, הולך לשחק כדורגל עם חברים, מבלה. לא היה שום דבר חומרי, רק אהבה ונשמה, הכול היה טהור".
ירושלים
"קודש, אנשים הכי טובים, עוצמה, בית"ר ירושלים. ילדות, חברים, העיר שבנתה וגידלה אותי".
שלום קדוש
"אב רוחני, שף גדול, הנשיא של השפים. הרבה בזכותו אני איפה שאני. הוא פתח דלתות להרבה צעירים בתחום, הוא הכי קשוב שיש, הצליח להביא את גדולי השפים העולמיים לארץ גם בזמנים קשים, בימי האינתיפאדה. יש לי המון הערכה לאיש הזה, בעיקר על מה שהוא. למדתי ממנו מוסר עבודה, לא לקצר דרכים. אנחנו בקשר כבר עשר שנים. היום אני לא מתייעץ איתו בכל מה שקשור באוכל, אבל בדברים שקשורים לענף המסעדנות בכלל, עזרה בלמצוא טבחים טובים, קשרים בחו"ל – הוא איש המפתח".
עין כרם
"גן עדן של אלוהים, ירוק, פסטורלי. עבדתי שם תקופה מסוימת במסעדת 'שאטו' עין כרם, ושירתי כטבח בבסיס בבית זית, והייתי מגיע לבסיס דרך עין כרם. מבחינתי זו הייתה תקופה שבה היה חופש לצאת בכל יום לבסיס".
תל אביב
"עיר בלי הפסקה, שפע, ים, בילויים, במה מרכזית לכול, עיר עסקים, חופש".
בישול
"אהבת חיים, נשמה, לב, תקשורת עם אנשים, משמח. התחלתי בגיל מוקדם מאוד יחסית, 17-16".
אמנות
"כבר אמרו 'אין דבר כזה שאין דבר כזה'. כל אחד יכול להיות אמן באשר הוא, עם קו מחשבה משלו. אני חושב שלאוכל יש המון קשר לאמנות. רוב המנות שאני יוצר מתחילות מציור שאני יוצר על דף, אני פשוט מאייר סקיצה ואז אני מתרגם את זה לצלחת, עד לגימורים. בכלל, אני שם דגש על כל מה שקשור לעיצוב, כמו ריהוט ולבוש. 'איקאה' בשיתוף 'אקי"ם' ביקשו ממני לעצב בובה מעץ, אז עיצבתי בובת שף, ועכשיו אני מעצב קסדה לפרויקט של עמותת 'אור ירוק'".
חביב
"זה שמי הראשון בתעודת הזהות, החליטו לקרוא לי על שם סבא שלי שנפטר חביב אביב. לא היו לי מספיק רגעים איתו כדי לתאר אותו, אך הבנתי שהוא היה איש מאוד מיוחד".
המבורגר
"אחלה מנצ'יס. אני חייב לציין שאני אוהב אוכל רחוב. אני אוהב שווארמה וסביח ופריקסה והמבורגר, יש בי דחף כזה לאכול את האוכל הזה. המבורגר זה תמיד טעים ותמיד משביע, אם הוא עשוי נכון. צריך רק בשר טוב עם מלח, בלי כל התוספות. ההמבורגר האידיאלי מבחינתי הוא המבורגר 300 גרם. מלפפון חמוץ, עגבנייה, בצל וחסה. לעולם לא למרוח מיונז. מיונז צריך להעיף מהעולם. קטשופ וחרדל".
חדר כושר
"רשום הרבה זמן ומבטיח שגם אלך בסוף. הלכתי כמה פעמים, רק מלפרק את המשקולות של אלה שהתעמלו לפניי התעייפתי. לכולם בחדר כושר יש גוף גדול ושרירים. הסתכלתי על עצמי והחלטתי על משהו חדש – שלי יש גוף נערי. לפי מה שאומרים המאמנים, יש לי פוטנציאל להיראות חטוב תוך שבועיים. אבל אני לא יכול להתמיד, אין לי זמן לזה, זה מעייף אותי, זה לא כיף. לפעמים יש תקופות שאני הולך, יש לי ברכב קבוע נעלי ספורט וטרנינג. אבל לרוב אני לא מגיע לשם".
אוכל בריאות
"הרופא שלי אמר שמה שטוב לך זה מה שבריא לך. בריאות מתחילה באושר ושמחה. ואני פריק של דגים".
צלקות
"יש לי כמה בקצות האצבעות מהסכין, יש אולי כמה קטנות בברכיים מהתקופה שהייתי שוער של בית"ר, בילדותי".
קעקועים
"יש לי ארבעה. הבטחתי שאגיע לשבעה ושם אעצור. ננעלתי על המספר בלי סיבה. זה סוג של אמנות. אני מאוד אוהב פרחים, אז הקעקוע האחרון שעשיתי הוא של ענף מטפס עם חרציות לבנות. זה זיכרון ילדות, אני מסתכל עליו וזה עושה לי אושר. הקעקוע הראשון היה בסביבות גיל 16".
רחוב הנביאים
"אחלה תקופה, כיפית, קסומה. עבדתי במסעדת 'הנביאים 54' וזו תחושה מעורבת, גם שמחת המסעדה אבל גם רחוב שידע פיגועים. את הפלאפל בפינה אני לא יכול לשכוח, בתקופה מסוימת זה היה מרכז חיי".
אטליז
"נתח קצבים, מקום שנראה כמו בית מרקחת. הרגע הזה של הרעב מתחיל באטליז, אתה נכנס וכל המיצים שלך עולים לפה, אתה יודע מה הארוחה שתהיה. זה גירוי, תשוקה לבשר, לאיך שחותכים אותו, מטורף".
"פתי-בר"
"העוגה הראשונה שעשיתי בחיים שלי. כשהייתי ממש קטן קמתי באמצע הלילה, מרחתי על הביסקוויטים גבינה, חתכתי חצי ענב, שמתי מעל, סידרתי על מגש ואמרתי לכולם שיש עוגה. חולה על זה באמצע החורף של ירושלים, שטובלים את זה בתה עד שזה נופל פנימה ואכלים את זה בכפית. ופתי בר עם שוקולד. זה הכי ילדות שיש".
בורקס
"אי אפשר להגיד לו לא, וכמה שיותר שומשום למעלה. אני קונה מהסופר למטה בורקסים קפואים, שם בתנור עם שומשום ומפרק מגש כזה מול הטלוויזיה, עם מיץ ענבים. לרוב אני
סנוקר
"יש לי שולחן סנוקר בבית שאני מאוד אוהב, לפני חודש וחצי הלכתי עם הטבחים שלי לשחק סנוקר ואז חזרתי הביתה עם תחושה טובה. זה משחק ששיחקתי הרבה בילדות, נזכרתי עד כמה אהבתי ואני אוהב את המשחק הזה, והגעתי למסקנה שאני רוצה שולחן בבית, אז קניתי".
אמונה טפלה
"מלא. לא זורק זבל בלילה ובחגים כי זה פוגע בפרנסה, אם שכחתי משהו בבית ואני חוזר חזרה צריך להסתכל במראה כדי שלא יקרה משהו רע, לא שורק בבית. אני לא יודע למה, אבל זה משהו שטבוע בי".
תפילין
"להגיד תודה. לא יכול להיות שכל מה שיש בחיים בא סביב המזל. חמש דקות להגיד תודה, עושה לי טוב. מאוד קדוש, מאוד מתייחד, אני מרגיש שאני לא חי את המובן מאליו, אני עושה את זה מהבר-מצווה".
בית"ר
"אהבה גדולה. נראה לי שזה משהו שהשרישו בי מהילדות, אני אוהד שרוף. לא טוב לי כשלא טוב בבית"ר וטוב לי כשטוב בבית"ר, אני מאוד מאושר, חוגג את הדאבל. זו קבוצה של נשמה".
סמים
"לא בא בחשבון, לא צריך".
כשרות
"מכבד מאוד את העניין הזה. יש לי גם סוג של חלום לפתוח מסעדה כשרה מתי שהוא. זה הופך את היצירתיות ליותר גדולה, אין את כל חומרי הגלם וצריך להפגין יותר כישרון ויצירתיות כדי להפוך חומר גלם למשהו אלוהי בעזרת טכניקות בישול ולא להחליף חומרים בתחליפים, כמו שמנת צמחית לדוגמה. אבל אין לי בעיה גם עם לא כשר".
מולים
"מאכל ארוטי, טעים מאוד, כיף, נשנוש, תמיד שיהיה טרי. דורשים טיפול נכון".
ירקות
"עגבנייה היא המלכה, חציל הוא המלך".
"קבלייר"
"מסעדה מעולה, השף הוא חבר. מעולם לא הייתה שם נפילה, האוכל מדויק לאורך כל השנים. זה סטנדרט מאוד גבוה, אולי הפינה הכי צרפתית שיש היום בישראל".
"מסה"
"בית, הגשמה של חלום, עוד שאיפות קדימה, משפחה של 120 עובדים, מגע הכי קרוב שיש עם הלקוחות. זה הסלון הפרטי שלי, גדול אמנם, אבל הסלון הפרטי".
שף סלב
"אין בזה כל רע כל עוד ממשיכים לתת את התפוקה במטבח וממשיכים לבשל. זה לא נורא להיות מוכר אם אתה עושה טוב מזה לאנשים. אבל לא לשכוח את המטבח אף פעם, האוכל זה דבר ראשון".
"קרב סכינים"
"אחלה תכנית, עשתה טוב לאנשים בבית, להרבה מסעדות שלא הכירו אותן וזכו להכרה. גיליתי שיש הרבה ילדים מעריצים, אב אחד הגדיר אותי כיובל המבולבל של הבת שלו. לא משנה מי מנצח ומי מפסיד, העיקר שמראים שם אוכל מראים טכניקות בישול. לא נלחצתי, כי באתי לבשל ובישול הוא אהבה".
עזרא קדם
"ראיתי רק שני פרקים של 'המטבח'. הייתי מכור לתכנית של גורדון רמזי. ממה שראיתי היה טוב, אבל הרגשתי שהראו רק צעקות, ואולי זו בחירה של ההפקה. בעזרא קדם יש הרבה מעבר לזה, הוא איש מקסים. והיה חסר לי גם עניין האוכל".
ערס
"זה אני, שכונתי קצת, לנסוע עם האלפא בתל אביב, עם מוזיקה של אייל גולן, זה עושה לי טוב. אפשר להוציא את הילד מהשכונה, אי אפשר להוציא את השכונה מהילד".
אלפא רומיאו
"קניתי חדשה, GT מנוע 3200, שישה הילוכים, אין דברים כאלה. זה כמו שאומרת הפרסומת, 'רק אם אתה מתאים לה'. אלפא זה רכב מרגש, כל המכוניות שלי בשמונה שנים האחרונות היו אלפא. לא יכול לנהוג על רכב אחר".
רעב
"התבלין הכי טוב שיש".
עיניים
"המראה של האנשים. אני חושב שלהתאהב זה דרך העיניים, עיניים מדברות".
עצב
"זה דבר מקסים, מבט של עצב, יש יופי עצוב, זה מרגש, אני מפריד עצב מצער".
אהבה
"לחבק את זו שאיתי ובאותו זמן להתגעגע אליה".
אביב משה
"ילד שאוהב את העולם. מופנם, מת על מוזיקה, אוהב אנשים, מכור לעבודה".
נא להמתין לטעינת התגובות
